העולם המסעיר, המרגש, המפתיע, סוחט הדמעות, המאושר, המביך והמרתק של ד"ר לימור בלוקמן * כאן היא חושפת בפניכם את הסיפור האמיתי של עולמה הפנימי והחיצוני, על עבודתה ומסעותיה יוצאי הדופן ועוצרי נשימה, והרבה מאוד תובנות על סקס שאספה בדרכה ברחבי העולם
כשחושבים על אותם ימי תום נאיבים, כשאבא שלי הגיר מפלי זיעה ונזקק למטפורות מהחי והצומח בכדי להסביר לי איך מזדווגים בני אנוש באופן כה נמרץ ותכליתי,אנחנו לא יכולים לתהות היום על המתירנות ושפע הידע הנחשפים בפני זאטוטינו העליזים.למרות שנסיוני המיני בגיל חמש לא נצבר מגלישה סמוקת לחיים במסדרונות הפורנו של האינטרנט,הרי שמסתבר שגם מבוגרים בני גילינו נזקקים ליעוץ מיני חדשות לבקרים אולי בגלל חסכים וליקויים בהעברת הידע בילדותם מבת השכן מרטיטת הלב וחברותיה.
פנינו אם כן, לכוהנת הסקס הגדולה,האורים והתומים של מקדש האורגזמה והיכל האביונה,הלא היא ד"ר לימור בלוקמן,ישראלית,חיפאית, כשרה למהדרין ,המקפידה בקטנות ובגדולות ובמיוחד בגדולים.
את ד"ר בלוקמן הבלונדינית עטירת החזון והנועזת פגשנו שרועה על אפיריון קטן מידות בחדר הסלון המשמש גם כמכון טיפולים סקסולוגי. הד"ר לבושה ביגוד הדוק שנועד לאחוז את שדיה הרעננות מלפול ואת אגנה מלהתפרץ, ועל ראשה עוטים מחלפות שער בלונדיני גולש. ד"ר בלוקמן, בקול נמוך ופתייני, מספרת לי , מבין הריפודים האדומים, את קורות חייה שללא ספק אינם יכולים לאכלס סדרת סרטים לחובבי פורנו. נזקקתי להרבה המלצות והפניות בכתב,בדיקות רקע ועדויות מיד ראשונה לגבי יושרי המקצועי והאישי עד שנקבעה לי פגישה אישית במכון האישי והצנוע של דר בלוקמן בבוורלי הילס. .את הכתובת המדויקת קיבלתי בנייד רק בהגיעי לקרבת הבית והושבעתי שלא לגלות לכם. בנין נאה וישן בן שתי קומות, קידם את פני בשעות הערב המאוחרות שם זומנתי לקודש הקודשים.שתי עיניה החומות מרצדות בחיוך קל ומזמין פתיחות,אלא שעיני שתרו את גזרתה כמו כל שימפנזה גברית והסגירו מיד את כוונותי הזדוניות.האמת נתנת להאמר כי הסקרנות הניאנדרטלית שלי, עולה יחד עם קשר אסוציאטיבי לד"ר רות ורטהיימר,
הסקסולוגית הקשישה עם המבטא היהודי הכבד ועם סקס-אפיל של גולדה מאיר יחד עם פרננדל. ההבדל בין שתי הסקסולוגיות הוא כלכך מדהים שלדעתי יקשה למצוא מעריץ
ותיק של ד"ר ורטהיימר, שיהיה מוכן לקפוץ איתה למיטה ולנסות את עצותיה המיניות המועילות, אולם אני מוכן להמר שרוב מטופליה של ד"ר בלוקמן וגם חלק נכבד מטופלותיה יהיו מוכנים להכנס איתה למיטה ללא הניד עף עף.
"מה הרקע שלך?"
""אני לא נראית חיפאית?"היא מתריסה ומוסיפה,"ויצאתי לעולם בבי"ח רמב"ם. להורים פולניים, אוהבים ומסודרים. " לימור היתה הילדונות החמודונת עם פוני קצוץ,בת זקונים מתוקה.
בגן של רחל בחיפה,עיר הפועלים והפועלות .היא היתה המנהיגה אבל בחצאית אדומה,רזונת דקיקה, עם ארבעה נושאי כלים קבועים סובבים אותה. היא לא לבשה מכנסיים אף פעם, ואיך היא אהבה את הבנים והם אהבו אותה.בבית הספר היסודי כולם חיזרו אחריה והיא אהבהבה לפלרטט איתם.אבל ממש, ממש סקס, היא לא עשתה עד גיל חמש עשרה, שמלך הכיתה כבשה גם את ליבה וגם את שאר גופה,גם וגם. "הסקס הראשון היה מוזר,ולא ברור. מה לעשות.לאן זה נכנס ולאן זה הולך? אבל בסוף האינסטינקט הוביל להגיע לסיפוק ", היא נזכרת ועורגת בעונג.
