אלמלא פריס הילטון, שבילתה את רוב חייה הבוגרים מול עדשת המצלמה והיתה החלוצה של המאה ה–21 ש"התפרסמה רק בגלל שהיא מפורסמת", כנראה שהסלבריטאות כמקצוע היתה נראית אחרת לגמרי * עכשיו אפשר להיזכר בה בסרט תיעודי חדש ביוטיוב ולדלות ממנו תובנות מרתקות על ממשיכי הדרך

פריס הילטון צרובה בזיכרון הקולקטיבי כיורשת עשירה ומפונקת, נערת מסיבות טיפשונת ושטחית, הברבי השזופה, חביבת הצהובונים שהתפרסמה הודות לקלטת מין ולא הרבה יותר מזה.
הסרט התיעודי החדש אודותיה, This Is Paris, הזמין ביוטיוב, נפתח בלקט קטעים מתוכניות לייט נייט וסדרות שלעגו לה בשנים ההן, כמו "סאות'פארק" ו"סאטרדיי נייט לייב". ב"ניו יורק טיימס" כתבו אז כי "עלייתה של הילטון מראה עד כמה הערך סלבריטאי ירד מנכסיו". הציבור, בהתאמה, אהב לשנוא את ה"ריץ' ביץ'" שמעולם לא התנצלה — לא על זה שהיא יורשת עשירה, לא על זה שהיא מינית ולא על זה שיש לה פה מלוכלך כמו אוהד כדורגל ביום של הפסד (אגב, באקלים התקינות הפוליטית הנוכחי כבר אסור לה להגיד "ביץ'" כל משפט שני)
אלא שבמבט לאחור, קשה להכחיש שהילטון היא הרבה יותר מזה: חלוצה של תרבות הפופ, ואשת עסקים חריפה שהשכילה למנף את כל הבאז סביבה לאימפריה גלובלית של מוצרים — מבשמים ומוצרי טיפוח, דרך תיקים ותכשיטים ועד הלבשה תחתונה — ששילשלה לכיסה לפי הערכות יותר משלושה מיליארד דולר. הילטון מיתגה את עצמה בעצמה הרבה לפני שהמודל הזה היה הנוהל ברשתות החברתיות, שעוד בכלל לא היו קיימות. ובמציאות שבה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סוגר שנה רביעית בבית הלבן, כבר בלתי אפשרי לזלזל במונח "יזם סלבריטאי". אגב טראמפ, הילטון הוחתמה בגיל 19 לסוכנות הדוגמניות שלו, והוא נחשב חבר קרוב של המשפחה.
לטוב ולרע, אלמלא הילטון, שבילתה את רוב חייה הבוגרים מול עדשת המצלמה והיתה החלוצה של המאה ה–21 ש"התפרסמה רק בגלל שהיא מפורסמת", כנראה שהסלבריטאות כמקצוע היתה נראית אחרת לגמרי. הילטון היתה האם־טיפוס של הצעירה, הבלונדינית, הפריבילגית, שמסתובבת באתרים אקזוטיים בעולם ומנקרת עיניים בסגנון החיים הרהבתני שלה. היא היתה אחת הראשונות, אי אז בתחילת שנות האלפיים, שהציבור עקב בצמא אחרי כל צעד ושעל שלה.

בספרה "וידוייה של יורשת" מ–2004, כתבה: "אני פנטזיה של הרבה אנשים. הם רוצים לחשוב שאני עושה הרבה יותר כיף מהם, אף אחד לא רוצה לחשוב שיש לי חיים נורמליים ובעיות רגילות". למגזין "ווג" אמרה לאחרונה: "הרגשתי כאילו הייתי מין פנטזיה, נסיכת ברבי, פיה־בת־ים־חד־קרן. למרות שגילמתי דמות, אני יודעת שרוב האנשים לא באמת מתנהגים ככה. פשוט היה נראה שאני מין רוח חופשייה כזו, למרות שאף אחד לא ידע מה עברתי באמת, אז שימשתי מין אסקפיזם לאנשים. אבל אני גם חושבת שהתקשורת ניצלה את זה והשתמשה בי לפעמים כשק חבטות".
