שבוע הגאווה: כנס של הקונגרס היהודי הגאה העולמי
מול קיצוניות דתית-פוליטית
במהלך חודש הגאווה 2019 נראה שמעולם לא נצר פער גדול כל כך בין הקבלה והתמיכה בקהילה הגאה בקרב הציבור הישראלי לבין קיצוניות דתית-פוליטית שמאיימת על המשך זכויותיה. בעוד שמרבית הציבור, כבר שנים רבות, תומך יותר ויותר במתן שוויון זכויות אמיתי, בשנים האחרונות מתדרדרות הממשלה והמפלגות הדתיות בכיוון ההפוך ומקשיחות עוד ועוד את עמדותיהן נגד הקהילה הגאה.
סקר של עמותת חדו"ש שהתפרסם לרגל שבוע הגאווה מראה ש- 78% מהציבור היהודי בישראל סבור שיש לאפשר לזוגות בני אותו מין להינשא או להירשם כזוגות, במקביל, אחד הקולות הבולטים במערכת הדתית- פוליטית, שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ', הצהיר שמדינת ישראל צריכה להתנהל כמדינת הלכה – שבה כנראה אין מקום להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.
התנגדות המפלגות הדתיות לשוויון זכויות לקהילה הגאה אינה דבר חדש. מאז קום המדינה התנגדו הח"כים הדתיים למהלכים ציבורים ולתיקוני חקיקה בנושא. עם זאת, אם בעבר עוד הצליח הרוב בכנסת להעביר הישגי חקיקה כגון ביטול האיסור הפלילי על יחסים הומוסקסואליים, איסור אפליה בעבודה, איסור אפליה באספקת מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות ציבוריים – בשנים האחרונות ההתנגדות הדתית בכנסת הקצינה; נציגי המפלגות הדתיות היום קוראים לקידום חקיקה שבפירוש תפגע בקהילה הגאה, כדוגמת פסקת ההתגברות, שעלולה למנוע מבית המשפט העליון לפסול חוקים שמפלים נגד להט"בים, למשל את חוק הפונדקאות שכבר יותר מ 20- שנה מאפשר לזוגות סטרייטים לבצע פונדקאות בישראל אבל מונע מזוגות גאים להקים משפחה.
לדברי עו"ד אסף וייס, מזכיר הקונגרס היהודי הגאה העולמי (יש דבר כזה!), כבר שנים רבות שסקרים מראים שיעורי תמיכה עצומים בקרב רוב הקבוצות בישראל, לרבות דתיים וחילונים, למען שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה.
הנתונים כל כך חד משמעיים עד שאפילו סקר חדשות 2 בזמן מחאת הפונדקאות ביולי שעבר הראה ש- 58% ממצביעי הבית היהודי (!) מעידים שהם תומכים במחאה ובמתן שוויון זכויות לזוגות גאים בפונדקאות. אבל, טוען וייס, על אף התמיכה העצומה שהקהילה מקבלת מהציבור הישראלי, מנהיגי המפלגות הדתיות בישראל נותרו אטומים לקריאת העם ורק הקצינו את עמדותיהם. וייס מציין את שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, שבמהלך כהונתו הקשיח משרד הפנים את הנהלים נגד הקהילה הגאה כדוגמת הרמת קשיים בלתי אפשריים לטרנסג'נדרים שמבקשים לשנות את מינם בתעודת הזהות או על הקשחת עמדות ברישום ילדים להורים טרנסג'נדרים.
הפער הזה בולט במיוחד כשמשווים את התפיסות ה"יהודיות" של המפלגות הדתיות לתפיסות הדתיות בקהילות היהודיות בעולם, בהן ניתן לראות מגמה של עלייה בקבלה ובתמיכה בקהילות הגאות. לדוגמא: הכנס השנתי של הקונגרס היהודי הגאה העולמי, ארגון גג של קהילות יהודיות גאות מרחבי העולם, שהתקיים בסידני, אוסטרליה. מיקום הכנס היה בבית כנסת יהודי במתחם שכולל שלושה זרמים שונים של היהדות: קונסרבטיבים, רפורמים ויהדות מתחדשת.
התופעה הזו אינה נחלתה הבלעדית של התנועה היהודית הרפורמית, שכבר שנים מקבלת באופן מלא את חברי הקהילה הגאה לשורותיה: אפילו בקרב קהילות אורתודוקסיות ישנו מספר גדל והולך של רבנים שקוראים ופועלים לשילוב חברי הקהילה הגאה היהודית וחלקם אף תומכים בהסמכתם לכהן כרבנים.
בשנים האחרונות, טוען וייס, נאלצת הקהילה הגאה בישראל להסתפק בהישגים סמליים כגון עלייה במספר חברי הכנסת ההומואים ומינויו של שר הומו ראשון בישראל. לדבריו, אלה הישגים יפים ומבורכים אך הם לא מביאים לתיקון האפליות הקשות בחקיקה הישראלית.
אם מגמת ההקצנה של המפלגות הדתיות נגד הקהילה הגאה תימשך, ובמקביל תימשך מגמת התחזקותן המוחלטת בממשלה ובקואליציה, ישראל עלולה למצוא את עצמה בפער קיצוני אף יותר בין תמיכת הציבור הישראלי בשוויון מלא לבין תפיסות "יהודיות" שהן קיצוניות אף בהשוואה לתפיסות יהודיות רבות בשאר העולם.
