ברברה סטרייסנד סיפקה השבוע הופעה נדירה למדי על אדמת ארץ הקודש, במסגרת טור אירופאי . בשנים האחרונות נמנעה סטרייסנד מלהופיע בטענה שהיא בכלל פוחדת לעלות על הבמה והיא פיתחה ביישנות קשה לעת זקנה. אבל ביום חמישי השבוע זה קרה, והקהל הרב שפקד את איצטדון בלומפילד הגיע במטרה לשמוע אותה שרה ומספרת סיפורים ואנקדוטות מהקריירה הבלתי נתפסת שלה.
ההופעה מתחילה בסקירה של הקריירה הארוכה של סטרייסנד, עד "מצחיקונת". היא עלתה לבמה עוטה גלבייה שחורה מוזהבת, וכבר בשיר השני סיפרה לקהל שלאחר ההופעה הידועה לשמצה שלה בסנטרל פארק ב-67', במהלכה שכחה את המילים לשלושה שירים, לא העיזה להופיע במשך 27 שנים. למזלה מאז היא משתמשת בהופעותיה בטלפרומטר, המעניק לה רשת בטחון, בתקווה כי נתמקד בה ולא במכשיר העזר שלה.
סטרייסנד מקרינה סרטון שבנה הכין לה לכבוד יום הולדתה, ממש כמו אמא יהודייה גאה, ומגלה כי בעצם בנה הוא זה ששר ברקע הקלאסיקה "Nature Boy". מיד לאחר מכן היא מזמינה אותו לשיר איתה שיר. בהמשך תזכיר הזמרת גם את אביה ותקדיש לו את השיר "Papa"' לקול צהלות הקהל. לאחר מכן עברה הזמרת לחלק האהוב עליה בהופעה, חלק השאלות והתשובות. כאשר היא מתבקשת לעמוד על ההבדלים בין מקום מגוריה לבין תל אביב היא עונה שאין הבדל גדול בין השניים, לפחות לא מבחינת אוכלוסיה. יהודים. הם בכל מקום.
בקשה מהקהל לביצוע של יותר להיטים משנות השבעים מביאה מחרוזת מרפרטואר שירי הדיסקו שלה, וברגע היא הופכת ל"אישה מאוהבת", ולאחר מכן ל"אשמה". בקהל נרשמת התלהבות כשחזרה על עצמה רק עם שירת "התקווה" בסוף ההופעה.
כריס בוטי, החצוצרן המפורסם אשר מתלווה אליה לסיבובון האירופאי, ניגן במהלך ההופעה גרסה ג'אזית מקסימה של "What Will I Do?", שלאחר מכן מחליקה בקלילות אל ביצוע יפה של "My Funny Valentine". קולה של סטרייסנד, שהשנים ניכרות בו, מקבל כעת גוון מעושן שמתאים בצורה מושלמת לרגע הג'אזי המיוחד שמתחולל על הבמה, בסגנון שסטרייסנד עצמה אימצה בשנים האחרונות ובאלבומיה האחרונים.
לפני שירת ההמנון הישראלי בסוף ההופעה, ובטרם תגיע לשלב ההדרן שצומצם לכדי שיר אחד בשל בקשה חיצונית לכיבוי אורות, סטרייסנד פצחה בשיר המפורסם ביותר שלה "People". באותו רגע, האלפים באצטדיון חזו בברברה אחרת, ברברה של פעם.