"תמיד היה לי יתרון, הייתי מפותחת ומזמינה,וכל הבנים בכיתה טיפסו על התיקרה . ההורמונים השתוללו בסערה. אני הייתי הטיזרית הגדולה.הם שרו לי סרנדה בגינה, וליד המיטה."
"ואיך פתאום קמת ועזבת את המדינה?"
" ב2004 התפרסמה אודותיי כתבה, עם ידיעה מעליבה,שקרים ורמיה בידי כתבת בדאיה ומגעילה. דיסאינפורמציה עלובה, פגעה בי עד הנשמה, אבל היא גם סייעה, לקבלת החלטה שקולה. שיהי מה, אסיים את לימודי הדוקטוראט ואקבל דיפלומה. עם תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני ברפואה קהילתית ובריאות הציבור, השקעתי את כספי בכרטיס טיסה חד כיווני.והופ לאוניברסיטת סאן פרנסיסקו, אחד המקומות ההזויים בארה"ב. נרשמתי קוממיות ללימודיי המיניות. אני זוכרת בטיסה הארוכה ,בהרהורי חרטה,הילדה שבי פחדה,לעזוב את המשפחה.במיוחד את הסבתא רחל התותחית, היקרה שלי, אז בת 87. באופן מפתיע, נטשתי במפגיע, פירות עבודתי, השקעתי. שנה פוריה בתכניות טלוויזיה ורדיו חיפה. ספר ביכורים ,שהפך בין לילה לרב מכרים. רציתי להתרחק מהמצלמותה והכתבות הצהובות".
"בוא נתחיל מהסוף,מה הכי חשוב לדעת על סקס?"
"האורגזמה עוזרת למניעת מיגרנות, מרגיעה ומונעת מחלות. נשים ללא סקס משמינות מאוכל, וידוע שזה לא בריא. גברים מפתחים בעיות בפרוסטטה אם אין להם פליטה זמן רב. אם אין בן זוג, חשוב לאונן. רצוי להגיע לאורגזמה כל יום, מקסימום אחת ליומיים. אני אישית מאוד משתדלת .
"את טוענת בספרך שסקס טוב הוא פתרון לכל בעיה זוגית. זה לא תמים?
""סקס הוא מהות החיים. הוא גורם לנו להתעלות מעל לסתם הישרדות, והכול קשור בו: אמנות, תרבות, מלחמה, הכול. בתוכנית הטיפולית שלי אני מתייחסת לנפש ולמוח, אבל גם מאמינה גדולה במתן חשיבות לגוף, ולצערי הרבה אנשים פשוט לא יודעים כלום על האוצר שלנו. אז אני מסבירה על הדגדגן, למשל, כשלפעמים זה עם דגדגן על בובה או בתמונה. לפעמים מקיימים אצלי יחסי מין ןירטואלים. אין גבולות. אני מאמינה שאם זה מרגיש טוב וזה לא מפריע לאף אחד – כדאי לנסות"
"מה דעתך לגבי המיניות של הגבר הישראלי?"
"הגבר הישראלי הוא מאצ'ו מאוד סקסי, מאוד פיזי, לא פוחד מהגוף שלו ובעיקר מאוד אוהב את אמא שלו, אז יש לו כבוד והערכה לנשים.
"ומה בנוגע לניתוחים פלסטיים אינטימיים?"
