כביש 66 משתרע משיקגו עד לסנטה מוניקה דרך כ־2,448 מייל ו-8 מדינות – ונודע כסמל של חופש, נדידה והגשמת ”החלום האמריקאי” * אתרים שווים במדינת הזהב
כביש 66, שנוסד ב־11 בנובמבר 1926, היה אחד מהכבישים החשובים במערב ארצות הברית. הוא חיבר את שיקגו ועד לסנטה מוניקה, קליפורניה, דרך כ־2,448 מייל ו-8 מדינות – והפך לסמל של חופש, נדידה והגשמת ”החלום האמריקאי”. הכינוי שלו – “Mother Road”, שיקף את חשיבותו כמסדרון תחבורה מרכזי שהקל על מהגרים, משפחות ונוסעים במהלך שנות המשבר הכלכלי הגדולות והקדמה התעשייתית בארצות הברית.
מה נשאר מהכביש האגדי?
עם השנים ובמיוחד בשנות ה-70, כבישים בין-מדינתיים מודרניים, כמו Interstate 40, הפכו את רוב הקטעים של כביש 66 ללא שמיש באופן רשמי, מה שגרם לירידה חדה בתנועה וסגירת עסקים רבים לאורך הציר. כיום כביש 66 אינו חלק מהמערכת הרשמית של ה-US Highways, אך חלקים רבים ממנו שוקמו ככביש היסטורי (Historic Route 66) המשמש נוסעים ומטיילים.
מאה שנים לאחר היווסדו, כביש 66 אולי כבר אינו עורק תחבורה מרכזי, אבל המיתוס שלו חי ובועט. בקליפורניה, הקטעים ההיסטוריים חוצים את מדבר מוהאבי ומחברים בין עיירות קטנות, תחנות דלק נטושות, מוזיאונים ואתרי טבע דרמטיים. הנסיעה כאן איטית יותר, אך בדיוק זו המטרה: לעצור, לרדת מהרכב, ולהתחבר לאמריקה של פעם.

בחרנו 7 נקודות עצירה לאורכו של כביש 66 בקליפורניה:
Needles Regional Museum .1 – שער הכניסה לכביש 66 בקליפורניה
התחנה הראשונה במסע הקליפורני על כביש 66 נמצאת בעיירת המדבר נידלס (Needle), ממש על גבול אריזונה. "Needles Regional Museum" הוא מוזיאון קטן אך משמעותי, שמספר את סיפורה של העיר ושל הדרך דרך נקודת מבט מקומית ואנושית. התצוגות עוסקות בחיי היום־יום לאורך הכביש: משפחות שעצרו ללילה, נהגי משאיות, מהגרים בדרכם מערבה והקהילה שנבנתה סביב זרם בלתי פוסק של נוסעים.
כבר בכניסה אי אפשר לפספס את ציור הקיר המרשים שמעטר את חזית המוזיאון שנעשה בידי האמן Zach Stanfield. זוהי פנורמה צבעונית של כביש 66, עם מכונית וינטג’, הרכבת של סנטה פה, גבעות המדבר, הגשר המפורסם של העיירה וסנופי שמנסה לתפוס טרמפ למוזיאון. ציור הקיר אינו רק אלמנט אסתטי, אלא הצהרת כוונות: כאן מתחיל הסיפור של קליפורניה על כביש 66. עבור מי שנכנסים למדינה ממזרח. בעיירה עצמה תוכלו למצוא עוד ציורי קיר ססגוניים המתייחסים לכביש 66.

Amboy Crater .2 – הטבע גונב את ההצגה
רבות מנקודות העצירה על כביש 66 עוסקות בנוסטלגיה, אולם יש גם עצירות בשביל טבע טהור. Amboy Crater, השוכן כ-1.5 מייל מדרום לכביש 66, הוא מכתש חרוט געשי, נקודה מרשימה בלב המדבר, במרחק הליכה קצר מהכביש.
מסלול הליכה מעגלי מוביל סביב הלוע ומציע תצפיות דרמטיות על נוף צחיח וכמעט חייזרי. זהו מפגש חזק בין דרך אספלט מתפוררת לבין טבע קדום, שממחיש עד כמה הנסיעה בכביש 66 היא גם מסע גיאוגרפי.
3. מוזיאון כביש 66 בבארסטו
בבארסטו (Barstow), אחת הערים החשובות לאורך הציר, נמצא מוזיאון "Mother Road" של כביש 66, מוזיאון המוקדש כולו לכביש 66 האייקוני. המוזיאון שוכן במבנה היסטורי ששימש בעבר תחנת רכבת ומלון, ומציג את סיפורם של האנשים שחיו ועבדו סביב הכביש: בעלי מוטלים, תחנות דלק, מסעדות וחנויות דרכים.
כאן אפשר להבין כיצד הכביש יצר כלכלה שלמה – ואיך קריסתו שינתה את פני האזור. המקום משלב בין פריטים מקוריים מהתקופה לבין תערוכות אינטראקטיביות שמכניסות את המבקרים לאווירת המסע בכביש

