מאירועי השבוע שעבר: תכננתי את שיחת הטלפון המתנצלת, חששתי מכושר השכנוע הבלתי מעורער של אנדריי. נכנסתי אל חדרי והתכוננתי לתנומה קלה שתאפשר לי לילה של מסיבות בעיר שלא נרדמת ,כשהבחנתי במודעה שלכדה את תשומת ליבי,בעיתון סוף השבוע…
"בואו לקבל את השבת בדרשה חגיגית ומודרנית. בית הכנסת הקונסרבטיבי "בית שלום" פותח שעריו למצטרפים חדשים. מחפשים אהבה?זוגיות? קשר לנישואין? מערכת ההיכרויות של בית שלום תשיג לכם את מבוקשכם! כולם מוזמנים" .
לשון ההודעה הפיח בי זיק של חיוניות מחודשת. "זה בדיוק מה שאני צריכה" מלמלתי לעצמי.
חטפתי את העיתון ורצתי במורד המדרגות "דנה, אנחנו הולכות לבית הכנסת!" הצהרתי בהתרגשות.
"על מה את מדברת מותק? אני עייפה, ה
SERVICE
נפתח בעוד שעה בערך ואין לי כוח לרוץ עכשיו"
שיחת הטלפון לאחוזת "האיש והאגדה" אנדריי ,הפכה קלה הרבה יותר לנוכח החלטתי
הנחרצת. "אתה שומע מותק,חברה שלי גוררת אותי כאן לאיזה טקס של יום שישי בבית הכנסת ואני חייבת לה,אני לא יכולה לבטל"
ניסיונותיו של אנדריי לשנות את דעתי ולגרור אותי אל לילה הזוי בבית הפנטזיות הידוע לשמצה, עלו בתוהו.
חודשים לא חשתי אנרגטית כל כך! יוסי ובנו,חברים של דנה ,קבעו להצטרף אלינו למסע אל בית הכנסת, שהיה מרוחק כשעה מביתה. כשהגיעו באיחור של 20 דקות תמימות, זינקתי אל הרכב בחוסר סבלנות מופגנת.
"לאן את ממהרת גברת,יש לך
HOT DATE
שמחכה לך שם?" הלעיט יוסי בשאננות ישראלית.
"אנחנו מאחרים, אם אתה לא זז ,אני נוהגת!"
לא יכולתי להסביר את ההתרגשות שהתחוללה בי. חשתי שאני מאחרת למפגש של חיי! כשהגענו לחניון בית הכנסת, הבנתי שהערכנו את כניסת השבת מאוחר מן השעה האמיתית,טעות שהביאה אותנו לפתח המבנה באיחור "אלגנטי" של שעה וחצי.
דלתות הברזל המהודרות נפתחו בכובד ועוצמה. נכנסנו אל תוך אולם מהודר,בתאום מדויק עם סיום התפילה. מדלתות ההיכל פרץ המון אדם. שמלות מעצבים וחליפות מחויטות הציפו את החדר,חולשים על שולחנות עמוסי כל טוב שהיו מסודרים בקפידה. גבר צעיר בשנות ה30 לחייו ניצב במרכז החדר מוקף במספר לא מבוטל של מתקהלים,הנחתי כי מדובר ברב הקהילה וקרבתי לעברו.
"סליחה,אפשר להפריע ולשאול שאלה"? הסבתי את תשומת ליבו באגרסיביות ישראלית.
"וודאי כן כן,במה אני יכול לסייע"? שאל דניאל בנימוס.הוא הציג עצמו כחזן בית הכנסת שהחליף את הרב, בשל היעדרות נקודתית.
"אני לימור מישראל. אני סטודנטית למיניות האדם בסן פרנסיסקו וכותבת טור על הכרויות וזוגיות לירחון האוניברסיטה. אני בביקור בעיר וראיתי במודעה המקסימה שלכם שאתם מקדמים את נושא האהבה,הנישואין וההיכרויות. מי יכול לספר לי כאן קצת יותר על הנושא הזה?" המונולוג האין סופי שפרץ ממני הצליח להפתיע גם את דניאל.
"עיסוק מעניין יש לך,האמת שאני פחות בקיא בזה אבל בואי ואכיר לך מספר חברים בקהילת בית הכנסת שיוכלו לסייע לך" הוא אחז בידי והוביל אותי בתוך הקהל הרב ,אל הפינה הקיצונית של החדר.
"ג'רי, אני שמח להכיר לך את לימור מישראל,היא… סקסולוגית" לחש בצחקוק.
גבר צעיר בעל פנים ענוגות ועיניים טובות קרב אלי ולחץ את ידי "נעים מאד אני ג׳רי,אחראי על הSINGLES
בבית הכנסת".
מיהו ג'רי והאם יסייע ללימור במבוקשה? קראו בשבוע הבא..
תגובה אחת
וואו איזה סיפור מרתק לפגוש בן אדם אם עיניים טובות פנים ענוגות גם אני לא הייתי מתנגדת לדבר נפלא כזה . וואו כמה אני ממתינה להמשך סיפור בטוח יהיה מרתק אז על תימתחי אותי יותר מדי כי אין לי סבלנות לעוד שבוע . אבל זה מה יש וצריך סבלנות. אני מתה על הסיפורים שלך . זה יותר טוב מספר הכי מדהים שקראתי. יום מדהים שיהיה לך את ממש מלאך .