כתבה בעיתון היהודי שמתפרסם בלונדון The Jewish Chronicl (JC), מספקת תיאור דרמטי של המבצע – שלפי הדיווח נמשך ימים רבים לפני שיצא לפועל. כלל הפרטים מהדיווח אושרו בידי הצנזורה.
שלב אחר שלב: כך יצא לפועל המבצע ההרואי בלב מחנה נוסיראת.
12 במאי – ישראל קיבלה מידע מודיעיני על מיקומם של נועה ארגמני, אנדרי קוזלוב, אלמוג מאיר ג'אן ושלומי זיו, שהוחזקו במחנה הפליטים נוסיראת. מאותו יום, המודיעין הישראלי היה ממוקד במרחב 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – כדי לאתר את המיקום המדויק. במסגרת איסוף המודיעין, נשלח צוות מסתערבים למחנה הפליטים, ופעל בעיקר בשוק המקומי. בנוסף לאיסוף מודיעין, המסתערבים אימתו מידע שניתן בחקירות מחבלים שנתפסו.
לאחר 19 ימים, הצליח המודיעין לאסוף מידע מדויק על מיקומם של ארבעת החטופים. בין היתר התגלה כי הם מוחזקים בשני מבנים נפרדים באותו אזור, כאשר נועה ארגמני הוחזקה בקומה הראשונה של אחד מהמבנים, ושלושה נוספים בבניין אחר – בקומה השלישית.
תחילת חודש יוני: המידע שנאסף הובא לקבינט המלחמה, שם הרמטכ"ל וראש השב"כ התבקשו להציג תוכנית חילוץ. לפי הדיווח המודיעין שנאסף נשמר בסוד, והוסתר גם מפני "מפקדים בכירים". ההכנות למבצע החלו כבר בזמן שהקבינט דן בנושא.
מאחורי פעילות המסתערבים בנוסיראת
• הכוחות המסתערבים הציגו את עצמם כפליטים מרפיח, שנמלטו "עקב הפגזות קטלניות של הצבא הישראלי" – והחליטו לשכור בית במחנה הפליטים.
• אז, לפי הדיווח, המסתערבים מצאו את המבנה שבו הוחזקה נועה ארגמני. הם הציעו לאחד המקומיים כמות גדולה של כסף מזומן – ואמרו לו כי ישלמו פי שלושה בתשלום שכר הדירה. המקומי סייע להם – ובתוך שלוש שעות מצא עבורם בית גדול ברחוב שבו הוחזקה נועה.
• עוד נכתב בדיווח כי המסתערבים התגוררו כמה ימים בבית ששכרו, ואף ערכו קניות בשוק המקומי. כשהבינו שהם לא מעוררים חשד בקרב העזתים, המשימה לאמת את מיקום החטופים – החלה.
"הם הלכו בביטחון מלא כאילו הולכים ברחובות תל אביב"
הכוחות המסתערבים התחלקו לשני צוותים, כאשר אחד מהם הורכב משני לוחמי קומנדו -גבר לבוש כעזתי מקומי, ואישה לבושה בשמלה שחורה ארוכה וחיג'אב. הם החלו לצעוד לכיוון המרכז הרפואי 'אלעודה', שכ-200 מטר ממנו הוחזקה נועה ארגמני. בדיווח צוין כי "המסתערבים הלכו בביטחון מלא כאילו הם הולכים ברחובות תל אביב".
לפי הדיווח, המסתערבים דיברו ביניהם בערבית שוטפת עם "מבטא עזתי מושלם". מאחוריהם כגיבוי, צעדו עוד ארבעה מסתערבים חמושים. במקביל, נותרו עוד חמישה מסתערבים בדירה ששכרו – כדי לשמור עליה.
כך נראו ההכנות בישראל לקראת הפעולה
לאחר שקבינט המלחמה החליט לאשר את הפעולה, 28 לוחמי ימ"מ החלו לתרגל את הפשיטה. הלוחמים התאמנו על שני מבנים שנראים בדיוק כמו אלה שהוחזקו בהם נועה, אנדרי, אלמוג ושלומי.
ב-JC מדווחים כי לאחר שהלוחמים התאמנו שלושה ימים, מפקד הכוח הודיע לרמטכ"ל שהם מוכנים לצאת לדרך – והאחרון עדכן את שר הביטחון גלנט. אז, המידע הועבר לראש הממשלה נתניהו – שאישר את המבצע.
לילה, 5 ביוני: לפי הדיווח, המסתערבים ששהו במחנה הפליטים נוסיראת הונחו לעזוב את המקום מבלי לעורר את חשד המקומיים, כאשר ארבעה אחרים נשארו בשטח כדי לתצפת על המבנים שבהם הוחזקו החטופים, ולוודא שהם לא מועברים למבנה אחר. רק אז, כמעט חודש אחרי, עודכנו מפקדים בכירים בצה"ל על המבצע המתוכנן.
מבצע החילוץ שהסתבך
• בהמשך הדיווח מוצג מה שהתרחש לכאורה במבצע ההרואי. בבוקר הפעולה, ב-8 ביוני, נכנסו 28 לוחמי ימ"מ לנוסיראת – והתקדמו בנסיעה בתוך שתי משאיות לעבר המבנים שבהם הוחזקו החטופים.
