היא גדלה בתל אביב, עברה כנערה לניו יורק, חזרה לשרת בחיל האוויר ובהמשך מצאה את עצמה שוב באמריקה, הפעם בלב עמק הסיליקון ⋅ אחרי תואר MBA בסטנפורד, שנים של השקעות והקמת ICON, יסמין לוקץ' מכירה מקרוב את הדרך שבין יזמות ישראלית לשוק האמריקאי, משקיעה בחברות טכנולוגיה ובונה גשרים בין שתי קהילות ההייטק ⋅ בשיחה עם "שבוע ישראלי" היא מספרת מה גורם למשקיע להאמין בחברה, למה ישראלים צריכים ללמוד לקרוא את האמריקאים, כיצד ה AI משנה את עולם היזמות ואיך משלבים קריירה תובענית עם ארבעה ילדים וחיים שנעים בין שתי מדינות
הרבה לפני שהפכה למשקיעת הון סיכון ולאחת הדמויות המוכרות בעולם היזמות הישראלי, יסמין לוקץ' כבר הכירה מקרוב את התחושה של חיים בין ישראל לארצות הברית. היא גדלה בתל אביב, אבל בכיתה י' עברה עם אמה לניו יורק ולמדה בבית הספר היהודי Ramaz. בהמשך חזרה לישראל, התגייסה לחיל האוויר ושירתה כקצינת מבצעים בטייסת מסוקים. לאחר השירות למדה משפטים, כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך חזרה לארצות הברית לטובת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.
במבט לאחור, היא מסמנת את ההחלטה הזאת כאחת מנקודות המפנה החשובות בקריירה שלה. "ידעתי שאני רוצה לעשות עסקים", היא מספרת. "כשאת נכנסת למקום שמרכז תחת קורת גג אחת מצוינות אקדמית, אנשים עם חזון ואנשים שיש להם גם יכולת להוציא את החלומות שלהם לפועל, את מקבלת המון השראה".
הסביבה הייתה לא פחות חשובה מהלימודים עצמם. מנכ"לים של חברות גדולות הגיעו ללמד, משקיעים ויזמים הסתובבו במסדרונות, ובכיתות ישבו אנשים שחלקם הגיעו בהמשך לצמרת העסקית והציבורית בעולם. "פתאום את רואה סביבך המון יזמים עם הניצוץ הזה בעיניים", היא מתארת. "את מבינה את האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה, בכמה אנשים אפשר לגעת ובאיזה קנה מידה אפשר להשפיע ולשפר חיים. קשה לא להתאהב בזה".
גם שיעור אחר נשאר איתה מאותה תקופה: רשת משמעותית לא בונים כשכבר זקוקים לה. היא נוצרת הרבה קודם, דרך היכרות, אמון ועזרה הדדית.
עם השנים הפכה לוקץ' את ההיכרות העמוקה עם עולם הסטארטאפים לפעילות השקעות ענפה. היא משקיעה בעיקר בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, משלב ה–Pre Seed ועד Series A, בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר, פינטק וטכנולוגיות לעולם העבודה. במהלך יותר מעשור ביצעה יותר מ–35 השקעות ישירות בחברות טכנולוגיה.
בין ההשקעות האחרונות שלה נמצאות Encore AI, חברת בינה מלאכותית שגייסה ביולי 2026 סכום של 30 מיליון דולר בסבב Series A, וחברת הסייבר הישראלית Oligo Security, שהשלימה באוגוסט סבב גיוס של 60 מיליון דולר.
העבודה עם חברות בתחילת דרכן מחייבת אותה לקבל החלטות עוד לפני שיש מאחוריהן שנים של הכנסות, לקוחות וביצועים. לכן, כשהיא מדברת עם יזמים, היא חוזרת שוב ושוב לאנשים שמאחורי הרעיון, לבעיה שהם מנסים לפתור וליכולת שלהם להשתנות בדרך.
אחרי שנות מגורים ארוכות בארצות הברית חזרה לוקץ' לחיות בישראל, אבל אמריקה נשארה חלק בלתי נפרד מחייה. הלו"ז שלה כולל פגישות עם יזמים, משקיעים ואנשי עסקים, לצד הוראה באוניברסיטת רייכמן, יוזמות חברתיות ונסיעות תכופות לארצות הברית. לצד העשייה המקצועית, מחכים לה בבית ארבעה ילדים. "אני קנאית לזמן שלי איתם", היא משתפת. "יש דברים שאני אומרת להם לא בגלל שיש לי ילדים, ויכול להיות שאני מפספסת גם הזדמנויות טובות בקריירה".
