בית הנבחרים בארה"ב העביר ביום חמישי חקיקה שתטיל סנקציות על בעלי תפקידים בבית הדין הפלילי בהאג (ICC), בעקבות צווי המעצר שהוצאו לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
לפי הצעת החוק, שכעת תעבור להצבעה בסנאט, הממשל יקפיא נכסים וימנע קבלת ויזות ממי שתרם "למאמצי בית המשפט לחקור ולעצור אישיות מוגנת". המונח מתכוון לאזרחים אמריקאים ואזרחים של מדינות בעלות בריתה של ארה"ב שלא חתומות על אמנת רומא – המסמיכה את בית הדין לפעול בתחום זה.
ההנהגה הרפובליקאית בקונגרס שמה את החקיקה בראש סדר העדיפויות שלה לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לנשיאות ב-20 בינואר. מנהיג הרפובליקאים בסנאט, ג'ון ת'ון, אמר כי הוא יביא את ההצעה להצבעה בסנאט במהירות האפשרית, אך לא ברור האם תהיה לו את התמיכה הדרושה מקרב הדמוקרטים.
"אחרי שבית הדין הוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בנובמבר, קראתי להנהגה הדמוקרטית לתמוך בהצעה דומה שכבר עברה בבית הנבחרים, אך הפעם ברצוני שתעבור עם תמיכה דו-מפלגתית", אמר מנהיג הרוב הפובליקני החדש הסנאטור ת'ון, מדרום דקוטה. "הפעולות של בית הדין רק תורמות לטרוריסטים שרוצים למחוק את ישראל מהמפה".
ההצעה עברה בבית הנבחרים עם 243 תומכים ו-140 מתנגדים. 45 חברי קונגרס דמוקרטים הצטרפו להצעה הרפובליקאית, במה שמשקף תמיכה רחבה יחסית בקרב שתי המפלגות להתנגדות לפעולות בית הדין.
אם יעבור בסנאט, החוק ייכנס לתוקף כחודשיים לאחר שייחתם, והוא יחול על כל 32 המדינות החברות בברית נאט"ו, ועל 19 מדינות שלא נמצאות בברית, ביניהן ישראל. השדולה הפרו-ישראלית (איפא"ק) דחפה להעברת החוק, ואמרה כי החלטת בית הדין הפלילי "קובעת תקדים מסוכן שמאפשרת לו לרדוף אחר מדינות מערביות עם מערכת משפט עצמאית וחזקה".
בנובמבר הודיע בית הדין הפלילי כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט על פשעים נגד האנושות. על פי הודעת בית הדין, שחלה על פרק הזמן מ–8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי השנה, יש יסוד סביר שביצעו פשעי מלחמה ברצועת עזה.
