40 שנה מאז הקמתה של סיירת שלדג – הצצה נדירה על פעילותה ואופייה של יחידת העילית * הפשיטות בלבנון, המעצרים והחדירות לעזה והחיסול של בכירי החמאס והחיזבאללה * לקראת ערב התרמה ליחידה ב-10 בנובמבר בבוורלי הילס
הימים, כידוע, קשים ומאתגרים. בדיוק בגלל הסיבה הזו אנחנו נפגשים עם שני יוצאי יחידת עילית במועדון פרטי בבוורלי הילס בחסות 'ארגון רעים', שמוסב למטה התרמה עבור סיירת שלדג. המועדון שייך לאיש העסקים והפילנתרופ היהודי מרווין מרקוביץ. החבורה יושבת, דנה ומתכננת את אירוע ההתרמה הקרוב ביום ראשון, 10 בנובמבר, אליו יוזמנו תורמים מקרב הקהילה הישראלית והיהודית.המטרה היא לרכוש ציוד רפואי נדיר ויקר שנדרש בדחיפות פעילויות הסיירת, שהושבעתי לא לספר.בהזדמנות זאת הסכימו בני שיחי לספר מעט על היחידה ועל קורותיה בעבר הלא רחוק ובמלחמת חרבות הברזל עד היום.
סיפורה של יחידת שלדג, הפועלת הרחק מאור הזרקורים, החל לפני 40 שנים, אי שם בדיונים על תחקירי מלחמת יום הכיפורים. מבצעי הצללים של היחידה מתרחשים, בין היתר, בעומק שטח האויב ובמרחבי לחימה מורכבים, ובהם גם מנהרות. כעת, עשרות שנים מאז הקמתה, מתאפשרת הצצה נדירה לאימוני לוחמי העילית של היחידה ולפשיטות שערכה בלבנוןבין הלקחים הרבים שהופקו בחיל האוויר מהמלחמה הקשה עלתה דרישת מפקדיו להקים יחידת לוחמים שתסמן מטרות על הקרקע בשטחי אויב עבור טייסי הקרב. בשנת 1976 הוקמה היחידה, שייעודה היה לתמוך במטרות חיל האוויר, אך גם אחרי עשרות שנים מרבית פעילותה של היחידה עם מפקדת חזית העומק, המוסד, השב"כ ואגף המודיעין של צה"ל, כמו גם הישגיה, נותרים באפלה.
ב-1976, מוקי בצר, קצין בעל עבר מבצעי עשיר בצנחנים וביחידות אגוז, שקד וסיירת מטכ"ל, מונה למפקד היחידה, אך רק לאחר עשור שבו הייתה תחת פיקוד קצין חי"ר וצנחנים ראשי היא הועברה לפיקוד חיל האוויר. לאחר מכן, הוקמה ליחידה מפקדת כוחות מיוחדים שנועדה לווסת בין צרכי חיל האוויר לבין משימות מיוחדות של המטה הכללי והפיקודים המרחביים.
חיילי יחידת העלית נבחרים בקפידה אחרי גיבוש ביום סיירות ומתחייבים לשנת שירות קבע נוסף על השירות הסדיר. הם מתחילים את מסלול הכשרת הלוחם, הנמשך שנה ושבעה חודשים, ועם סיומו מצוותים לצוותים בתפקידי לחימה, פיקוד, תכנון, שליטה, איסוף מודיעין והדרכה , וממשיכים יחד עד גיל 34, בשירות המילואים.
כיום, נמצאות פלגות המילואים והסדיר של היחידה באותה רמת כשירות מבצעית, ופועלים בה מוקדי ידע איכותיים בתחום הטכנולוגיה והאמל"ח המהווים חלק בלתי נפרד מעוצמתה. המומחים ביחידה אוספים אמצעי לחימה ופתרונות טכנולוגיים ברחבי העולם ובודקים את חלק מרעיונותיהם ביחידת הניסויים שהוקמה תחת שלדג. אחרי כל הרקע הזה שאלתי את א.ד. כמה שאלות ישירות על ההיסטוריה של שלדג.
מה הייתה משימת צוותי צסק"א(צוותי סיוע קרקע אוויר) במלחמת לבנון הראשונה?
" במלחמת שלום הגליל עסקנו באיתור סוללות טילים והצגת מיקומיהן לטייסי חיל האוויר. לאחר התקפות על הסוללות, לוחמי שלדג נשלחו להעריך את הנזק שנגרם, תחילה באמצעות "גוזניקים" ולאחר מכן עם צייני לייזר".