באחת התקופות המשפחה אף אימצה כלל פשוט: כל מי שנכנס הביתה השאיר את הטלפון בכניסה. "אני נעזרת באנשים מסביבי ומנסה להקפיד שהזמן שלי עם הילדים יהיה זמן של איכות ולא רק של כמות". מחוץ לחדרי הישיבות, לוקץ' מתאמנת כבר שנים בג'יו ג'יטסו. גם שם היא מוצאת את אותם דברים שמושכים אותה בעבודה: אתגר, למידה והצורך להמשיך להשתפר.
בין תל אביב לעמק הסיליקון
בשנת 2014 הקימה לוקץ' את ICON, ארגון ללא כוונת רווח שמנוהל כיום מעל עשור על ידי המנכ"לית נועה טופז ופועל כגשר בין קהילת ההייטק הישראלית לבין תעשיית הטכנולוגיה בעמק הסיליקון.
הרעיון שממנו צמח הארגון היה בתחילה מצומצם בהרבה. במהלך השנים שבהן חיה בעמק הסיליקון זיהתה לוקץ' שהישראלים שפעלו בתעשיית הטכנולוגיה המקומית אינם תמיד מחוברים לקהילה היהודית באזור. היא ביקשה לייצר את החיבור הזה דרך המקום שהכירו היטב, עולם הטכנולוגיה, והחלה לקדם אירוע שיפגיש בין הקהילה לבין אנשי הייטק ויזמים ישראלים.
תוך כדי בניית האירוע התברר שההזדמנות רחבה יותר. סביב היוזמה נוצר עניין לא רק מצד ישראלים ויהודים, אלא גם מצד בכירים בתעשיית הטכנולוגיה שרצו להכיר את החדשנות הישראלית ולהתחבר ליזמים מישראל. אירוע שתוכנן בתחילה כמהלך נקודתי הפך בהדרגה לנקודת המוצא להקמת ICON.
באותן שנים התחזק גם קמפיין ה-BDS נגד ישראל. במקום להקים גוף הסברה נוסף שיתמקד במאבק בביקורת, לוקץ' בחרה בגישה אחרת: ליצור חיבורים עסקיים ישירים בין יזמים וחברות ישראליות לבין משקיעים, מנהלים ואנשי טכנולוגיה מובילים בעולם. הרעיון היה לבנות מערכות יחסים שמבוססות על אינטרס מקצועי ועסקי אמיתי, ומייצרות ערך לשני הצדדים, במקום לנסות לשנות עמדות באמצעות קמפיינים והסברה.
"הקהילה הישראלית בארצות הברית נמצאת בדיוק בנקודת החיבור הזו", היא מסבירה. "מצד אחד היא מכירה היטב את ישראל ואת האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, ומצד שני היא מחוברת לעולם העסקי והטכנולוגי האמריקאי. דרך ICON רצינו להשתמש בחיבור הזה כדי לייצר קשרים עסקיים אמיתיים בין יזמים ישראלים למשקיעים, מנהלים וחברות בארצות הברית, כאלה שמייצרים הזדמנויות וערך לשני הצדדים".
עם השנים נבנתה סביב ICON רשת של יזמים, משקיעים ומנהלים בכירים בתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. הארגון מחבר יזמים ישראלים לבכירים בתעשייה, מסייע לסטארטאפים בתחילת דרכם להגיע ללקוחות פוטנציאליים, ליצור שיתופי פעולה ולבנות חיבורים עם משקיעים מובילים בארצות הברית.
לוקץ' חוזרת לאורך השנים למשפט המיוחס למהטמה גנדי, "Be the change you want to see in the world". אצלה הוא מתורגם בעיקר לעשייה: לזהות מה חסר, להתחיל לבנות ולא לחכות שמישהו אחר יעשה זאת.
את אותו מסר היא מנסה להעביר גם לאנשים שסביבה. ICON עצמו הוא דוגמה לכך. הוא לא התחיל מתוכנית סדורה להקמת ארגון בינלאומי, אלא מיוזמה קטנה שהלכה וגדלה ככל שהתברר שיש בה צורך אמיתי.
המשמעות של הרשת שנבנתה במשך השנים התחדדה אחרי 7 באוקטובר. מה שהוקם בעיקר סביב יזמות וטכנולוגיה הפך בתוך זמן קצר גם לתשתית שדרכה ניתן היה לסייע לישראל. בכירים ואנשי מקצוע מעמק הסיליקון פנו ל–ICON ושאלו כיצד יוכלו לעזור, ובתוך ימים גויסו כ–120 מנטורים בכירים שהתנדבו לייעץ ולסייע לסטארטאפים ישראליים שהתמודדו עם השלכות המלחמה ועם גיוסי המילואים.
