הירשם לעידכונים
- הוא "פגע במקום הכי אינטימי": מפקח בפארקי קליפורניה מואשם בתיעוד מצילים עירומים ובהפצת התמונות
- חוזה רצח של 400 אלף דולר: כך הגרושה ״שמחה כאילו זכתה בסופרבול״ לאחר חיסולו של הרופא האהוב בוודלנד הילס
- אין הכרעה ב"שריפת המאה": המשפט של החשוד בהצתה והחרבה של פסיפיק פלסיידס הסתיים בדרמה לא צפויה
- היעד: וול סטריט – אימפריית המדיה של בן שפירו בדרך להנפקה של 2 מיליארד דולר
- סוף עידן המסכים? מועצת החינוך של לוס אנג'לס בצעד היסטורי ומעורר מחלוקת בקרב הורים ותלמידים
- סיוט ושמו קיילי ג'נר: השפית הפרטית טוענת שהתנהגותה של המיליארדרית הובילה להפלה בפאלם ספרינגס
- שפך לאגר? בגיל 77, זמר הנשמה האגדי חטף סחרחורת – ונטש את הבמה באמצע הופעה
- לעצור את מכירת אחוזת "הנבל מהמפרץ ותומך הטרור": מחאה רבנית נגד עסקת 400 מיליון דולר בלב לוס אנג'לס
מחבר: מערכת שבוע ישראלי
הציור היה ונשאר חוויה קיומית אנושית. הציורים הקדומים ביותר שצוירו על ידי בני אנוש, הם הציורים שהאדם הקדמון צייר על קירות המערות. מהות הציורים הייתה סמלית כאשר בני האדם השתמשו בסימנים וסמלים כדי ליצור קשר, לסמן דרכים, טריטוריה, אזורי ציד ועוד. אנו מתחילים לצייר בגיל שנה וחצי לערך כשאנו מציירים לרוחב הדף אנחנו יודעים שאנו מרכז העניינים, אנחנו השחקן הראשי. כשאנו מציירים לאורך הדף אנו אומרים שהדרך שלנו ארוכה, לכן אנו מצמצמים את המקום כדי שהמטרה תהיה נגישה. כילדים נהגנו לצייר, לשרבט או סתם לשפוך צבע על הדף וכך גם רצוי לעשות בכל מסגרת חינוכית בלתי פורמלית, בעזרת צבעי פנדה,…
על אימוץ כללים שלא מתאימים למשפחה, והבנה של כללי משחק חדשים כדי שלא נאבד שליטה החיים הם בחירה אחת גדולה שכן גם למי שמאמין שהגורל כתוב, הוא יודע בתוך תוכו שהרשות נתונה והדרך שלו היא זו שתקבע בסופו של דבר את המקום שאליו הוא יגיע. ומה קורה אחרי שבחרנו? הרבה אנשים תקועים זמן רב עדיין במקום של ״אילו הייתי בוחר אחרת…״ וזה בהחלט משפיע עליהם, ולא לטובה. למה? כי בחירה משמעותה ויתור על דבר אחד על מנת להשיג דבר אחר טוב יותר/פחות טוב, זה לא משנה כרגע מה התוצאה שלו, אלא עצם העניין שאנחנו לא יכולים לתפוס הכל בידיים הקטנות…
אפוס ארגון הפשע החדש של מרטין סקורסזה הוא מהסרטים הטובים שלו אי פעם * מהשבוע בנפליקס אבל מוטב לראותו בבתי הקולנוע ישנן 209 דקות בסרט "האירי" – ואף אחת מהן לא מבוזבזת. כל ספק לגבי דרמת הפשע האחרונה של הבמאי מרטין סקורסזה מובנת מאליה – עוד סרט ארוך על ארגון פשע? עוד פעם רוברט דה נירו, אל פאצ'ינו ו-ג'ו פשי? בסרט שנוצר למסך הגדול, אך כוון לצפייה כמעט אך ורק על גבי מסכים קטנים – כיוון שהוא מומן על ידי נטפליקס, ורק מתגנב בקצרה לתיאטראות, הוא מן הסרטים הטובים ביותר אי פעם על ידי סקורסזה ועל ארגוני פשע בכלל, ומוטב…
הוא לא מהיר, לא חזק ולא אתלטי * אז למה מתחילים לדבר על יקיר סלובניה לוקה דונצ'יץ' במונחים של מג'יק ובירד? פחות מעונה ורבע לתוך קריירת ה-NBA שלו, והחודש הראשון בעונת המשחקים לקח את התופעה הסלובנית, שגם כך לא חסרה בהייפ, ובעט אותה לעבר הכוכבים הכי גדולים בשמיים. בהתחלה חשבו שיאתגר את נוביצקי כאירופי הגדול אי פעם, עכשיו כבר חושבים רחוק יותר. אם יש משהו ש-15 המשחקים הראשונים של העונה לימדו אותנו, זה שלוקה דונצ'יץ' מסוגל לעשות פחות או יותר מה שהוא רוצה בהתקפה. הוא יכול לחצות את קו החצי בכדרור אטי, להתחיל לחתוך סלט, להאיץ בפתאומיות לעבר הסל כשהוא…
כישרון זה מצוין, אבל בשביל להגיע להישגים צריך התמדה, סבלנות מברזל ואורך רוח כשחושבים על אנשים שהשפיעו על המדע, הספורט, התרבות והטכנולוגיה נהוג לחפש איזו יכולת קוגניטיבית מפותחת, קליטה מהירה, חוש קצב פנומנלי, קואורדינציה מרשימה וכריזמה מכשפת. אלא שכישרון זה חשוב, אבל הוא לא מה שמבדיל בין אנשים שהצליחו לאלה שלא. למשל אייזק אסימוב, סופר יהודי אמריקאי, הוגה דעות וביוכימאי, כתב בימי חייו יותר מ-500 ספרים. בחישוב פשוט, האיש היה צריך לכתוב ספר באורך מלא כל שבועיים במשך 25 שנים. הוא היה בסך הכול בן אדם. מה שהפך אותו לאייזק אסימוב היה עיקרון מעניין שהוא דבק בו: להיות בעשייה תמיד.…
