מייק דאנליבי ג'וניור, שחקן העבר והמשנה לג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט, הגיע לישראל כדי לצפות ביהלום של הכדורסל הישראלי * הוא מאמין בשחקנים מהיורוליג, מתפעל מאישיותו של אבדיה ומסביר מדוע אנשי הניהול משפיעים יותר מהמאמנים
בקרב האלפים שהצטופפו ברחבת היכל הספורט ביד אליהו, ניתן היה לזהות בקלות את אחד האנשים העסוקים ביותר בימים אלה בעולם הכדורסל. מייק דאנליבי ג'וניור, המשנה לג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט ווריירס והאדם השלישי בחשיבותו בהיררכיה הניהולית של המועדון, גבוה בראש כמעט מכל אוהדי מכבי תל אביב וכפי הנראה גם מוטרד יותר מרובם.
בחודש אוגוסט האחרון, שנה לאחר שמונה לסקאוט הראשי של הקבוצה, קודם דאנליבי לסגנו של המנכ"ל הכל יכול, בוב מאיירס. זה היה שדרוג מתבקש. מתיחת הפנים שעברה גולדן סטייט מאז ההפסד בקיץ האחרון בגמר ה-NBA לטורונטו ראפטורס; המעבר לאולם החדש בסן פרנסיסקו לאחר חמישה עשורים באורקל ארנה שבאוקלנד; ועזיבתו של קווין דוראנט לברוקלין נטס, עיבו את שעות העבודה המשותפות של מאיירס ודאנליבי.
באופן לא רשמי נדרש דאנליבי לאתר את הסופרסטאר הבא שיאות לחבור לקבוצה של סטף קרי. ההימור על דיאנג'לו ראסל (בטרייד שאילץ את המועדון להיפרד מאנדרה איגודלה, ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA בעונת 2014/15 ומרכיב מהותי בפרנצ'ייז שזכה בשלוש אליפויות בחמש שנים) שלא צלח, נרשם לחובתו של הסקאוט החרוץ. דאנליבי היה דומיננטי גם בגיוס שלוש בחירות הדראפט האחרונות של גולדן סטייט ובעיקר, לפי דבריו של מאיירס: "הצליח לתפקד בצורה מבריקה באחת התקופות האינטנסיבית ביותר של המועדון. יש לו ידע עמוק בכדורסל ויכולת התנהלות מעולה מול שחקנים ואנשי מקצוע".
גולדן צפויה לקבל את אחת מהבחירות הגבוהות בדראפט ביוני הקרוב, וזו סיבה טובה לרכז מאמץ בחיזור גורלי ולמידה אינטנסיבית אודות נבחרים פוטנציאלים.
חצי שנה חלפה מאז. גולדן סטייט, שהעפילה לחמשת הגמרים האחרונים ב-NBA, מדורגת במקום האחרון במערב. סטף קרי שהחלים משבר בידו השמאלית, נעדר מאז אוקטובר וחזר לשחק רק בסוף השבוע האחרון. דיאנג'לו ראסל כבר מצא בית חדש במינסוטה. בצר להם, נאלצו במועדון בחודש שעבר לחתום חוזים קצרי מועד עם פליטי יד אליהו – ג'רמי פראגו (שחזר בינתיים לקבוצת הבת בליגת הפיתוח) ודראגן בנדר (הוחתם לעשרה ימים נוספים). קשה למצוא ארגון ספורט דומה, עטור הישגים ותארים שנאלץ תוך פחות משנה לצאת לבנייה מחודשת בפעם השנייה. לא פלא שדאנליבי טרוד.
עילת הביקור של דאנליבי בישראל היא דני אבדיה. הדראפט בחודש יוני הקרוב אמור להוות בסיס לחזרה המחודשת של הווריירס לצמרת הליגה. גולדן סטייט צפויה לקבל את אחת מהבחירות הגבוהות בסיבוב הראשון וזו סיבה טובה לרכז מאמץ בחיזור גורלי ולמידה אינטנסיבית אודות נבחרים פוטנציאלים.
