מי שרוכשים כיום בתים בארה"ב הם מבוגרים יותר, לבנים יותר ועשירים יותר משהיו בעשורים האחרונים; והנתח של רוכשי בית ראשון הוא הקטן ביותר בשוק זה 41 שנה — כך מצא איגוד המתווכים הלאומי (NAR) בסקר שנתי של רוכשי ומוכרי בתים.
חלקם של רוכשים לבנים הוא 88% מכלל מכירות הבתים בתקופת הסקר, לעומת 82% בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. מדובר בשיעור הגבוה ביותר זה 25 שנה, לפי ממצאי האיגוד.
הממצאים החדשים מחזקים את חוויותיהן של משפחות צעירות רבות שנאבקות לחסוך כסף כדי לרכוש בית. הן מתחרות בשוק הדיור התחרותי ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב: הן נדחפו החוצה על ידי קונים שיש להם משהו שייתכן שלעולם לא יהיה לאמריקאים בני הדור הצעיר — מזומן.
חוסר האיזון הכלכלי הזה הפך את המצב לכמעט בלתי אפשרי עבור צעירים עם הכנסה בינונית לקנות בית. ההשלכות עלולות להיות מתמשכות ועשויות להעמיק את הפערים הגזעיים והדוריים במדינה בבעלות על בתים. ללא גישה להשקעה בבית, שהוא בדרך כלל גם הנכס הגדול ביותר שמחזיקה בו משפחה, כמו גם דרך קריטית לבניית עושר דורי, עשויה להיסגר בפני משקי בית אחת ההזדמנויות הטובות ביותר לניידות חברתית־כלכלית.
בשעה שקונים שיכולים להרשות לעצמם לשלם על נכס במזומן נותרו מוגנים מפני העלאות הריבית בארה"ב — שנועדו למתן את האינפלציה — רוכשי בית ראשון ראו את כוח הקנייה המועט שהיה להם מתאדה בעקבות השפעת מהלך הבנק הפדרלי על ריבית המשכנתאות.
"זהו מנגנון היזון חוזר שעלול להגדיל את האי־שוויון בהון בכלכלה שלנו", אומר אוסטין קלמנס, מנהל מדיניות מדידה כלכלית במרכז וושינגטון לצמיחה שוויונית, שחוקר אי־שוויון בדיור. "זה פוגע באנשים צעירים יותר, זה פוגע באנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר — ואנחנו גם מגלים שזה פוגע קשה במיוחד במשקי בית היספנים ושחורים".
היסטורית, רוכשי בית ראשון היוו כ–40% מהשוק, אבל חלקם ירד ל–26% במהלך תקופת הסקר שארכה 12 חודשים, מיולי 2021 עד יוני 2022 — ובכך צנח לרמה הנמוכה ביותר מאז שהחל האיגוד לעקוב אחר נתונים מהסוג הזה, ב–1981.
הגיל החציוני של רוכשי בית ראשון כעת הוא 36 — הגיל המבוגר ביותר מאז 1981; וכך גם הגיל החציוני של רוכשים חוזרים, שעלה ל–59 בתקופת הסקר.
שחורים ואמריקאים ממוצא אסייתי ואיי הפסיפיק היוו יחד רק 5% מכלל רוכשי הבתים במדינה, כאשר חלקם בשוק הצטמצם לעומת השנה הקודמת. קונים לטינים והיספנים היוו 8% באותה תקופה, לפי הסקר הארצי, שנערך בקרב 4,900 אנשים שרכשו באחרונה בית מגורים ראשי.
מי ששולטים כעת בשוק הדיור הם קונים מבוגרים: אנשים בגילאי 55 עד 74 היוו 42% מרוכשי הדירות במהלך שנת הסקר, בעוד חלקם של אנשים בני 25 עד 34 היה 14% בלבד — ירידה של 10% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת
השינוי בדמוגרפיית הקונים מגיע כאשר מחסור היסטורי בזמינותם של בתים תרם לעלייה מטאורית במחיריהם, מה שהוביל למלחמות הצעות מחיר והעלאות מחירים נוספות. התחממות בת שנתיים בשוק הנדל"ן התקררה כשריבית המשכנתאות החלה לטפס — כאשר עד אוקטובר היא חצתה את ה–7%, ובעצם הכפילה עצמה בתוך תשעה חודשים. עבור רוכשי בית ראשון רבים, שיעורי הריבית הגואים היו המכה הסופית וסגרו את הדלת על האפשרות לבעלות על בית בעתיד הנראה לעין, כאשר מכירות הבתים האטו משמעותית על רקע העלייה בריבית.
"מדהים כמה מישהו יכול להפסיד כשזה מגיע לעושר בתחום הדיור", אמרה ג'סיקה לאוץ, סגנית הנשיא לתחום הדמוגרפיה ותובנות התנהגותיות באיגוד המתווכים הלאומי, שהוסיפה כי בעל בית טיפוסי צבר הון עצמי של כ–210 אלף דולר במהלך העשור האחרון.
כ–27% מהרוכשים החוזרים שילמו במזומן עבור בתיהם במהלך תקופת הסקר, לעומת 17% שנה קודם לכן. לעומת זאת, רק 3% מרוכשי בית ראשון שילמו במזומן בתקופה זו.
בנוסף, כל החיסכון שהביאו איתם רוכשי בית ראשון תמורת תשלום מקדמה ועלויות סגירה התגמד לאור העלייה המהירה במחירים, שזינקו במשך שנתיים באחוזים דו־ספרתיים. ובניגוד לרוכשי דירות חוזרים, רוכשים ראשוניים רבים בילו את השנתיים האחרונות נתונים לחסדיו של שוק שכירות חסר רחמים, שבו דמי השכירות זינקו בכמעט 18% במהלך 2021, לפי אתר אפרטמנט ליסט, מה שצימצם עוד יותר את יכולתם לחסוך.
"ניו יורק טיימס" דיבר עם עשרות אנשים מרחבי ארה"ב, שתיארו את "הסערה המושלמת" בתנאים הכלכליים שחוסמים את דרכם לבעלות על בית. רבים אמרו כי החוויה גרמה להם להרגיש שחייהם נמצאים בהמתנה, כאשר הם מחכים לקבל החלטות לגבי קריירה, בתי ספר, הורות ואפילו רהיטים, עד שידעו היכן הם הולכים להתיישב. חלק אמרו שהם מרגישים לכודים בעקבות שכר דירה גבוה, ותיארו שהם רואים את החלום האמריקאי חומק מהם.
חלקם הביעו רגשות טינה כלפי הוריהם, דור מבוגר יותר שלדבריהם לא העריך את המחסומים שניצבו בפני ילדיהם עבור בעלות על בית. אחרים שוקלים לעזוב את קהילותיהם — וחלקם כבר עזבו — בחיפוש אחר שווקים במחירים סבירים יותר.
