השימוש בסייבר לא מוגבל רק לארה"ב, וגם ישראל ויחידות הסייבר שלה, לפי דיווחים זרים, לקחו בכך חלק. הפייננשל טיימס דיווח כי ישראל שיבשה את התקשורת במתחם שבו היה חמינאי לפני התקיפה, וכי הצבא השתלט על כ־12 אנטנות סלולריות סביבו כך שכל קווי הטלפון היו תפוסים וצוותי האבטחה לא יכלו לקבל התרעות על התקיפה.
ועוד נכתב כי המודיעין הישראלי פעל במשך שנים לאסוף מידע על חמינאי בעזרת יכולות סייבר, וכי הצליח לפרוץ לרשת מצלמות בטהראן ולעקוב בעזרתה אחרי המנהיג לאורך כל השנים האחרונות ועד לרגע התקיפה. בתחקיר, שציטט בכירים ישראלים ואמריקאים, תואר גם כי דרך המצלמות שמותקנות ברמזורים ובצמתים, הצליחה ישראל לעקוב אחרי הרגלי החנייה של שומרי הראש של חמינאי, להבין את שעות המשמרות שלהם ואת תפקידיהם וללמוד את מסלולי הנסיעה הקבועים שלהם. "הרבה לפני שהפצצות נפלו הכרנו את טהראן כמו שאנחנו מכירים את ירושלים", אמר מקור מודיעיני לעיתון.
גם בסבב הלחימה הקודם מול איראן בחודש יוני נאבקו הצדדים בין היתר דרך פריצות למצלמות. לפי דו"ח שחיברו חוקרי סייבר של אמזון שהוצג בכנס CYBERWARCON 2025, הקבוצה האיראנית MuddyWater חדרה אז לשרתים שהכילו שידורים חיים של מצלמות אבטחה מירושלים, ימים ספורים לפני שיגור טילים לעבר העיר. ישראל אישרה כי איראן ניצלה פירצה במצלמות אבטחה כדי לכוון את מטרותיהם בזמן אמת – ולכן גם הפעם ישראלים מתבקשים לאבטח את מצלמות הרשת שלהם.
דרך יחידה 8200
לפי הדיווח בפייננשל טיימס, מאמצי הסייבר נעשו על ידי יחידה 8200, וכללו גם ניתוח של מידע רב שנאסף דרך רשתות חברתיות. הדיווח מתאר גם שילוב בין מקורות אנושיים שהפעיל המוסד יחד עם מידע "מבוסס אלגוריתמים, שעיבד מיליארדי נקודות של נתונים", ושמוזן, לדברי אחד המקורות, ל"פס ייצור עם מוצר יחיד – מטרות".
מקורות אמרו ל"הארץ" כי מערכות המודיעין של ישראל משתמשות מזה שנים בכלים שמסוגלים לחבר סוגים שונים של מידע (big data) לצורכי מודיעין. אך כמו כל הצבאות ברחבי העולם, גם צה"ל נהנה בשנים האחרונות מפירות מהפכת הבינה המלאכותית. לפי המקורות, הבקיאים ביכולות הטכנולוגיות של ישראל, "פס הייצור" המתואר בתחקיר הוא "דוגמה לכיצד ניתן לייצר פתרונות על בסיס מידע רב, גם מהעבר וגם מההווה, וממקורות שונים, במהירות רבה".
לצד הדיווחים על הפעולות הישראליות, גל התקיפות הנוכחי כלל את השימוש המאושר הראשון של ארה"ב בבינה מלאכותית מסחרית במסגרת מלחמה. על פי הוול סטריט ג'ורנל ו־Axios, פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקום) השתמש במודל הבינה המלאכותית קלוד (Claude) של חברת אנטרופיק במהלך התקיפות לצורך הערכות מודיעין וזיהוי מטרות. ארה"ב השתמשה במודל גם במבצע שערכה בוונצואלה בינואר.
השימוש במודל התרחש בשיאה של מריבה מתוקשרת בין ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין אנטרופיק על גבולות השימוש ב־AI במלחמות, והנשיא אף אמר שהחברה היא אויבת של ארה"ב ודרש לנתק את הקשרים עימה. זאת, לאחר שמנכ"ל החברה דריו אמודיי סירב במסגרת משא ומתן מול הממשל להחריג את ארה"ב מהאיסור על השימוש במודל למעקב המוני אחרי אזרחים אמריקאים או כנשק אוטונומי שפועל ללא מעורבות אדם. שעות ספורות לפני תחילת התקיפות באיראן חתם טראמפ על צו נשיאותי שהגדיר את החברה "סיכון לשרשרת האספקה של הביטחון הלאומי" – סטטוס שעד כה היה שמור רק לחברות של מדינות יריבות ומעולם לא הופעל נגד תאגיד אמריקאי.
לפי מקורות במשרד ההגנה האמריקאי ששוחחו עם וול סטריט ג'ורנל, ארה"ב המשיכה להשתמש בקלוד על אף התנגדותו של המנכ"ל אמודיי, כי הכלי כבר הוטמע במערכות צבאיות מסווגות באמצעות חברת פלנטיר והענן AWS Top Secret שמפעילה אמאזון עבור ארה"ב. אמודיי אמר בריאיון ל־CBS כי אנטרופיק תמשיך לעבוד עם הממשל האמריקאי "כל עוד יידרשו" לכך, גם תחת האיסור שהטילה. בכל מקרה, לא ברור כמה מהר ניתן לנתק את המודל מהמערכות שכבר נמצאות בשימוש.
למרות זאת, חברת OpenAI מיהרה למלא את החלל שהותיר הפיצוץ במגעים עם אנטרופיק, והכריזה כי הגיעה לעסקה עם הפנטגון. החברה אמנם התפשרה וקיבלה בפועל את התנאים שלהם סירבה יריבתה, אך כן רשמה הישג כשנקבע בהסכם שהשימוש ייעשה בכפוף לחוק בארצות הברית – שנכון לעכשיו אוסר על שימוש ב־AI לצורך מעקב המוני או הפעלת נשק אוטונומי. מנכ"ל החברה סם אלטמן גם הדגיש כי כמו אנטרופיק, גם הוא מתנגד שייעשה שימוש ב־AI למטרות האלו.
תפילות, בלי אינטרנט
עם פרוץ המתקפה בשבת, רשת האינטרנט של איראן קרסה לחלוטין. על פי NetBlocks, קישוריות האינטרנט של איראן צנחה לכאחוז אחד בלבד מבשגרה – דבר שהוביל לניתוק כ־90 מיליון איש מהרשת, ונמשך גם כעת. נפילת האינטרנט היא תוצאה של המתקפה הישראלית־אמריקאית, אך גם של צעדי השלטון במדינה שמשבש את הרשת מאז פרוץ גל המחאות. יחידה 42 של חברת פאלו אלטו, חברת סייבר הגנתית שמתמחה באיראן, העריכה כי האפלה שהטיל המשטר על המדינה פוגעת גם ביחידות הסייבר של איראן.
