קיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, הנהן ברגש כשהקשיב לאם צעירה שתיארה כיצד צפתה בסרטון מצלמות אבטחה שתיעדו את דקירת בנה בן ה–21 למוות. סטארמר, בארשת רצינית, אמר לה, "תודה לך על זה". היו שם גם קרובי משפחה אחרים של קורבנות דקירה. הקבוצה עמדה סביב שולחן עץ ושוחחה על דרכים להיאבק בפשיעה אלימה. "זה ממש, ממש חזק", הוסיף.
זה לא היה אירוע הקמפיין הכי מעודד למועמד בשבוע שלפני הבחירות, גם כשמפלגתו צפויה לנצח. אבל היה זה טיפוסי מאוד לסטארמר, עורך דין לשעבר לזכויות אדם, בן 61, שעדיין מתנהג יותר כמו תובע במשפט מאשר פוליטיקאי.
רציני, חרוץ, מעשי ולא שופע כריזמה, סטארמר מוצא עצמו על סף ניצחון פוטנציאלי סוחף, אך ללא הזוהר שאפף מנהיגי עבר בריטים כמו מרגרט תאצ'ר או טוני בלייר. ובכל זאת, ייתכן שסטארמר השיג מהלך פוליטי לא פחות דרמטי — פחות מעשור לאחר כניסתו לפרלמנט, ורק חמש שנים לאחר שמפלגת הלייבור ספגה את התבוסה הגרועה בתולדותיה מאז שנות ה-30 — הוא הפך אותה דרך יעילות חסרת רחמים למפלגה שניתן לבחור בה, תוך שהוא מושך אותה למרכז הדיון בנושאי מפתח. כל זאת, תוך ניצול כישלונותיהם של שלושה ראשי ממשלה שמרנים.
"אל תשכחו את מה שהם עשו", אמר סטארמר בעצרת תמיכה בלונדון בשבת, כשצעד על הבמה בחולצה לבנה מהודקת עם שרוולים מופשלים. "אל תשכחו את Partygate, אל תשכחו את שערוריית COVID Contract. אל תשכחו את השקרים והזיופים", אמר סטארמר בהתחייסו לפרשות בתקופת כהונתו של בוריס ג'ונסון כשהמדינה התמודדה עם מגיפת הקורונה. כשסטארמר תיאר את סדרת השערוריות והמשברים בתקופת השמרנים, הקהל עמד והריע. אבל זה היה רגע נדיר של להבה כריזמטית, שרק הבליט את האישיות החידתית של סטארמר.
אותם סקרים המנבאים שהלייבור תזכה ברוב מוחץ בפרלמנט בבחירות מחר, גם מעידים על כך שסטארמר אינו אהוד על הבוחרים, שמתקשים להתחבר לאדם שנראה פחות נינוח בזירה הפוליטית מאשר באולם בית המשפט, שבו הצטיין. "אין לו את הצד הפרפורמטיבי של הפוליטיקה", אמר טום בולדווין, יועץ לשעבר בלייבור, שפרסם ביוגרפיה של סטארמר. בעוד פוליטיקאים אחרים שואפים לרטוריקה גבוהה, סטארמר מדבר ברצינות ובפרקטיות על פתרון בעיות, לבנה אחרי לבנה. "אנשים לא יצפו בדבר כזה", הוסיף בולדווין. "זה משעמם. אבל בסוף אולי תגלו שהוא בנה בית".
סטארמר גדל במשפחת פועלים במחוז סארי, לא רחוק מלונדון. היתה לו ילדות לא קלה. אמו, אחות במקצועה, סבלה ממחלה כרונית שהביאה לאישפוזים רבים, ומערכת היחסים שלו עם אביו, יצרן כלי עבודה, היתה מנוכרת. סטארמר היה בוגר האוניברסיטה הראשון במשפחתו. תחילה למד באוניברסיטת לידס, ולאחר מכן המשיך ללימודי משפטים באוקספורד. משפחתו החזיקה בתפיסות שמאל, והוא נקרא על שם קיר הארדי, בכיר ועדי עובדים סקוטי שהפך למנהיג הראשון של הלייבור. סטארמר נזכר כיצד ייחל לשם אחר בתור נער.