ביחד עם שני עוזריו הם צפו באבדיה קולע 21 נקודות ומוביל את נבחרת ישראל לניצחון על נבחרת רומניה במוקדמות היורובאסקט ובעיקר השתדלו לדלות כמה שיותר פרטים על הפרוספקט. באופן רשמי, חשוב להדגיש, אסור לנציגי הקבוצות לשוחח עם מועמדים פוטנציאלים לבחירה אך מותר להם בהחלט לאגור עליו מידע, לשוחח עם מכרים ומליצי יושר ובעיקר לנסות ולהתרשם מאישיות השחקן.
"לדני אבדיה יש בהחלט סיכוי להיות שחקן טוב בליגה אם זה מה שהוא יבחר לעשות", אומר דאנליבי. "הוא מוכשר מאוד, מגוון מאוד במשחק שלו והפוטנציאל שלו גדול מאוד". בעזרת ההיכרות רבת השנים של ינקוב עם הכדורסל הישראלי, נפגשו בכירי גולדן סטייט עם גורמים שונים שליוו ומלווים את הקריירה של אבדיה על מנת להתרשם מאישיותו ויכולתו להסתגל, אולי, למציאות חדשה וסביבה שונה בשנה הבאה. "הדבר המרשים ביותר אצל דני זו האישיות שלו", אומר דאנליבי. "אני לא צריך לדבר עם השחקן כדי לדעת ולהבין זאת. מספיק לשמוע מה יש לאנשים אחרים לומר עליו כדי להבין שמדובר באישיות מאוד מיוחדת. האדם שמצטייר לפי השיחות שקיימנו הוא של בחור צעיר עם עם בגרות יוצאת דופן ביחס לגיל שלו. האישיות שלו מגובשת וזה לא פחות חשוב מהיכולות שלו על המגרש".
אפקט לוקה דוניצ'ץ?
"לא יודע לענות על זה ולדעתי מיותר כרגע להיכנס להשוואות. אני כן יכול לומר שבשנים האחרונות לא מעט שחקנים אירופאים ששיחקו ביורוליג השתלבו באופן אינטגרלי בליגה. כמעט באופן טבעי. כמובן שלוקה דונצ'יץ' הוא הבולט מביניהם אבל יש עוד. ה-MVP של העונה שעברה ושחקן ההגנה המצטיין לא נולדו בארצות הברית. רמת הדיוק והמעקב אחרי שחקנים גבוהה מאוד לא רק במועדון שלנו אלה בכל הליגה. אבל במקביל חשוב מאוד לבדוק את ההתאמה האישיותית לליגה וזה תהליך יותר מורכב".
דאנליבי ג'וניור יודע דבר או שניים על הליגה. הוא נולד בטקסס ב-1980 וגדל באורגון, פורטלנד, בזמן שאביו, מייק דאנליבי האב, אימן את הבלייזרס. גם שני אחיו (מאמן וסוכן שחקנים) השתלבו בענף. הוא עצמו שיחק באוניברסיטת דיוק (זכה באליפות המכללות בשנת 2001) ונבחר על ידי גולדן סטייט במקום השלישי בדראפט 2002. בהמשך שיחק גם באינדיאנה, מילווקי, שיקגו וקליבלנד. בתום 15 עונות בליגה, כולל כמה ברמה גבוהה מאוד, פרש ובחר להשתלב דווקא בבק אופיס. "היה לי ברור שאני רוצה להישאר בכדורסל אבל לאו דווקא באימון. אני מתאר לעצמי שבגלל שאבא שלי ואחי מאמנים, זה היה כמעט מתבקש שגם אני אעשה זאת, אבל זה פחות עניין אותי. הרבה יותר מסקרן אותי לעזור לארגון כדורסל להתפתח ולהתקדם מתוך עמדת ניהול. אני חושב שזה הרבה יותר מתאים לאופי שלי".
זה בדיוק מה שרציתי. הכדורסל הוא חלק ממני ואני לא יכול ולא רוצה להיפרד ממנו. מצד שני לא רציתי שהקריירה השנייה שלי תהיה באימון. במציאות של היום ההשפעה על ארגון ספורט והדרך שלו היא הרבה מעבר למגרש עצמו. נכון ששם קורים הדברים באמת, ושם המשחק משוחק אבל האסטרטגיה ארוכת הטווח היא במנג'מנט. ושם אני רוצה להיות".
