סרטונים שמיוחסים ליורה בבית הספר הקתולי במינאפוליס עשויים לחשוף פרטים חדשים על המניע לטבח שבו נרצחו לפחות שני ילדים ונפצעו 17 אחרים במהלך תפילה בבית ספר קתולי לרגל פתיחת שנת הלימודים הרוצח, שזוהה כטרסנג'נדר בשנות העשרים לחייו בשם רובין וסטמן התאבד בירייה בזירה.
בסרטון אחד בן 20 דקות שהועלה ליוטיוב שעות לפני הטבח, נראית ידו של הרוצח כביכול הופכת דפים במחברת עם דפים מלאים בכתב צפוף באנגלית ובאותיות קיריליות, בשלב אחד בסרטון הוא נראה דוקר מה שנראה כמו שרטוט של כנסייה. בסרטון אחר הוא מציג את טקסט פרידה מהוריו ובני משפחתו האחרים ומתנצל בפניהם על המעשה.
בסרטונים אחרים נראים מחסניות וכלי נשק ומסרים כתובים עליהם: ״6 מיליון לא היו מספיק״, ״פאק ישראל״, ״ישראל חייבת להיכשל״. על מחסניות הנשק שנמצאו בזירה נכתב ״למען הילדים״ ו״לרצוח את דונלד טראמפ״. בסרטונים נשמעים צחקוקים, שיעולים וגיבוב מילים שעשויים להצביע על המצב הנפשי של הרוצח בשעות שלפני מעשה הטבח המחריד. לפי "ניו יורק פוסט" המשטרה עדיין חוקרת את הקשר בין הרוצח לסרטון המדובר, וסרטונים אחרים בהם הביע הערצה לרוצחים המוניים אחרים דוגמת אדם לאנזה שביצע את הטבח בביה"ס סנדי הוק ב-2012.
וסטמן לא היה מוכר למשטרה. הוא הגיע לכנסייה שסמוכה לביה"ס הקתולי בסביבות 08:30 בבוקר, חמוש בשני רובים ואקדח. הוא ניסה תחילה לחסום את דלתות הכנסייה בקרשים כדי ללכוד את המתפללים בפנים, ואז פתח באש על חלונות הכנסייה בזמן שעשרות ילדים התפללו בה.
וסטון הלסן, תלמיד כיתה ה׳ בבית הספר, סיפר ל-CNN איך חברו הגן עליו מהירי בזמן שהסתררו מתחת לספסלי הכנסייה, עד שנפגע. ״הם ירו דרך חלונות הוויטראז׳ אני חושב, וזה היה ממש מפחיד״, סיפר, ״בירייה הראשונה אמרתי לעצמי ׳מה זה?׳ ואז שמעתי את זה שוב ופשוט רצתי מתחת לספסל וכיסיתי את הראש שלי. חבר שלי ויקטור הציל אותי כי הוא שכב עליי, אבל הוא נפגע״, סיפר. לדבריו, הם הסתתרו מתחת לספסלים במשך 5 עד 10 דקות לפני שפונו לאולם הספורט ונעלו את הדלתות. חברו נפצע ופונה לבית החולים. ״פחדתי עליו נורא, אבל אני חושב שעכשיו הוא בסדר״, אמר וסטון. מבין 11 הפצועים שהועברו לבית החולים המחוזי, תשעה היו ילדים בגילי 6-14. שניים מהם במצב קריטי. וסטמן התאבד בירייה עצמית בזירה. לפחות שני ילדים בגילי 10 ו-8 נרצחו.
ראש העיר ג׳ייקוב פריי מהמפלגה הדמוקרטית התייחס לסוגיית נשיאת הנשק בארה״ב, שעולה שוב לשיח הציבורי אחרי כמעט כל אירוע ירי ״אל תגידו עכשיו שזה עניין של מחשבות ותפילות״, כשהוא מכוון לצמד מילים המלווה הודעות תנחומים והפך לסמל לחוסר מעש אל מול מקרי הירי ההמוניים. ״הילדים האלה היו ממש באמצע תפילה… הם צריכים להיות מסוגלים ללכת לבית ספר או לכנסייה בשלום בלי פחד או סיכון לאלימות, וההורים שלהם צריכים לקבל את אותה הבטחה״.