הסיוע חרג גם מעבר לעולם הסטארטאפים. כמעט עשור של היכרות אישית עם בכירים בתעשייה אפשר לפתוח דלתות מול כמה מחברות הטכנולוגיה המשפיעות בעולם. כשגורמים בישראל ביקשו להגיע לאנשי מפתח ב־TikTok, Google ו–YouTube, נעשה שימוש ברשת של ICON כדי ליצור חיבורים ישירים.
באותו רגע קיבלה העבודה שנבנתה במשך שנים משמעות אחרת. האנשים שהכירו יזמים וחברות ישראליות לא פגשו את ישראל לראשונה דרך החדשות של 7 באוקטובר. הם כבר הכירו אותה דרך עבודה משותפת, חברות שליוו ואנשים שפגשו. מה שהתחיל כקהילה עסקית הפך בשעת משבר לרשת תמיכה. עבור לוקץ', זו הייתה גם המחשה לרעיון שעליו נבנה ICON מראשיתו: רשת כזאת לא מקימים בשעת חירום. בונים אותה הרבה קודם.
כיום ICON ממשיך לפעול כגשר בין ישראל לעמק הסיליקון. המטרה היא לאפשר ליזמים ישראלים להכיר את השוק האמריקאי מבפנים, לבחון את המוצר והמסר שלהם מול קהל רלוונטי וליצור חיבורים שיכולים לסייע לחברה לצמוח. באוקטובר צפוי להיפתח בעמק הסיליקון מחזור נוסף של תוכנית SV101, ובנובמבר יתקיים בפאלו אלטו Innovation Week, שיחבר בין יזמים, משקיעים ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה הגלובלית.
לצד זאת, ICON מפעיל את תוכנית Spark, המיועדת ליזמים ויזמיות שנמצאים ממש בתחילת הדרך, משלב הרעיון ועד לגיוס ראשוני של עד מיליון דולר. במסגרת התוכנית הם מקבלים ליווי מיזמים מנוסים, בוגרי SV101, ונפגשים עם משקיעים ומנהלים מעמק הסיליקון, במטרה לבחון כבר בשלב מוקדם אם המוצר מתאים לשוק הבינלאומי ואיך נכון לבנות אותו לצמיחה גלובלית.
"אל תתאהבו בפתרון"
כמי שמשקיעה בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, לוקץ' מזהה כמה טעויות שחוזרות אצל יזמים. אחת המרכזיות שבהן היא התאהבות בפתרון לפני שבדקו לעומק את הבעיה. "אני רואה יזמים שמרגישים שהם מצאו פתרון, אבל לא בהכרח קיימת בעיה אמיתית שהפתרון הזה עונה עליה", היא מסבירה. "זה קצת כמו למצוא מפתח ואז להתחיל לחפש את המנעול שמתאים לו". בעיניה, הסדר צריך להיות הפוך: קודם להבין איזו בעיה קיימת, למי היא כואבת ורק אחר כך לבנות את המוצר.
הדבר נכון במיוחד ליזם ישראלי שרוצה למכור בארצות הברית. "אם אתה רוצה למכור בארצות הברית, אתה צריך לבדוק שם את הבעיה ואת הפתרון. אם אתה רוצה למכור לחברות גדולות, אתה צריך לדבר עם קהל היעד האמיתי שלך".
כשהיא עצמה בוחנת השקעה, רעיון טוב אינו מספיק. בשלבים המוקדמים היא מעניקה משקל רב לצוות. "אני מחפשת צוות מצוין, אבל גם צוות שמתאים לעולם הבעיה שהוא מנסה לפתור", היא מדגישה. "אני רוצה להרגיש שהאנשים שמולי הם האנשים הטובים ביותר לפתור את הבעיה שהם בחרו".
אלא שגם צוות מצוין נבחן ביכולת שלו להשתנות כשהמציאות דורשת זאת. יזם טוב, בעיניה, יודע להקשיב, ללמוד ולעיתים גם לוותר על מה שהיה בטוח בו בתחילת הדרך. התכונה שהיא חוזרת אליה שוב ושוב היא סקרנות. "לשאול כל הזמן למה. למה הדברים נעשים בצורה מסוימת, למה הלקוחות מתנהגים בצורה מסוימת ולמה אנחנו עושים משהו בדרך הזאת. 'כי ככה עושים' היא לא תשובה טובה".
