על חוסר חשק מיני אצל זוג לאחר הלידה ראשונה * כך עלה בידי להציל עוד זוג ממדרגות הרבנות
אהובה, שם בדוי, 45, פנתה לאחר המלצה (לפני כשלוש שנים על ידי פנינה, מטפלת זוגית חברתי הטובה. פנינה לא רצתה להתמודד עם הנושאים העדינים של מיניות נשית פנינה עצמה סובלת ממיניות כנושא: גועל ממין, רתיעה ממגע ודחייה של בעלה, אמנון. ככל שאמנון ביקש ורצה, ככה אהובה התרחקה. אהובה היפה במיוחד מזכירה את עופרה חזה מסודרת ומטופחת, טיפוס מרצה. אהובה תלותית בדמויות אימהיות ומחפשת הדרכה .מבקשת לשנות חיי נישואים. מבקשת מוקד טיפולי: מגע פיזי תוך הנאה לפחות פעם בשבוע עם בעלה.
היא בדמעות מתחננת להפחתת סבל רגשי. בעלה מאיים כבר שנה שאם לא יהיה מגע מיני, הוא,אמנון, עוזב. הכי גרוע מצטטת אהובה את אמנון. "אהובה מסרבת לשוחח על מיניות בכלל ועם אמנון בפרט". כרגיל אפס תיקשורת נחשבת להתעמרות ריגשית.
"מעצבן" היא מתארת את תחנוני בעלה." לא אוהבת שהוא נוגע בה", לא זו בלבד שהיא נמנעת מסקס הימנעות מסקס מתארת אהובה היפה, ממש גועל. כולל קרובות נתק וכעס. כעס כלפי כל רצון מילולי של בעלה רמזים, מחמאות, תחינות. דבר לא לא עוזר.לא וזהו. 'לא מעוניינת" ממגע מיני, נמנעת ממגע, כללית, מוצאת נחמה רגשית אצל חברה. אין מיניות איתה רק אינטימיות ריגשית. אכן מצב עדין אך נפוץ.
יצאנו לדרך: שתי פגישות פסיכו-חינוכיות בהן הסברנו ודנו בתופעה של גועל ממין שעלולה להיות חלק מטראומת ילדות של הטרדה מינית, ואז עשיתי "נרמול המצב" כלומר-מצב נפוץ לא מדובר אך משותף לרבות לאחר לידה. הכי חשוב": הפגנתי אמפטיה והסברים פסיכו-וחינוכיים על מטלות הנישואין והאימהות -אנרגיה שאמורה להיות למיניות.אמפטיה מה שנקרא הזדהות, בטעות איננה הזדהות אלא הפגנת הבנה וחום.
בתחילת הטיפול שיתוף פעולה עם שעורי בית בילוי זמן ביחד, שיחה עם הבעל, לא הניבו דבר. למעשה המצב החמיר. הצבנו בשיתוף פעולה קריטריונים להצלחה. והנאה מיחסים גופניים, יוזמה מינית" הטענה המרכזית שלה: לא רגיש , לא מבין אותי, ילדותי“
• ”אין עם מי לדבר. לא סובלת מגע, מאז החתונה ובמיוחד מאז מאז לידת הבת.”
• "לא רוצה שום מגע.”בן הזוג לא מגיע לייעוץ המיני." לא רוצה", התעקשות, לא לבוא אינה רוצה שיגיע. נגעלת ומתביישת .
חרדה ממגע וברקע יחסים משפילים (בין הוריה) עם קונפליקטים על רקע דתיות יתר. בעלי תשובה, מגזימים בהקפדה על קוצו של יוד. ככה לעיתים קרובות. בוודאי שאין כאן הכללה.
ברוח מאסטרס וג'ונסון ערכנו "חשיפה לגורם החרדה מגע גופני, ללא חדירה. ליטופים הדדים, מגע ללא חדירה, התקרבות דרך חיבוקים בעירום חלקי .התרגיל הוא של התקרבות הדרגתית.