איך התמודדתם עם אתגרי הלחימה בלבנון?
" השתתפנו בלחימה כמו כוחות חי"ר, וכבשנו אזורים שנחשבו לא ניתנים לכיבוש, כמו 'המוזיאון' בלבנון. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסנו ללחימה רחבה תחת פיקוד האוגדות עם שני צוותים עיקריים".
מה הייתה תורת הלחימה הייחודית שפותחה אז?
" ניסינו לפתח תורת לחימה שונה, כולל מבצעי הכוונה באמצעות מסוק קל בשם 'להטוטן'. פירקנו את המסוק לצורך העלאת לוחמים עם ציוד לחימה ופעולה נגד מטרות שונות בלבנון".
היחידה הייתה פעילה גם במהלך מלחמת המפרץ?
"במהלך מלחמת המפרץ, הכוחות שלנו נערכו לצאת למערב עיראק, אך פנייה של ארה"ב לממשלת ישראל השאירה אותנו בבסיס. זה היה אתגר לוגיסטי משמעותי".
מה היו ההישגים במבצע "ענבי זעם"?
"במהלך 17 ימי הלחימה ביצענו 81 תקיפות והצלחנו לחסל 65 מחבלים. זה היה פרק חשוב בפעילות שלנו בדרום לבנון".
איך פעלתם במהלך מלחמת לבנון השנייה:?
השתתפנו במבצעים מיוחדים, בעיקר לאיסוף מודיעין ולחיסול משגרים וחוליות חיזבאללה. הצלחנו להשיג מודיעין חשוב על הארגון. במבצע "חד וחלק" בבעל-בק, חיסלנו 24 מחבלים והשגנו מודיעין משמעותי. המבצע הזה הוכיח את הצורך בפעולות תקיפתיות נוספות בעתיד".
איך השתנתה תפיסת הלחימה שלכם בעקבות המבצעים?
" למדנו שהצורך לערוך עשרות מבצעים מסוג זה בעתיד הוא קריטי. הראינו שאנחנו יכולים לפעול בכמה צורות, להיות גמישים ויעילים. ההצלחה בפעולות המיוחדות שלנו משפיעה לא רק על המטרות הישירות אלא גם על המודיעין והיכולות של צה"ל בשדה הקרב".
***
בהמשך הראיון פניתי ללוחם השני שגם הוא משרת ביחידת שלדג כמילואימניק וכמפקד ביחידה לשמוע על רשמיו מהשביעי באוטובר: "מי שנלחם על חיי אנשי הקיבוץ והדף את המחבלים היו 11 לוחמי שלדג. אני הייתי עם הלוחמים שהיו בבארי ויכול לספר לך יד ראשונה מה קרה:
"הלוחמים שלנו מסיירת שלדג, לחמו במשך שעות ארוכות בקיבוץ, כמעט ללא סיוע ועם מעט תחמושת.בניגוד למה שכתוב בתחקיר, הכוח שלנו בן 11 אנשים הגיע לבארי ב-8:45 בבוקר ונכנסנו לתוך הקרב בשכונות המערביות ונכנס למארב של מאות מחבלים. חייל נפצע ומיד אחר כך חייל נהרג. הייתי בטוח שיש לנו שני פצועים בסכנת חיים והחלטתי לפנות אותם למסוק חילוץ מחוץ לקיבוץ. הכוח נשאר במרכז הקיבוץ ושני לוחמים עם שני חברי כיתת הכוננות פינו את הפצועים. כשהם חזרו הכוח יצא להילחם, אבל סירבנו להיכנס לעוד מארב וערכנו מארבים בעצמינו, ההתקלות של הכוח שלנו עצרה את ההתקפה של הנוחבות. כתוב בתחקיר שמ-09:00 עד 13:30 נלחמו חברי כיתת הכוננות לבדם. וזה לא נכון. לחברי כיתת הכוננות לא היה נשק ולאזרחים המעטים שהיה להם נשק לא הייתה תחמושת.
"למעשה, שניים מארבעת אנשי כיתת הכוננות שנותרו עמדו ליד המארב שלנו ונתנו עצות. היה צריך להיכתב שבין 9 בבוקר ועד 13:30 היחידים שנלחמו היו 11 לוחמי שלדג. בשעה 12:30 כמעט ולא נשארה לנו תחמושת. לא ירינו את התחמושת באוויר. הרגנו המון מחבלים.