גם היחס שלה לכישלון נובע מאותה גישה. "חוסר הצלחה הוא לא כישלון אם אתה לומד ממנו משהו. ביזמות לא מצליחים כל הזמן. אם בכל פעם שמשהו לא עובד עוצרים ואומרים שנכשלנו, אי אפשר להתקדם".
כמשקיעה, היא מעדיפה לעיתים את הסיכון שבעשייה על פני הסיכון שבהימנעות. "אם השקעתי בחברה והיא לא הצליחה, הפסדתי את סכום ההשקעה. אבל אם אמרתי לא לחברה שהתבררה כהצלחה יוצאת דופן, יכול להיות שהפסדתי הרבה יותר".
גם מערכת היחסים עם משקיע מתחילה, לדבריה, הרבה לפני הצ'ק. לפגישה היא ממליצה להגיע אחרי שעושים שיעורי בית: להכיר את הקרן, להבין באילו תחומים ושלבים היא משקיעה, לבדוק אם השקיעה במתחרים ולדבר עם יזמים שכבר עבדו איתה. "בדיוק כפי שהמשקיע בוחן את היזם, גם היזם צריך לבדוק עם מי הוא רוצה לצאת לדרך".
ולישראלים שיושבים בארצות הברית וחושבים כבר זמן רב על הקמת חברה, העצה שלה פשוטה: "פשוט להתחיל. להתחיל בקטן ולצמוח. לא לחכות שהכול יהיה מושלם. אפשר לתקן ולשפר תוך כדי תנועה".
כשהטכנולוגיה משתנה, היתרון האנושי נשאר
הבינה המלאכותית, בעיני לוקץ', מקצרת היום תהליכים שפעם לקחו חודשים. "הבינה המלאכותית מנגישה פיתוח להרבה יותר אנשים, ואז כל יזם צריך לשאול את עצמו מה היתרון האמיתי שלו". אם בעבר עצם היכולת לפתח מוצר טכנולוגי הייתה יתרון משמעותי, היום אפשר להגיע למוצר ראשוני בזמן קצר בהרבה. ככל שהטכנולוגיה נעשית נגישה יותר, היתרון עובר להבנה עמוקה של הלקוח, לזיהוי נכון של הבעיה ולצוות שיודע לבצע.
לוקץ' מעריכה שבשנים הקרובות נראה צמיחה בתחומים כמו רובוטיקה, טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה וטכנולוגיות AI שמחברות בין תוכנה לעולם הפיזי. במקביל, מקצועות שמבוססים על עבודה טכנית וחזרתית צפויים להשתנות. "כל מה שהוא עבודה מונוטונית וטכנית ישתנה. מה שיהיה קשה יותר להחליף הם מקצועות שמצריכים חמלה".
השאלה מי מוביל את השינוי הטכנולוגי חשובה בעיניה לא פחות מהטכנולוגיה עצמה. גם כשהשיחה עוברת למקומן של נשים בעולם העסקי, לוקץ' מדגישה שהפער עדיין רחוק מלהיסגר. נשים עדיין מיוצגות בחסר בעמדות שבהן מתקבלות החלטות, הן במגזר העסקי והן במרחב הציבורי. אחד החסמים, בעיניה, נמצא במודלים שהדור הצעיר רואה סביבו. "צריך להראות לנערות ולנשים צעירות שאפשר להצליח, להוביל ולקבל החלטות, ובמקביל גם לנהל חיי משפחה. אבל המסר הזה לא צריך להיות מופנה רק לבנות. גם בנים צריכים לגדול למציאות שבה אישה מצליחה, מנהלת או יזמת היא דבר טבעי".
אחרי שנים בין ישראל לארצות הברית, לוקץ' אינה מציעה לישראלים באמריקה לבחור בין שני העולמות. להפך, היכולת לחיות בתוך החברה האמריקאית ובאותה עת לשמור על זיקה עמוקה לישראל היא בעיניה מקור כוח.
הניסיון, ההיכרות עם התרבות האמריקאית והרשת שנבנית שם יכולים לפתוח דלתות ליזמים ישראלים ולחבר בין אנשים שלא היו נפגשים אחרת.
מתוך הניסיון הזה נגזרת גם העצה שלה לישראלי שחולם להקים חברה בארצות הברית: לא לנסות להיות פחות ישראלי, אלא לדעת מתי ואיך להשתמש בתכונות שמגיעות איתו. תהיה מהיר, אבל גם תקשיב. תהיה עקשן, אבל תלמד לזהות מתי אומרים לך לא. בנה קשרים לפני שאתה צריך אותם וחפש בעיה אמיתית לפני שאתה מתאהב ברעיון שלך. ובעיקר, אל תחכה לרגע שבו הכול יסתדר.