גם ביום שבו קשה לקום מהמיטה, הגידולים בשדה זקוקים לטיפול * בחוות רימון בצפון הנגב העבודה החקלאית היא חלק מתהליך הטיפול והשיקום שעוברים נפגעי השביעי באוקטובר * במהלך העבודה נוצרים קשרים ומתפתחות גם שיחות על חוויות שקשה לדבר עליהן בחדרי הטיפולים * לקראת אירוע גיוס תרומות ב-11 בנובמבר בלוס אנג'לס, ניר אמיתי, ממייסדי החווה, מספר על החוויה האישית שהובילה אותו להקים את החווה – ועל העשייה שהתרחבה מאז וסייעה לעשרות אלפי ישראלים
חוות רימון הוקמה בקיבוץ להב שבצפון הנגב, מתוך רצון ליצור מסגרת טיפולית וחינוכית המשלבת עבודה חקלאית, ליווי מקצועי וחיבור לטבע. הפעילות הראשונה התמקדה בבני נוער בגילאי 14 עד 18 שנשרו ממערכת החינוך או עמדו על סף נשירה ממנה. לבני הנוער שהתקשו להשתלב בבית הספר הציעה החווה מסגרת המשלבת ליווי חינוכי וטיפולי עם עבודה חקלאית. הם קיבלו אחריות על משימות יומיומיות ועבדו בשדה. העבודה אפשרה להם לראות את תוצאות מעשיהם ולקחת אחריות על דבר שדורש מהם להגיע ולהתמיד.
"החיבור בין עבודה חקלאית והעבודה עם האדמה הוא הבסיס לטיפול ולפעילות בחוות. עבור מי שמתקשים לדבר על מה שעברו, העשייה המשותפת יכולה להיות דרך להתחיל ליצור קשר", מסביר אמיתי. לדבריו, העבודה בשטח מאפשרת לשיחה להתפתח בהדרגה, גם עבור מי שמתקשים לשבת בחדר הטיפול ולדבר על החוויות שעברו. "גם לי לא התאים לשבת על כורסת המטופל ולעבד כך את מה שעברתי. אנחנו מאפשרים לאנשים לעבד דברים בדרך אחרת".
מאחורי הקמת החווה עומד גם סיפורו האישי של אמיתי, שגדל בקיבוץ להב, בין שדות, בעלי חיים ועבודה חקלאית. בגיל 18 התגייס ליחידה מובחרת ובהמשך בחר להישאר בשירות קבע. במשך שבע עשרה שנים שירת כקצין וכמפקד במגוון תפקידי פיקוד מבצעיים. האירוע שהוביל אותו לבסוף לשנות את מסלול חייו התרחש דווקא מחוץ לצבא, כשיצא לחגוג יום הולדת עם חברים בתל אביב.
בצהרי יום שישי, בינואר 2016, ישבו ניר וחבריו בפאב "הסמטה" ברחוב דיזנגוף, כאשר מחבל הגיע למקום ופתח באש לעבר המבלים. בפיגוע נרצחו אלון בקל ושימי רוימי ז״ל. אמיתי ניסה להציל את חברו רוימי ולא הצליח. כשראה את המחבל נמלט, יצא לרדוף אחריו ברחובות העיר בניסיון למצוא אותו ולהסגירו. "למחרת בבוקר עשיתי מה שלימדו אותי לעשות, חזרתי לשגרה והמשכתי את חיי על אוטומט", מספר אמיתי.
במשך כארבע שנים המשיך בשירותו הצבאי. כלפי חוץ המשיך לתפקד כרגיל, וגם הוא עצמו לא הבין עד כמה הפיגוע ממשיך להשפיע עליו, עד שהופיעו כאבים בחזה. "סדרת בדיקות מקיפות לא העלתה בעיה גופנית בלב, אך הכאב לא חלף", הוא מספר.
בהדרגה הבין אמיתי שהחוויה מאותו יום בדיזנגוף לא נשארה מאחור. "אחרי שנים שבהן המשכתי לעבוד ולפקד, הבנתי שאין שום בעיה פיזית בלב ושהאירוע שעברתי נותן את אותותיו. היום אני יודע שאי אפשר להתעלם מהטראומה כשהיא מתרחשת, כי הגוף יגיב, כך או אחרת". הוא הבין שעליו לשנות כיוון. בסוף 2020 עזב את הצבא והחל להקדיש את חייו לטיפול ולשיקום באמצעות הטבע, האדמה והסביבה.