כעורך דין צעיר, ייצג מפגינים נגד רשת מקדונלדס שהואשמו על ידי התאגיד בהוצאת דיבה. עם השנים התקדם עד משרת התובע הראשי של בריטניה וזכה לתואר אבירות. כבר אז, הוא העדיף להשתמש במוח המשפטי שלו כדי לשכנע שופטים, מאשר בגינוני רהב תיאטרליים אל מול המושבעים. המוניטין של אדם סולידי מהשורה ליווה אותו אל הפוליטיקה. ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון, שנהג להתעמת עמו בפרלמנט, כינה אותו פעם "Captain Crasheroonie Snoozefest" (בתרגום חופשי: "קפטן הנפילות לתנומה עמוקה"). לסטארמר אולי אין את הכשרון של יריבו להלצות שנונות, אבל הוא הפנה את כישוריו כחוקר פלילי אל ג'ונסון, המצולק מרוב שערוריות. כך סייע סטארמר לחשוף כמה שקרים שג'ונסון סיפר על מסיבות במעון ראש הממשלה בעת סגר הקורונה בבריטניה.
כשהשמרנים האשימו את סטארמר בכך שגם הוא הפר את הסגר בארוחה הודית עם עמיתיו באפריל 2021, הוא נשבע להתפטר אם חקירה משטרתית תגלה שנהג לא כשורה. אך החקירה הראתה כי פעל ללא רבב. זו היתה אפיזודה שלדברי בעלי הברית שלו, הדגישה את דבקותו הקפדנית בתקנות, בניגוד בולט למנהיגי המפלגה השמרנית. אבל הפשרות הפוליטיות שקידם עוררו שאלות לגבי תפיסותיו. הוא שירת את מנהיג הלייבור לשעבר, ג'רמי קורבין, ולקח אחריות בנושא הברקזיט (כמפלגת אופוזיציה) בתקופה שבה רבים מהמתונים במפלגה סירבו להצטרף לצוות העבודה של קורבין הרדיקלי. כשקורבין פרש לאחר שהפסיד בבחירות 2019, סטארמר מיקם עצמו בעמדת היורש. המצע שקידם כלל מספיק עקרונות מתפיסות עולמו של קורבין כדי לרצות את האגף השמאלי יותר במפלגה, שהיה חזק אז.
אולם לאחר שנבחר סטאמר להנהגת הלייבור, הוא השתלט בהחלטיות על מנגנון המפלגה וביצע סיבוב פרסה אידאולוגי מרשים — אל המרכז הפוליטי. הוא ביטל את הצעתו של קורבין להלאים את ענף האנרגיה של בריטניה, הבטיח לא להעלות מסים למשפחות עובדות והתחייב לתמוך בצבא בריטניה, בתקווה להיפטר מהתווית האנטי־פטריוטית שדבקה בלייבור בתקופתו של קורבין. סטארמר גם עקר מהשורש את האנטישמיות שפשתה במפלגה בתקופת קורבין. אשתו היא בת למשפחה יהודית בלונדון, אך הוא לא הזכיר כל קשר בין זהותה למהלך זה. ויקטוריה סטארמר עובדת כמומחית לבריאות תעסוקתית במערכת הבריאות הבריטית, ומדי פעם מפגינה נוכחות בקמפיין של בעלה. לזוג יש שני ילדים, וברוח המורשת של ויקטוריה, המשפחה מקיימת לפעמים מסורות יהודיות בבית.
לפי הניו יורק טיימס סטארמר הפגין צד חסר רחמים באופיו, כשפעל לסילוקו של קורבין. הוא אפילו מנע ממנו להתמודד על מושב בפרלמנט כמועמד הלייבור, וקורבין נאלץ להכריז על עצמו כעצמאי. עוזריו של סטארמר ניהלו בקפדנות את רשימת המועמדים המורשים לרוץ לפרלמנט, וסילקו מועמדים שנראו שמאלנים מדי. בני בריתו הפוליטיים אומרים כי הוא מודע למגבלותיו ועובד קשה כדי להשתפר. אמנם הוא אינו נואם מלידה, אך נאומיו השתפרו מאז ימיו הראשונים בפרלמנט. עם זאת המוניטין שלו כמשעמם — נשאר אתו, אבל בקרוב יעבור איתו לבית ברחוב דאונינג 10.
