הרחובות והסאבוויי כמעט ריקים, עמדות ג'ל חיטוי מותקנות בכל בניין והסופרמרקטים במצוקת מוצרים בסיסיים
אי ודאות. זו התחושה בניו יורק – מוקד ההתפרצות הגדול ביותר בארה"ב, כשהתחרות על המקום הראשון הבלתי רצוי היא בין ניו יורק לבין מדינת וושינגטון.
ביום שישי, 13בחודש (כמה סמלי), הצהיר הנשיא טראמפ על מצב חירום לאומי. באותו יום, מושל ניו יורק אנדרו קואומו כינס מסיבת עיתונאים שבה סיפר על הכנת בתי החולים והזהיר כי המצב צפוי להחמיר בהרבה לפני שישתפר. אם התגובה הראשונית היתה איטית, אז ההנחיות ביומיים האחרונים מפצים על כך ומגיעים כמו מפולת. במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט הודיעו על סגירת אולמות אירועים, מכוני כושר, מסעדות, בתי קולנוע וקזינו, ואוסרים על התקהלות של 50 איש ומעלה לחודשיים הבאים. על מנת להבטיח את יכולת התמיכה של הגורמים החיוניים במשק, מושל ניו יורק הודיע כי ילדי צוותים רפואיים ועובדי תחבורה ציבורית יקבלו הסדר – תחליף לבתי הספר והגנים כדי לאפשר להורים את המשך עבודתם.
זה שבוע שהחיים אינם שגרתיים כלל. הרחובות והסאבוויי כמעט ריקים, עמדות ג'ל חיטוי מותקנות בכל בניין והסופרמרקטים במצוקת מוצרים בסיסיים. בקהילה הישראלית בניו יורק התבטלו חגיגות הפורים, אירועי יום האישה, וחלק כבר מדברים על ביטול ארוחות הסדר. יותר ויותר חברות וארגונים מבקשים לעבוד מהבית. פגישות אישיות הוחלפו בשיחות ועידה, ואירועים רבים עברו לאונליין. אירועים שבוטלו ומשפיעים על המקומיים כוללים את מצעד סנט פטריק במנהטן שנדחה לראשונה זה 258 שנים. עם זאת, כנראה שיותר מכל, הטראומה מורגשת בכל הקשור למשחקי ליגות הספורט שבוטלו לחודש הקרוב או בכלל.
מה האתגר הכי גדול כרגע? הסתגלות לאורך חיים חדש נטול אינטראקציות חברתיות. ההנחיה המפורשת היא לתרגל התרחקות חברתית, משהו שכנראה לא בדנ"א הישראלי. כרגע אין לנו יכולת להבין עד כמה המגיפה כבר כאן, אבל מקצה הקרחון אפשר להבין שהחורף מגיע.
