הכיסא עוד חם, אך טראמפ כבר מחפש מחליפה לשופטת הליברלית היהודייה רות ביידר גינסבורג שהלכה לעולמה * מבחינה פוליטית, טוב לנשיא למקד את הבחירות הקרובות במינוי לעליון, ולא במצב התחלואה המזעזע באמריקה
יש לא מעט שאפשר לכתוב ולומר על ביידר גינסבורג. אבל בעונת בחירות באמריקה, אין זמן. יום אחד היא עדיין חולה, ומנסה להחזיק מעמד. יום למחרת היא איננה, והספדים לזכרה ממלאים את הזירה. והנה כבר בא עוד יום, וכבר ניטש קרב קשה על הירושה. מי הייתה השופטת? למי אכפת. מי תהיה השופטת שתבוא במקומה? זה מה שאכפת.
היא הייתה האישה השנייה בסך הכל בבית המשפט העליון האמריקאי, לאחר סנדרה דיי אוקונור. היא נשארה בבית המשפט עד יומה האחרון, שלא כמו דיי אוקונור שפרשה ממנו (היא בת 90). זה לא מקרה: השופטת השמרנית יכלה להרשות לעצמה לפרוש במהלך כהונתו של נשיא שמרני (ג’ורג’ בוש), ולהיות מוחלפת על ידי שופט שמרני (סמואל אליטו). השופטת הליברלית, ביידר גינסבורג, לא רצתה לפרוש בעת שדונלד טראמפ בשלטון. לא רצתה לאפשר את הקרקס הצפוי כעת, ואת הסיכוי שבית המשפט יוטה עוד קצת לכיוון השמרני.
זו תהיה מטרתו של טראמפ. מצבו בסקרים לא קל. אבל הנה קיבל קלף נוסף לשים על שולחן ההימורים. הזדמנות למינוי שלישי לשופט עליון בכהונה ראשונה כנשיא. לא דבר של מה בכך. ברק אובמה מינה שלושה שופטים בשמונה שנים. ניסיונו למנות רביעי הוכשל. ביל קלינטון, שמינה את ביידר גינסבורג, זכה למנות רק שני שופטים בשמונה שנות כהונה. ג’ימי קרטר כיהן קדנציה אחת ולא מינה אף שופט. אם טראמפ יצליח במשימתו, הוא יטה את בית המשפט מחמש־ארבע, עם רוב שמרני של אחד, לשש־שלוש, עם רוב שמרני משמעותי הרבה יותר.
הותירה שני ילדים
מחנה הימין האמריקאי מביט בתסריט כזה באהדה גדולה. מחסום מול רוחות השינוי החברתי. מחנה השמאל מביט באפשרות הזאת בזוועה. גם אם יצליחו לגרש את הדיבוק מהבית הלבן – טראמפ – ייתקעו עם בית המשפט שלו לעוד שנים ארוכות. גם השופט הבא בתור ללכת, אם לשפוט על פי גיל, יהיה ליברלי (סטיבן ברייר, בן 82).
עד שיתפנה מקומו של שופט שמרני יכולות לעבור עוד שנים ארוכות. גילו של השופט השמרני המבוגר ביותר, קלרנס תומס, הוא 72. זה אומר שאם יחזיק מעמד כמו ביידר גינסבורג, יש לו עוד עשור וחצי על כס השיפוט, והשמרנים הבאים בתור צעירים ממנו, ובלא מעט.
גילה של איימי קוני ברט, המוזכרת כמועמדת המובילה של טראמפ להחלפת ביידר גינסבורג, הוא 48. היא תהיה השופטת הצעירה ביותר בבית המשפט. היא תהיה גם אחת השמרניות מבין השופטים. והיא תהיה הקתולית השישית, מתוך תשעה שופטים, במדינה שרובה פרוטסטנטית (מהשלושה האחרים שניים יהודים). מצביעים שמרנים תולים תקוות במה שתוכל לעשות בחברתם של שמרנים אחרים: היא תוכל לקעקע את רפורמת ביטוח הבריאות של אובמה. היא תוכל לכרסם בזכות להפלות.
קוני ברט מתנגדת להפלות לא רק בדיבור, גם במעשה. לאחד מילדיה תסמונת דאון, שידעה עליה עוד בזמן ההריון. יש לה שבעה בסך הכל, שניים מהם מאומצים, שחורי עור מהאיטי. ביידר גינסבורג, כדרכם של יהודים אמריקאים ליברלים, הותירה אחריה שני ילדים.
החישוב מסתבך
באמריקה, השמרנים הם כרגע אוהדי בית המשפט – השמרני. הליברלים הם מי שחותרים לשנות אותו. עד כדי איום שאם טראמפ יממש את מזימתו, הם ינצלו את הכהונה הבאה, הם מאמינים שזו תהיה כהונה של ג’ו ביידן, כדי להרחיב את בית המשפט. פרנקלין רוזוולט ניסה פעם תרגיל כזה, ונכשל. אבל הרעיון פשוט: הרחיבו את בית המשפט בתוספת של כמה שופטים ליברלים, והנה קסם, הרוב השמרני נעלם. כמובן, כדי לעשות מהלך כזה נדרשים כמה תנאים. הנשיא לא יכול לבד. הוא צריך את הסכמת הקונגרס. כרגע, אין לדמוקרטים רוב כזה. כדי שיהיה להם הם צריכים לכבוש את הסנאט.
הנה, כבר הקרב הפוליטי עולה על הפרק. לא רק הנשיא עומד לבחירה בנובמבר, גם סנאטורים. כל אחד מהם יצטרך לקבוע מה עמדתו בשני עניינים: האחד – האם לתמוך או להתנגד למועמדת של טראמפ. השני – האם לתמוך או להתנגד להרחבת בית המשפט. מכאן, החישוב מסתבך: סנאטור רפובליקני העומד לבחירה מחדש צריך לשקול אם ועד כמה ישתפרו סיכוייו לנצח או להפסיד אם יתנגד למינוי של טראמפ.
כך או כך, הנשיא יניח שהוא מרוויח ממלחמה עזה על מינוי שופטת חדשה לעליון. אם הסנאט יאפשר לו את הניצחון הזה, יתלה על החגורה עוד הישג משמעותי שיוכל לעודד איתו את בוחריו. אם מנהיגי הסנאט יתקשו לספק את הרוב הדרוש, טראמפ יאיים על הבוחרים שאם לא יצביעו עבורו, הם צפויים למינוי ליברלי שיכרסם בזכויותיהם וייקח מהם את חירויותיהם.
טוב לנשיא למקד את הבחירות במינוי לעליון, ולא במצב התחלואה המזעזע באמריקה. טוב לנשיא למקד את הבחירות בדיון על סכנת השופטים האקטיביסטים, ולא בשאלה אם הוא עצמו ראוי להיות מי שימנה את השופטים הללו.