הילטון הכתיבה טרנדים של אופנה וסגנון חיים בלי להתאמץ (זוכרים את חצאית המיני הקצרה־קצרה־קצרה?) והגדירה מה המשמעות של להיות "משפיענית" לפני שהמושג הומצא. אפילו את הביטוי השגור בפיה מימי "החיים הפשוטים" — "זה לוהט" — הוציאה בסימן רשום. "המצאתי סוג חדש לגמרי של סלבריטאות שהעולם לא הכיר לפני כן", סיפרה באחד הראיונות. "היום נדמה שכל כך קל להפוך למפורסם. כל אחד עם טלפון סלולרי יכול לעשות את זה".
הרבה לפני שהמילה "סלפי" נכנסה למילון אוקספורד ב–2013, ואפילו לפני שאינסטגרם הוקמה ב–2008, הילטון כבר היתה אלופת הדיוקנאות העצמיים בטלפון — כמו למשל הבלקברי הזהוב המפורסם שלה, עם האות הוורודה P שהוטבעה עליו (כיום, אגב, היא מתחזקת חמישה אייפונים וחשבון אינסטגרם עם 12.9 מיליון עוקבים). בראיונות היא מספרת שנהגה לצלם סלפי כבר כילדה קטנה, עם מצלמות חד־פעמיות. "אם לביפר היתה מצלמה, הייתי מצלמת איתו סלפי". בסרט על אודותיה, לעומת זאת, היא דווקא מסתייגת מכוחו של הסלפי: "אני רואה עכשיו את הילדות הקטנות האלה… הן מנסות להשיג את הסלפי המושלם. הן משתמשות בפילטרים, הן לא מסוגלות אפילו להסתכל על עצמן בלי פילטר. אני לא יכולה לדמיין איך זה להיות כיום ילדה בת 13".
שלא באשמתה, הילטון גם הפכה לחלוצת סרטוני הסקס הוויראליים. אחרי שהאקס שלה פירסם ב–2003 ללא אישורה — תחת הכותר בעל השם הדו־משמעי "לילה אחד בפריס" — סרטון שבו הם מקיימים יחסי מין (היום, אגב, קוראים לזה "פורנו נקמה"), גם הסוגה הזו, והמקפצה הקרייריסטית שבאה עמה, הפכה לטרנד. קצת לאחר מכן, ב–2007, הופץ סרטון סקס דומה של חברתה קים קרדשיאן עם בן זוגה דאז, ומשם הדרך ללהיט הריאליטי "משפחת קרדשיאן" ולאימפריה גלובלית היתה קצרה. קרדשיאן עצמה מופיעה בסרט על הילטון, ומסכימה ש"לא הייתי כאן היום אלמלא היא פרצה בעולם הריאליטי והכירה אותי לעולם".
עם זאת, נדמה שהילטון מקדישה גם חלק מזמנה לחשבון נפש. "כולם אומרים שאני המשפיענית המקורית, אבל לפעמים אני חוששת שעזרתי ליצור מפלצת", היא אומרת בסרט. בראיון ל"ווג" הסבירה: "הרשתות החברתיות יכולות להיות כיף גדול, אבל כשאנשים לא מפעילים את הראש ומגדירים את עצמם רק באמצעות אחרים, זה נהייה מסוכן. אני חושבת שיש משפיעניות נהדרות, אני חברה של הרבה מהן ואני מאוד אוהבת את המסרים שהן מפיצות לעולם. אבל יש אחרות ואחרים, שעושים את זה רק בשביל הלייקים". לדעתה, המשפיענית החדשה צריכה להיות אקטיביסטית ולנצל את הבמה כדי להיאבק למען שינוי בסוגיות חשובות.