ההתמודדות האישית של אמיתי הפכה בהדרגה לעשייה רחבה יותר. יחד עם שותפיו הקים את חוות רימון בקיבוץ שבו גדל, מתוך רצון לאפשר לאחרים למצוא דרך להתמודד עם חוויות קשות באמצעות עבודה חקלאית וחיבור לאדמה. החווה, שנקראה על שם היישוב המקראי רימון הסמוך לקיבוץ להב, הייתה לראשיתה של פעילות עמותת חוות רימון, שהלכה והתרחבה עם השנים.
הניסיון שצברו אמיתי ושותפיו בעבודה עם בני נוער חיזק את ההבנה שהעבודה החקלאית יכולה לתת מענה גם לאנשים המתמודדים עם טראומה. המשימות היומיומיות, המחייבות נוכחות, התמדה ואחריות, הפכו לחלק מרכזי מהגישה הטיפולית שהתפתחה בחווה ובהמשך שולבה גם בתוכניות נוספות של העמותה.
עוד לפני השבעה באוקטובר הבין ניר כי הטיפול בחוות מתאים מאוד לנפגעי טראומה והחל לפעול להקמת חווה נוספת, חוות להב, הממוקמת בין הקיבוצים להב, דביר ושומריה. החזון היה להקים יחד עם משרד הביטחון חווה שתיתן מענה לאנשים המתמודדים עם פוסט טראומה. באותם ימים לא ידע אמיתי עד כמה משמעותית תהיה החווה שהוא מתכנן להקים עבור החברה הישראלית.
"כשהתחלנו לעבוד על ההקמה של חוות להב לא דמיינתי שיהיו כאן משפחות וילדים קטנים שעברו את הנורא מכל", הוא מספר. "את החווה תכננתי יחד עם רס״ם במילואים לירן אלמוסנינו ז״ל מכמהין, לוחם, חקלאי ואיש מדבר, יורם בן יהודה, פסיכולוג קליני בכיר ומומחה לפוסט טראומה ושכול, אושרי שרעבי ואמיר דלומי. לירן חלם על מקום שבו לוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה יוכלו להשתקם באמצעות עבודה באדמה ורעיית צאן. הוא הביא לחווה את העדר שלו והתחלנו לתכנן את ההקמה".
בבוקר שבעה באוקטובר 2023 יצא לירן מביתו שבפתחת ניצנה להגן על יישובי העוטף. הוא נפל בקרב על קיבוץ חולית, בן 42 ואב לחמישה. גם בנו של יורם, סמ"ר איתמר בן יהודה, נפל בקרב בבוקר שבעה באוקטובר, כאשר נלחם במוצב פגה. באותו הבוקר נרצחה בביתה בבארי גם אדריאן נטע ז״ל, חברת צוות של חוות רימון. שותפים רבים מהעוטף שהו במשך שעות ארוכות בממ״דים בבתיהם, ואחרים יצאו להילחם.
"אחרי שבעה באוקטובר הבנו מהר מאוד שיש לנו פה משימה קריטית ועלינו לפעול מהר להקמת החווה. מדובר באלפי בני אדם שזקוקים למענה מיידי בדרום. בהתחלה התחלנו לקלוט אוכלוסיות בחוות רימון, ותוך כדי התחלנו בהקמה מואצת של חוות להב", מספר ניר.
"המלחמה הרחיבה מאוד את הצורך בטיפול. לצד תושבי העוטף הגיעו לוחמים ולוחמות שנפגעו בקרב וגם אנשי צוותי טיפול שנזקקו בעצמם לסיוע. חוות להב הייתה למוקד מרכזי של הפעילות הזאת, שהתפתחה בשיתוף משרד הביטחון ושותפים נוספים."
חוות להב מנציחה כיום את לירן ונושאת את שמו לצד שמה המקורי. העדר שהביא נותר בחווה, והלוחמים שמגיעים אליה יוצאים עם הצאן לשטח כחלק מהתהליך הטיפולי. הטיפול בבעלי החיים, הצורך למלא מים ולדאוג להם מדי יום, מעניקים למשתתפים אחריות ומסגרת של עשייה, גם בימים שבהם קשה להם לצאת מהבית.