"הלוחמים שלי הצליחו להיכנס לקיבוץ בזמן שלמחצית מחברי כיתת הכוננות, שישה אנשים, לא היה נשק בכלל. הסיבה: הרובים שלהם ננעלו בנשקייה, הרבש"צ אריק, שברשותו היה המפתח, נהרג, והם המתינו ליצור מגע עם סגנו שפעל במקביל.
שני חברי כיתת כוננות שראו לובשי מדים רצו לעברם, כנראה כדי לקבל סיוע, אבל גם הם נרצחו כשהתברר שמדובר במחבלים. אחד מחברי כיתת הכוננות הצליח בתופת הזו לבצע פעולה שהצילה חיים רבים – הוא יצא לכביש הסמוך והזהיר את התושבים שנסעו בכביש 232 לא להיכנס לקיבוץ, ובכך, כאמור, הציל את חייהם לפני שחזר להילחם.לפי התחקיר, איש כיתת הכוננות וחבריו נלחמו גם בידיים חשופות ובנחיתות אדירה מול עשרות מחבלים חמושים במקלעים, מטולי נ"ט ותחמושת רבה. בשלב זה חלק מהתושבים בקיבוץ, אנשי צבא לשעבר כמו האלוף במיל' יוסי בכר שאימו-שכנתו נרצחה, ניהלו לחימה באמצעות אקדחים וקיבלו החלטות הרות גורל שהצילו חיים רבים: ריכוז הפצועים במרפאת השיניים של הקיבוץ ו"השתלטות" על צומת מרכזי בבארי, כדי למנוע מעבר של מחבלים ליתר השכונות ביישוב.
"בסביבות שעה 9:00, כאשר לוחמים נוספים בצוות שלנו נפגעו והתחמושת אזלה לנו, החלטתי לסגת ולחכות מחוץ ליישוב ליתר הכוחות, רציתי להצטייד מחדש ולטפל בנפגעי הכוח. מפקד היחידה שלנו שיש בפלמחים, הבטיח לי ש"תוך רבע שעה" הוא יהיה אצלנו, אך בפועל הוא הגיע תוך שלוש שעות. הסיבה: מפקד שלדג ולוחמיו נלחמו בעשרות מחבלים שחסמו את כבישי העוטף במכוון באותה שבת. בשעה זו הצטברו כבר 60 מחבלים בקיבוץ, שחלקם הגיעו ממסיבת הנובה הסמוכה לאחר שרצחו רבים מאוד מהמבלים בה".
"בינתיים, יתר הכוחות מהיחידה שלנו לחמו במוקדים נוספים בעוטף, וקרב הירואי רדף קרב הירואי: מפקדה חלופית לאוגדת עזה נפתחה בבסיס אורים שבדרום עוטף עזה וגם היא הותקפה בפשיטת מחבלים. קפצתי למוקד אורים ומצאתי את עצמי לבד מול הבסיס שורץ המחבלים וברשותי היה אקדח בלבד.לקחתי משוטר שנפצע את הרובה שלו – כעבור כמה דקות זיהיתי מחלקת לוחמי חי"ר מגדוד של קורס מ"כים חברתי וחילצתי בחיים חיילות מפקדה".
"היו כבר בקיבוץ לוחמים נוספים שהגיעו לקראת צהרים. לא רק של שלדג. הם נלחמו כמו אריות. לא הייתה המתנה ולא הייתה הססנות. ניצחנו הסתכלנו קדימה על המחבל הבא שנהרוג או על האזרח הבא שנציל – ולא על מה שהיה. היינו בכל פינה וחטפנו, אלא רק כי אנחנו קדימה. גם חיילי מפקדה נלחמו והרגו מחבלים".
***
היחידה זקוקה לעזרה ברכישת ציוד רפואי מיוחד שיש רק בארה"ב ותרופות מיוחדות. הובטח לי כי בכתבה הבאה יובהרו הדברים. לפיכך התבקשנו להזמין את הישראלים שמוכנים לתרום עבור הנושא הנ"ל להגיע ביום ראשון, 10 בנובמבר למועדון הפרטי של מרווין מרקוביץ. הם יוכלו להנות מערב מעניין מלא בסיפורים, הופעות אמנים, כיבוד נהדר ומכירה פומבית של דברי אומנות שנתרמו לטובת האירוע.
אפשר לצלצל למרווין מרקוביץ בעצמו לקבל פרטים בטלפון 499-6838 -310 או במספר 323-307-1772.