4. חוות הבקבוקים של אלמר – אמנות במדבר
כמה קילומטרים משם, בלב המדבר, לא רחוק מהעיירה Oro Grande, מחכה אחת האטרקציות הבלתי שגרתיות ביותר על כביש 66: "חוות הבקבוקים של אלמר" (Elmer’s Bottle Tree Ranch). האמן אלמר לונג יצר כאן “יער” של עצים ממתכת שעליהם נתלו אלפי בקבוקי זכוכית צבעוניים. כל עץ בקבוקים מספר סיפור קטן ויוצר ניגוד מרתק עם הנוף המדברי שמסביב, מה שמקנה למקום תחושה קסומה ומסתורית.
הרוח המדברית מניעה את הבקבוקים ויוצרת צלילים עדינים, והמראה כולו מרגיש כמו מיצב אמנות סוריאליסטי. המקום פתוח בחינם לאורך שעות היום ומספק הפוגה צבעונית ומקורית מהמדבר שמדגישה את היצירתיות שהתפתחה לאורך הדרך.
5. מוזיאון כביש 66 של קליפורניה בוויקטורוויל
ויקטורוויל (Victorville) היא אחת התחנות המרכזיות בקטע הקליפורני של הדרך, ובמרכז העיר העתיקה שלה שוכן "מוזיאון כביש 66 של קליפורניה" (California Route 66 Museum). המוזיאון, הממוקם במבנה לשעבר של בית קפה היסטורי, מציג את סיפורו של הכביש דרך צילומים, פריטי אספנות, שלטים מקוריים, רכבים ישנים וסצנות מחיי היומיום של הנוסעים בשנות ה־30 עד ה־60.
זהו מקום שמצליח להעביר לא רק מידע היסטורי, אלא גם אווירה: תרבות של דרכים פתוחות, דיינרים קטנים וחלומות גדולים. העיירה מציעה גם חוויות נוספות כמו בתי קפה בסגנון רטרו וחנויות מזכרות המוקדשות לפופולריות של כביש 66.
6. "איש הדונאטס" בגלנדורה – סיום מתוק
רגע לפני שמסיימים את המסלול המעגלי, חייבים לעצור להתרעננות מתוקה.
בין התחנות הקלאסיות על כביש 66 בקליפורניה מחכה חוויה שלא תרצו לפספס: "The Donut Man" בגלנדורה (Glendora). המקום הזה, שנמצא ממש על הנתיב ההיסטורי של הדרך, הפך במשך יותר מ-50 שנים לאייקון מקומי ויעד חובה לכל חובב־סוכר.
מאז שהושק לראשונה בשנת 1972 על ידי ג’ים ומיוקו נקאנו, "איש הדונאט" מפורסם בדונאטים הטריים והידועים שלו – במיוחד אלה הממולאים בפירות עונתיים, כמו תותים טריים ואפרסקים.
השירות כאן פועל 24/7, ומבקרים רבים מספרים כיצד ניתן למצוא תורים אפילו בשעות לילה מאוחרות, כשנוסעים בדרכים עוצרים כדי לפנק את עצמם בפינוק חם ומתוק. בנוסף לדונאטי הפירות היומיים, כדאי לטעום גם את ה-“Tiger Tail” – בצק מתוק ארוך ומפותל שמוסיף נופך ייחודי לתפריט ומשמר את התחושה של מסורת אמריקאית אותנטית לאורך כביש 66.

7. הסיום האייקוני: סנטה מוניקה
המסע מסתיים במקום שבו המדבר מפנה מקום לים: העיירה היוקרתית, סנטה מוניקה. על הרציף המפורסם ניצב השלט שמכריז על “סוף הדרך”, והוא הפך לאתר צילום חובה עבור נוסעי כביש 66. מכאן, כשהאוקיינוס השקט נפרש מול העיניים, קל להבין מדוע הדרך הזו הפכה לאגדה.
מאה שנים אחרי, כביש 66 ממשיך לספר סיפור של תנועה, חופש וחיפוש – והקטע הקליפורני שלו הוא אולי הסיום המושלם למסע האמריקאי האולטימטיבי.