בהמשך נפתחו גם חוות שקף ואור הנר. בחוות שקף מתקיימים ימי טיפול ועיבוד למתמודדים עם פוסט טראומה, המשלבים ליווי מקצועי ועבודה חקלאית. החווה נותנת מענה גם לאוכלוסיות המטפלות שבעצמן זקוקות לליווי ותמיכה. חוות אור הנר נועדה לחזק את החוסן האישי והקהילתי של תושבי שער הנגב, שדרות והסביבה באמצעות חקלאות, פעילות קהילתית ותהליכי עיבוד.
כיום מפעילה העמותה כעשרים וחמש תוכניות טיפול, חינוך ושיקום, שבמסגרתן קיבלו עד היום כעשרת אלפים אנשים טיפול וסיוע. בין הבאים לחוות לוחמים שחזרו מעזה ומהצפון, אנשי כוחות הביטחון, בני משפחותיהם, מתמודדים עם פוסט טראומה על רקע אזרחי, בני נוער ומשפחות שפונו מיישובי העוטף.
פעילות העמותה מתקיימת בשיתוף ובתמיכת משרדי ממשלה רבים, פדרציות יהודיות, קרנות בארץ ובעולם ושותפים נוספים המסייעים להפעיל ולהרחיב את תוכניות הטיפול והשיקום. בחודש מאי האחרון הודיעה העמותה על הקמת שתי חוות נוספות בחולית ובנחל עוז, בהשקעה כוללת של כשלושים מיליון שקלים. בחולית יוקם מרכז אזורי לשיקום ולחוסן עבור תושבי הנגב המערבי. בנחל עוז ישוקם משק הילדים ההיסטורי, שבו דורות של ילדי הקיבוץ למדו לטפל בבעלי חיים, וייתן גם הוא מענה שיקומי וטיפולי למתמודדים עם פוסט טראומה. שתי החוות יספקו גם מענה קהילתי עבור המשפחה כולה, שתוכל להגיע למקום לכמה שעות של ניתוק וחיבור לטבע ולאדמה.
עבור אנשי העמותה, להקמת החווה בחולית יש גם משמעות אישית. בקיבוץ שבו נפל לירן יוקם מקום שימשיך את העשייה שבה האמין והיה שותף לה. שתי החוות נועדו להיות חלק מתהליך החזרה הביתה של קהילות העוטף, ולאפשר לתושבים ולמשפחותיהם מרחב קהילתי וטיפולי כחלק מבניית שגרת החיים מחדש.
"התושבים מתחילים לחזור הביתה, אבל רבים מהם עדיין מחפשים איך חוזרים באמת, לשגרה ולתחושת הביטחון והשייכות", אומר אמיתי. "החוות נועדו להיות מרחבים שמאפשרים להתחיל לבנות מחדש, לא רק בתים אלא גם תחושת עתיד".
כדי להשלים את הקמת החוות בחולית ובנחל עוז ולהמשיך את הפעילות הקיימת, העמותה פועלת לגיוס שותפים ותורמים נוספים. הציבור הישראלי כבר נרתם למהלך ותרם סכומים משמעותיים להקמת שתי החוות, לצד בנקים, קרנות ושותפים מהארץ ומהעולם.
אלא שלדברי אנשי העמותה, החודשים הקרובים הם תקופה משמעותית במיוחד עבור תושבי העוטף, שרבים מהם שבו לבתיהם ומנסים לבנות מחדש את שגרת חייהם. השלמת הקמת החוות בתקופה זו תאפשר להעניק להם מענה טיפולי וקהילתי דווקא בשלב שבו הם מתמודדים עם אתגרי החזרה הביתה.
בעמותה מדגישים כי יש חשיבות לפעולה כבר כעת, כדי שלא להחמיץ את התקופה שבה ניתן לסייע לתושבים בתהליכי העיבוד, הטיפול והשיקום. אמיתי רואה בשיתוף הציבור חלק מהותי בתהליך החזרה של קהילות העוטף לבתיהן. עבורו, החוות בחולית ובנחל עוז הן המשך ישיר לעשייה שהחלה לפני שנים בקיבוץ להב, מתוך האמונה שעבודה משותפת באדמה יכולה לאפשר לאנשים למצוא מחדש שגרה, קשר ותחושת שייכות.
ב-11 בנובמבר יתקיים בלוס אנג'לס אירוע גיוס תרומות מיוחד בהשתתפות ניר אמיתי, שבו יוצגו התוכניות להקמת שתי החוות והאפשרות לקחת חלק במימושן. מי שמעוניין לתמוך בהקמת החוות בחולית ובנחל עוז ו/או להגעה לאירוע:
https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/177200