פיתוח שרירים ועיצוב הגוף הם מסוגי הפעילות הגופנית הפופולריים ביותר כיום בחדרי הכושר, על חוף הים, ביחידים או בקבוצות * האם שרירים יכולים להפוך לשומנים? האם מתיחות מונעות פציעות? * 5 מיתוסים על שרירים שרירים הם הרקמה האחראית על המרה של אנרגיה בגוף לכדי תנועה. אימוני כוח, שרירים, חלבונים ומה שבניהם הם מתחומי הכושר הגופני המדוברים ביותר ועד היום, לאחר שנים של מחקר, עדיין יש אי אילו הסכמות בין מומחים לגבי רבות מהסוגיות הקשורות בפעילות גופנית שמטרתה חיזוק והגדלה של נפח השריר. עם זאת, שימו לב לחמישה מיתוסים נפוצים, אשר נבדקו ויש הסכמה חובקת עולם בין מומחים לגבי אי דיוקים או אמת מאחוריהם. …
למרות שהוא מככב כקצין נאצי בסדרת טלוויזיה הוליוודית, השחקן עילם אוריין מתמסר לאורח חיים טבעוני ומוביל ארגון הומינטרי לשמירה על זכויות בעלי חיים * לוס אנג'לס, לדבריו, היא גן עדן לטבעונים כמובו וגם בחירת לבו או ילדיו בעתיד יהיו חייבים להיות בקטע * מניפסט לא שגרתי עילם אוריאן הוא שחקן ישראלי-אמריקאי שמגלם את תפקידו של ד"ר וילהלם ברוקה, הקצין הנאצי הבכיר, הנסתר ואנטגוניסט הראשי בסדרה MGM Stargate Origins ובעל קריירת משחק בעשרות סדרות וסרטי טלוויזיה וקולנוע. אוריין טבעוני ותומך בזכויות בעלי חיים. אין תימא שלעילם אוריין אין מבטא ישראלי באנגלית; הוא נולד בקליבלנד שבאוהיו, לאמא פסיכולוגית ואבא בשליחות, שניהם ממוצא…
אם הכותרת היא שהביאה אתכם הלום, המתינו. עוד נגיע לקטע על קונדומים ועל מניעה יעילה. למי שחושש, או שמצפה ביתר שאת, הרשו לי להקדים ולאמר שהטור מותר קריאה, אל דאגה, אין הוא דן בקיום יחסי מין כי אם בעצם קיומנו. הבה נתקדם: נתחיל בבעיה העיקרית המציקה לעולם כולו – עצם קיום מדינת היהודים, היא מדינת ישראל. לכל מי שנתקל באנטישמיות המודרנית, המושג ״ישראל היא מדינת אפרטהייד״ מוכר מאוד. כך גם ״הכיבוש,״ ״ההתנחלויות״ ו״החומה״. בית המשפט העליון בארץ היה מעורב כמעט בכל שעל ושעל של אותה ״חומה״ במדינת הכיבוש הציוני, כשהוא משנה את המתאר, פוסל פה ומרשה שם. מי זוכר מי יודע מה…
מסעדה ים תיכונית כשרה בפיקו זה עסק קשוח עם המון תחרות * כדי להצליח צריך לספק אוכל טוב ושירות מעולה ו׳הולי גריל׳ של עדיאל נחמיאס עושה את שניהם בצורה מופלאה * שלא לדבר על ה'סוליקה', הסנדוויץ' הסודי בשישי בצהריים שבנוי על המתכונים של הסבתא בעפולה * שווה בדיקה הפעם הראשונה שנכנסתי ל-The Holy Gril הייתה די במקרה. סיימתי יום עבודה במערכת העיתון בווסט הוליווד והתחלתי לחשב את זמן הפקקים הנוראים שמצפים לי כל הדרך הביתה למרינה דל ריי. הרעב החל להציק וחיפשתי לאכול משהו מהיר, טעים ומנחם. בעודי נוהג בשכונת פיקו רוברטסון היהודית, מתלבט אם לעלות על ה-405 הפקוק, הבחנתי במסעדת בשרים קטנה – The Holy Grill. שם מצויין ומשחק…
מטוסים ומטעני חבלה, טלפונים ממולכדים ותרסיסי רעל: לאורך שנות קיומה שיכללה ישראל עוד ועוד את היכולת שלה לחסל את אויביה * העיתונאי אלון בן־דוד, יוצר הסדרה התיעודית "רשימת חיסול", מספר על ההחלטות המכריעות והרגעים המותחים מאחורי הסיכולים הממוקדים הנועזים ביותר, על ההצלחות והכישלונות, ועל האנשים שגמרו את הקריירות של רבי המחבלים: "אין דרך מוסרית יותר להילחם בטרור" חיוך קטן ומרוצה מפציע לרגע על פניו הרציניות בדרך כלל של אלון בן־דוד, כשאני מספר שצפייה בשלושה מפרקי הסדרה החדשה שלו גרמה לי בימים האחרונים להביט אחורה בחשד ולעצור לרגע את הנשימה בגלל כל דלת תמימה שנטרקה. זה בדיוק האפקט שכיוון אליו הכתב…