מה היו התוצאות של "החתירה למגע" ?לא נוצרה תגובה חיובית ושיתוף פעולה. אין התקדמות. אני התחלתי לחשוב. אולי לאהובה יש מאהב?אולי כמו פעמים רבות המאהב אינו מאהב פיזי אלא בפנטזיות. ואכן, היו רמזים שאהובה לא אוהבת לאהוב פיזית אבל ספרי ארוטיקה ופורנוגרפיה?בשפע.
מהו שלב הבא בייעוץ- מיני: לקחתי כהרגלי, חזרה כמה צעדים אחורה. חשתי שההוראות לקירבה היו מוקדמות. היו מוקדמות בשלב הרגשי של המטופלת. תיקון טעות שלי .אין צורך בייאוש, רק תיקון.
רישום היסטוריה המשפחתית- עם דגש על יחסי הורים ואיך יחסים אלה משפיעים על התחושות ביחס למגע ומיניות.
היו תוצאות מעניינות כשגיליתי : בבית שלנו בגבעתיים בזמנים שגדלנו היו אלימות והתעללות מילולית כל הזמן. "ילדים אלימים רגשית ופיסית, בגידות של האבא השיכור. המשבר שנוצר מחילוניות לדתיות לפני כעשר שנים, בעיות כלכליות נמשכות ומה לא? אהובה לא דיברה עם אמא שלה שלוש שנים בזמן ששתיהן בבית יחד. אלימות ונתקים גורמים בפעמים רבות ליחס שלילי לקשר אינטימי. לא הדגשתי את הקשיים המיידיים של המטופלת.
מה בהמשך? נתתי הנחיות: לבלות זמן לבד עם הבעל, ללא הילדה. אז לפתע התגלתה הבעיה:י רידה במוטיבציה ובתשוקה של הבעל. :”קשה להיות באינטימיות עם בעלך, הקושי לתת אמון משפיע על המשיכה אליו. את מאוכזבת מהתנהגותו של אמנון וחשה שהוא ממש כמו עוד ילד בבית. את מרגישה ש"אין לך גב" ולא סומכת על בעלך. אינך שוכבת, נמנעת ממגע של אהבה. סבלת מתשומת לב פחותה עקב צפיפות נוראה בבית ופגיעה פרטיותך, שמת גבולות באופן לא יעיל. ועכשיו כשהאינטימיות רצויה, את בורחת. ברגע זה קשה לך להתמודד עם השינוי החיובי שבעלך יוצר כשהוא כן מגיע לטיפול, והוא רוצה להשתנות.
שינוי קשה. השינוי בין החיזור ואחרי הנישואים גרם לך לאבד עניין במיניות. עקב טראומות ילדות, מעברי דירה וסגנון חיים, את מוצאת שלתת תשומת לב לבעלך "מעצבן" ומעמיס על חייך. קשה לך לתת אמון בו שלא יפגע בך, כמו בעבר, וכבמעגל מרושע חוסר המגע גורר חוסר אמון הימנעות ממין, וההימנעות ממגע מגבירה המתח.
שיעורי בית לאהובה (שאינה ממש מאמינה באהבה):
1.רישום מפורט חיובי מול שלילי דברים נעימים בנישואים מול לא נעימים.
2.ניטור. ניטור כלומר של עצבנות באילו מיקרים וסיטואציות זו את, מתי זו הילדה שלך שאת מחוייבת בטובתה וזה מעמיס עלייך ריגשי.. מתי זו העבודה, מתי אמנון בעלך הוא הוא המעצבן מעצבן. העובדות, מה הרגשות.
מטרותינו: התבוננות עצמית, ביקורת עצמית, לקיחת אחריות על ההנאה שלה ועל התנהגותה עם בעלה, מיניות יזומה על ידה.
וברוך השם, הגענו לכל המטרות .(אולי זה רק לכרגע. אבל היי – כל החיים הם נכון לעכשיו)
לאחר שלושה חודשים הסתיים הייעוץ בהצלחה קיבלתי זר פרחים שאפילו מבעלי יונתן אינני מקבלת… ראיתי אותם בדרך לחופשה בנתב"ג. לא אמורה להיות שיחת חולין בינינו וזה בסדר גמור. אני מרגישה שכרגיל, עלה בידי להציל זוג ממדרגות הרבנות. זכיתי.