• דקות בודדות לפני השעה 11:00 בבוקר הגיעו הכוחות למבנים והמתינו לפקודה. לפני שניתן האור הירוק, כך לפי הדיווח, תצפיות ואמצעי מעקב טכנולוגיים של צה"ל אישרו שהשטח פנוי לפעולה. בשעה 11:00 בדיוק הפקודה ניתנה – והכוחות הסתערו על המבנים.
• צוות שפשט על המבנה שבו הוחזקה נועה ארגמני חיסל את המחבלים שהשגיחו עליה – וחילצו אותה.
• במקביל, כך לפי הדיווח, הפשיטה על הבית שבו הוחזקו אלמוג אנדרי ושלומי, הסתבכה. הצוות של פקד ארנון זמורה ז"ל, שנפל במבצע ההירואי ועמד בראש הצוות, נתקל באש כבדה מ-30 מחבלים שהמתינו בדירה. בדיווח הודגש כי הכוחות הישראלים הופתעו מכמות המחבלים שהמתינה להם, שייתכן שהגיעו לדירה רק באותו בוקר או ערב קודם – כדי לתגבר את האבטחה על החטופים.
עוד נכתב בדיווח כי במהלך חילופי האש, שלושת החטופים נאלצו להסתתר בשירותים של הדירה – בזמן שלוחמי הימ"מ מאבטחים אותם. בתום קרב שנמשך דקות ארוכות, הצליחו הכוחות לחסל את כל המחבלים שנכחו בדירה.
אולם זה לא נגמר כאן. לפי הדיווח, בזמן חילוץ החטופים הגיחו עשרות מחבלים ממנהרות שנחפרו מסביב למבנה – והחלו לירות לעבר הכוחות. לבסוף הלוחמים הצליחו לצאת מהמבנה, כשהם נושאים על אלונקה את ארנון ז"ל, והחטופים לצידם. אז, הם רצו במהירות לרכב החילוץ שהמתין להם – ונפגע משני טילי RPG.
באותו רגע, כך נכתב בדיווח, בישראל מפעילים את "תוכנית ב'" של המבצע – ומזניקים כוחות רגליים לטהר את השטח ממחבלים – ולחלץ את הכוח מהתופת. בתום קרב עיקש, כוחות התגבור וחיל האוויר הצליחו לבודד את זירת הקרב, וסיפקו נתיב מילוט בטוח לכוח שמלווה את שלושת החטופים.
שלושת החטופים שכנו שישה חודשים בחדר חשוך קטן
תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" שופך אור על שמונה החודשים בהם היו כלואים שלושת החטופים ששוחררו משבי החמאס, אלמוג מאיר ג'אן, נועה ארגמני, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו.
התחקיר מבוסס על ראיונות עם קרובי משפחה של החטופים וכן גורמי ביטחון ורפואה ישראלים. על פי ה"וול סטריט ג'ורנל" שלושת החטופים הישראלים שכנו במשך שישה חודשים בחדר חשוך קטן, כאשר הם ישנים על מזרונים קטנים שהונחו על הרצפה. הם יכלו לשמוע משפחה מקומית עם ילדים שהתגוררה תחתם, אך מעולם לא פגשו אותה.
רק כאשר באחת הפעמים המשפחה יצאה מהבית, הורשו שלושת החטופים לרדת למטה ולהשתמש במטבח של המשפחה. שלושת החטופים היו מנותקים מהנעשה בחוץ, כאשר הקשר היחידי שלהם עם העולם החיצון היה רק בעזרת השומרים שהביאו להם אוכל.
השומרים גם הפעילו על החטופים הישראלים טרור פיזי ונפשי, כאשר לא מילאו את ההוראות של אנשי החמאס. בין היתר ננעלו שלושת החטופים בתא שירותים קטן, כוסו בשמיכות רבות במזג אוויר חם, ואנשי החמאס גם איימו להרוג אותם במידה ולא יקיימו את דרישותיהם.
מחבלי החמאס גם אמרו לחטופים כי "אף אחד אינו מתעניין בכם", אך בפעם אחת בה הורשו לצפות בשידורי אל ג'זירה בעברית הם ראו את ההפגנות של משפחות החטופים, ואחד מהם הבחין בתמונה שלו מתנוססת בהפגנה שהתקיימה בדיוק ביום ההולדת שלו. שלושת החטופים הפכו לחברים קרובים במהלך שהותם בשבי החמאס, מה שסייע להם לשרוד.
הם העבירו את זמנם במשחקי קלפים, למדו ערבית, לימדו אחד את השני עברית ורוסית, ואף ניהלו יומנים בהם תיעדו את זמנם בשבי.
איתי פסח, רופא בכיר ב"שיבא תל השומר" שטיפל בשלושת החטופים לאחר שחרורם, אמר כי "הם סבלו מעינויים פיזיים ונפשיים. המראה הראשוני שלהם קשור מאוד לאדרנלין שזרם בגופם ולחגיגות על שחרורם. סביר להניח כי משקלם של השבויים השתנה במהלך תקופת השבי שלהם עקב פחד, מתח והתעללות. הם הראו סימנים שסבלו מניוון שרירים ומתת תזונה, ואיבדו את היכולת לבצע פעילויות מסוימות. שמענו סיפורים שהם מעבר לכל מה שניתן לדמיין".