“Honest disagreement is often a good sign of progress.”
פעמים רבות מגיעים זוגות למשרדי ומספרים על וויכוחים שהיו להם, ושהשאירו אותם מאוד מתוסכלים. בעת היזכרותם במקרה, הם מביעים כעס, כאילו זה קרה בדיוק עכשיו:
– “הוא מגיע הביתה ומתלונן שהבית לא מסודר וישר תוקף בשאלת השאלות: מה עשית כל היום? ממש כלום אני עונה… רק כיבסתי, בישלתי, ולקחתי אותם מהגן ובית הספר… נמאס לי שהוא מזלזל בכל מה שכרוך בטיפול הילדים. נראה אותו עושה את מה שאני עושה שבוע שלם מבלי להשתגע…”
– "היא יודעת שאנחנו צריכים לצאת בשעה מסוימת, אבל תמיד היא מאחרת…. בעצם, היא מאחרת כל הזמן. אני דייקן אבל אצלה שעה זה המלצה בלבד…."
– "אני רוצה לבלות איתה זמן איכות לבד, רק שנינו, אבל היא תמיד רוצה שגם הילדים יצטרפו. תגידי לי את, זה נורמלי?"
– "כשכבר יוצא לנו לעשות משהו כל מה שהיא רוצה זה ללכת לאכול מהר ולישון. איך אשפר ככה? אני רוצה לגוון אבל היא לא בא לה. אני משתגע!"
נשמע מוכר?
צד אחד מתעצבן, הצד השני שותק (שתיקה רועמת או פגועה עד מאוד), או משיב מלחמה וצועק עוד יותר חזק…
הצד הראשון מזכיר מקרים דומים מלפני שלוש, ארבע וחמש שנים שמחזקים את טיעוניו. הצד השני בתגובה מתפלץ מאופן החשיבה של בן הזוג ומזכיר מקרים משנים רחוקות אף יותר. בדרך כלל, זה מסתיים בכעס שמוביל עם הזמן ליאוש ואמונה שאין עם מי לדבר.
בשנים הראשונות של הזוגיות, מצבים כאלה גם גורמים לכך שאחד או שניים מבני הזוג שואלים (ולו רק בראשם בלבד) האם הם בכלל צריכים להמשיך להיות ביחד….
מה עושים?
חיכוחים יוצרים במשך הזמן התדרדרות במערכת היחסים. הנה מספר עקרונות שיכולים לעזור בהתמודדות עימם:
1. החליטו שלא משנה מה, אתם לא רוצים יותר להתווכח (תתפלאו, אבל להתווכח או לריב, זו בחירה). החלטה זו היא קודם כל עם עצמכם, אח"כ בשיתוף בן הזוג.
2. לאחר החלטתכם פנו לבן הזוג בדרך הבאה:
• שתפו מה אתם רוצים, ועשו זאת ברוגע ושלווה. הסבירו למה זה חשוב לכם.
• פנו בשאלה של: "מה דעתך על זה?" או "האם אתה מוכן לשתף פעולה?"
• על ידי כך אתם מאפשרים לצד השני גם להתנהג לפי שני העקרונות הללו. אם נוצר מצב של חוסר הסכמה כדאי למצוא פשרה, או 'להסכים לא להסכים' מתוך מקום חיובי ולא כועס. חילוקי דעות הם דבר לגיטימי בין אנשים, ולא צריך לראות זאת כסמל למצב העגום של הזוגיות. דוגמא: "הייתי רוצה שתתייעץ איתי לגבי דברים חשובים ולא תודיע לי מה הוחלט. זה יעזור לי להרגיש שותפה להחלטה. מה דעתך על זה?"
3. יתכן מצב שהצד השני יטען שאינו מקבל את מה שהוא צריך או רוצה ו:"איך אתם מעיזים לבוא בדרישות….". במקרה שכזה, בקשו לדבר על מה מטריד את בן הזוג. ועדיף לעשות זאת לאחר שפתרתם את הסוגיה הראשונה. חשוב ביותר: לא לעבור להאשמות הדדיות… הרי זה בדיוק מה שאתם מנסים למנוע…
4. כשהצד השני 'מתקיף' אתכם, הגיבו באופן רגוע שברוב המקרים מרכך את בן הזוג. אמרו: "את/ה צועק/ת עלי וזה לא נעים לי. אני מוכן/ה לשמוע כל מה שיש לך לומר כשתירגע/י". אם הצד השני ממשיך לצעוק, התעלמו לכמה שניות/דקות ואז חזרו על המשפט הנ"ל, עד שהצד השני יירגע. אם עדיין לא נרגע, רצוי לומר "איני יכול להקשיב שאת/ה צועק/ת. אני עוזב/ת את השיחה. נדבר אחר כך כששנינו רגועים". בכך שאתם כוללים את עצמכם (גם אם אתם הרגועים), אינכם גורמים לצד השני להתגרז יותר מהקיים.
אחרי שהצד השני נרגע, גם אם הוא לא בא אליכם, גשו אליו ובקשו לדעת מה הטריד אותו/ה.
5. אם אתם ממשיכים לריב על אותו נושא, שוב ושוב, קחו פסק זמן. החליטו ביחד שאתם מפסיקים לדבר על זה למשך זמן מסויים. אח"כ שבו ביחד ונסו להבין מה הציפיות של כל אחד לגבי נושא המריבה. בררו על מה הצד השני לא מוכן להתפשר והפסיקו לצפות שישנה את עמדתו.
6. השלב האחרון הוא השלמה ולהפסיק לסבול כשדברים לא מתנהלים כמו שאתם רוצים. אם אתם כבר משלימים עם זה שאתם עושים משהו שלא אתם בחרתם, עשו זאת בלי לסבול. פה מתחילה הדרך לאושר ולריפוי הזוגיות שלכם.
בידכם הבחירה להמשיך להתווכח עם בן הזוג ולהיות אומללים, או לחשוב על הנ"ל ולקחת אחריות על חלקכם והיכולת שלכם לרפא את עצמכם ואת הזוגיות שלכם. אם קשה לכם לעשות זאת לבד, מומלץ לשקול יעוץ זוגי.
ד"ר רונית לאמי היא פסיכולוגית קלינית, מאמנת אישית, ומוסמכת לטפל בהיפנוזה. התמחותה היא בטיפול משפחתי, זוגי, אישי, וכתיבת חוות דעת פסיכולוגיות (גם להגירה. סיפרה 'מפת הדרך להצלחה' בשיתוף עם ד"ר דיפאק צו'פרה ואחרים ניתן לקנייה באמזון. ניתן לקיים פגישות אישיות, טלפוניות או דרך שיחות ועידה (גם סקייפ).
Phone: 323.244.9310
