בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג החל הבוקר הדיון בעתירה של דרום אפריקה, המבקשת מבית הדין להכריז על המלחמה של ישראל בעזה "רצח עם".
דרום אפריקה טוענת כי בכוונת ישראל לבצע רצח עם, והיא מגבה את הטענה הזו בשלל אמירות בוטות של בכירים ישראלים – חברי כנסת, שרים, ראש הממשלה והנשיא – שמהם עולה כי זו אכן הכוונה של ישראל.
דרום אפריקה תנסה לשכנע בכך לפחות תשעה מתוך 17 שופטי ההרכב (כולל שופט מטעמה, וכולל אהרן ברק מטעם ישראל), ואם תצליח – תדרוש מבית המשפט להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקה מיידית של המלחמה.
כדי לקבל צו ביניים כזה, רף ההוכחות יהיה נמוך למדי – מספיק לשכנע כי במצב העניינים הנתון, לא בלתי מתקבל על הדעת שישראל אכן מתכננת פעולות שיכולות להיחשב "רצח עם" ולכן יש צורך דחוף ומיידי לעצור אותן.
הוצאת צו כזה בתום הדיון מחר – שבו ישראל תפרוס את טיעוני ההגנה שלה, שיוצגו על ידי הפרקליט הבריטי מלקולם שו – עלולה לשמש עילה לסנקציות שונות נגד המדינה ונגד חברות ישראליות, ולקבע נרטיב היסטורי שלפיו ישראל חוללה מעשים הנחשבים לרצח עם.
מה האפשרויות העומדות בפני השופטים בהאג? בקצה האחד דחייה מוחלטת של העתירה, ובקצה השני קבלה מוחלטת שלה והוצאת צו המורה על הפסקה מיידית של המלחמה.
באמצע, המנעד רחב למדי: בית המשפט יכול להוציא צו המורה לישראל לפעול אך ורק על פי דיני המלחמה, להגדיל את הסיוע ההומניטרי, לחקור התבטאויות חריגות ולהעמיד לדין חיילים החורגים מהנורמות המחייבות.
בצל ההליך בהאג, וכנראה כצעד מקדים שישמש את ישראל בטיעוני ההגנה שלה, הודיעה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי בכוונתה לבחון משפטית כמה התבטאויות קיצוניות של בכירים ישראלים שקראו בשבועות האחרונים לפגוע בחפים מפשע בעזה. הכוונה היא להתבטאויות קיצוניות כמו אלה של שר המורשת עמיחי אליהו ("פצצת אטום היא אופציה") ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ("אם בעזה יהיו מאה או מאתיים אלף ערבים ולא שני מיליון, כל השיח על היום שאחרי יהיה שונה") – אמירות שאי אפשר אלא לפרשן כהסתה לרצח עם, עבירה שאסורה גם על פי הדין הבינלאומי וגם על פי החוק הישראלי.
