השוקולד הוא סוג של מתנה, פרס שאנחנו מחלקים לעצמו על דברים אחרים שאולי אין לנו • משהו שיגרום לנו קצת נחת לאחר מעשה למחשבות וכעסים רבים על ששוב נפלנו לזה ושוב עשינו מה שאנחנו לא אמורים לעשות…

בעבר סיפרתי על טכניקה נפלאה שאני משתמשת לטיפול בשיחרור רגשות שליליים -EFT- Emotional Freedom Technique את הטכניקה אני משלבת בטיפול ואף מלמדת את המטופל להשתמש בה לבדו בבית.
כשלקחתי את ההשתלמות במסגרת לימודי בקולג׳ החליט המורה להדגים את נפלאות הטכניקה כששאל מי מאיתנו אוהב שוקולד ומתקשה לשלוט בכמות שאנחנו צורכים אותו? כמובן שרוב הידיים הורמו. אז הזמין המורה 3 תלמידות לבמה לצורך הדגמה ואיתגר אותנו הסטודנטים היושבים באולם לחזור על מה שהם רואים, במקום מושבנו ולעשות בדיוק את אותו דבר.
קודם פתח בשיחה עם כל אחת מהת־למידות לגבי הרגלי צריכת השוקולד. סוג השוקולד, הכמות, באיזה שעה משעות היום, מה גורם לה/לו לחשוק כ לכך בשוקולד דווקא ולמה לא בפרי לדוגמא. הוא גם שאל מה הקושי שלה/שלו פשוט לקחת ביס ולהפסיק? שהרי זאת בחירה שלנו להמשיך לאכול עד שחיסלנו את החפיסה. ככל ששאל יותר ושמענו את התשובות הבנו שזה סוג של התמכרות. צורך לפצות את עצמנו על משהו שעברנו באותו יום, אולי באותה תקופה.
השוקולד הוא סוג של ״מתנה״, ״פרס״ שאנחנו מחלקים לעצמו על דברים אחרים
שאולי אין לנו. משהו שגורם לנו לנחת באותו רגע בלבד! לרגיעה! משהו שיגרום לנו קצת נחת לאחר מעשה למחשבות וכעסים רבים על ששוב נפלנו לזה ושוב עשינו מה שאנחנו לא אמורים לעשות.
ולמחרת סבירות שניסלח לעצמנו ונחזור בשנית ובשלישית. בשפה המקצועית קוראים לזה אכילה רגשית. אכילה לא מתוך רעב, לא מתוך צורך, כמות שבהחלט לא נכונה או בריאה לנו. אכילה נגררת שתלווה אותנו בהרבה רגשי אשם לאחר מעשה.
בתחילה שאל כל אחת מהן עד כמה בא לה שוקולד מאפס עד עשר. רובן היו ב-8,9 או 10 לאחר מכן נתן לתלמידות המתנדבות להריח שוקולד שהביא איתו ואף נתן לכל אחת קוביה למאכל. לאחר שסיימו לאכול החל להדריך אותן ולימד את נקודות האנרגיה בגוף. לאחר מכן ביקש שיסתכלו עליו, יעשו בדיוק מה שהוא עושה ויחזרו אחרי המילים והמשפטים שהוא אומר. וגם מאיתנו ביקש לעשות אותו דבר. ואכן כך היה.
לאחר כעשר דקות של תירגול הטכניקה שאל מאפס עד עשר עד כמה בא להן שוקולד? לאחת ירד לגמרי ל-2. לשאר ירד ל-5. גם אצלי הרגשתי ירידה חדה בצורך. אז נתן להן שוב קוביה של שוקולד. אחת לא רצתה אפילו ביס. השתיים האחרות נתנו ביס והחזירו לו. ואז חזר שוב על התהליך שאפשר לחזור עליו כמה פעמים שצריך עד שהמספר של החשק יורד למספר נמוך ביותר.
לאחר הטיפול/ ההדגמה במקרה זה לא רצו אף אחת מהבנות לנגוע בשוקולד והיו כלכך מופתעות שואלות מה בעצם קרה פה ומדוע השפיע עליהן כלכך. אני לא ייחסתי לזה חשיבות למרות שממקום מושבי באולם חזרתי אחריו ותירגלתי בדיוק לפי מה שעשה. למחרת שמתי לב שלא בא לי לנגוע בשוקולד! במקרה שלי השפיע עליי על אכילת מתוקים בכלל. 7 חודשים לא נגעתי במתוק. לא כי עבדתי על עצמי לסרב, פשוט לא רציתי מתוק! אני זוכרת שנסעתי לשבוע חופשה באירופה. היינו 20 חברים. בסוף כל ארוחה התנפלו כולם על שולחנות המתוקים.
וגלידה – אהובת ליבי הגלידה! אפילו בה לא נגעתי! בשוקולד לא נגעתי תקופה אפילו ארוכה יותר. איך זה ולמה? קשר גוף נפש. אין לי הסבר מדעי אבל עובד. בכל פעם שאני מרגישה שיש לי צורך שוב להפסיק את הצורך למתוק שמעורב בחוסר שליטה, אני חוזרת בעצמי על התהליך ומקלה על עצמי מצריכת מתוקים שגרועה ומזיקה כלכך לגוף שלנו.
זה לא נס ולא קסם. ואכן עובד אבל לא באותה מידה על כולם. ואני תמיד אומרת – שווה נסיון!