"הואגינה הנשית היא סובייקט למבט ביקורתי כמו כל חלק אחר בגופה של האישה ממש כמו השדיים, הישבן והפנים. אז למה שהיא לא תהיה סובייקט לניתוחים קוסמטיים? צריך לזכור שיש סכנות בניתוחים כאלה שחותכים ומקצרים שפתיים
"אני לא חושבת שגברים רבים באמת מצפים מנשים שתתנתחנה שם,נשים עוברות את הניתוחים הללו מרצונן, הן מפסלות את השפתיים שלהן ממש כמו את השדיים או הפנים. במונחים חברתיים אני מסכימה עם ההנחה שגברים ונשים מרגישים כיום יותר בנוח עם האיבר המסתורי "שם למטה". מאז שנשים מגלחות את גבעת הונוס והאזור שסביב השפתיים הן ואהוביהן יכולים לראות יותר בבירור את צורת השפתיים והדגדגן, אזורים שהיו נחבאים קודם לכן על ידי שיער הערווה, זה קצת כמו לפתוח וילון למה שהיה קודם לכן אפל ומסתורי, נשים וגברים נחשפים לתווים היפים, דמויי פרח הצבעוני או הסחלב, של איבר המין הנשי, אבל יופי כאמור הוא בעיני המתבונן… יש כאלה שאיבר מין נשי ערום יראה להם מכוער. המחזאי טנסי ויליאמס כתב פעם שהואגינה נראית כמו "סחלב גוסס" אבל צריך לזכור שהוא היה הומוסקסואל…"
"החברה המערבית מתרגלת יותר ויותר לראות איברי מין נשיים בתכניות הכבלים בטלוויזיה, יש יותר קבלה של הואגינה כחלק מהגוף הנשי, לא איזה מפלצת שתמות אם תסתכל עליה,אני רואה את זה כחלק מהנאורות הארוטית המודרנית. מצד שני יש את הגופים הדתיים שמנסים להחזיר את הגלגל אחורה. כשעיתונאי צהובונים משתוללים בגלל החשיפה של איבר המין המגולח של בריטני ספירס הם משחקי לידי שני הצדדים, מצד אחד הם מראים את הצילום של איבר המין שלה וקורצים לגופים הנאורים יותר, אלה שאוהבים את התמונות, ומצד שני הם מגנים את החשיפה שלה כדי להיות בסדר בעיני הגופים השמרניים"
מה קרה שהגעת לאמריקה,לסאן פרנסיסקו?
"בסן פרנסיסקו, מכבש המטוס, אל מסוע המזוודות. באולם היציאה ,המולה גדולה, רעש ומרגזה. קבוצת אנשים זועפת ועגומה שאיובדה את המזוודה בסוף הטיסה. התיישבתי באפיסה, על אחד הכסאות, ,מנסה לעצור את פרץ הדמעות. "מה אני אמורה לעשות ?" אלו המילים היחידות ,ללא המזוודות. כשעה חלפה ואין אות לוואליזה. החלטתי לתפוס מונית, אל המלונית בעיר התחתית. הטקסי עצר,בפתח בית קפה במלון הנהדר. כשהגחתי וניגשתי לשלם, זינקו עלי שיכורים,מספר גברים, ששתו בירה בשעות הצהריים.. לעזרתי נחלצה, בחורה צעירה,נמוכת קומה, ובעלת מראה של נערה, שנזפה בחבורה. היא שאלה בחיוך קל אם אני רוצה משהו קר.
"הי דארלינג,אני טינה. מאיפה את ספרינה?" שאלה החביבה באמריקאית נעימה,
אני לימור מישראל, רק שכרגע אינני יודעת מנין באתי ולאנה אתגלגל "…השבתי לה בליריות.
את נשארת כאן הלילה? אני יכולה לדבר עם ההנהלה, ולסדר לך חדר למעלה".היא הצהירה החביבה ובנון שלנטיות היא הוסיפה לטיפה … טינה הפכה בין לילה לחברתי הטובה.התחלנו לבלות יחדיו כמו אם ואב.הפאב שלה במלון היה נגנב. היא אהבה בנות יותר מבנים.כל הדייטים שלה הסתיימו במפחים,ולכן העדיפה נשים.ולראיה היא חשפה את שדה,עליו היה מקועקע שמה של אהובתה."
והמשיכי אני דורש ,"מה קרה אז?" אני מלא סקרנות ומתח
"עיניי ננעלו על פניה של טינה, שניות ארוכות חלפו בדממה. מבטי נלכד על שדיה הקטנים והחייכנים, שהציגה בגאווה.
"אמרתי רק "וואו, הסיטואציה הייתה מביכה, מן הסוג ממנו ניסיתי להימנע
והיא יישרה את חולצתה,החזירה את חליצתה,חייכה והתקדמה לעברי .
"להכין לך משהו לשתות? איזה דרינק בחורה יפה כמוך אוהבת…. אה,אני יודעת אפל מרטיני נכון?
הנהנתי בחיוב. מרטיני תפוח,למען האמת, היה אחד המשקאות הפחות חביבים עלי אבל בנקודת הזמן ההיא הייתי שותה גם דלק מטוסים ולו בכדי לרצות אותה
טינה התיישבה על הספה לצידי והגישה לי את כוס המשקה שלי.
." CHEERS" דארלינג, לחיינו!" היא רכנה לעברי והקשנו כוסות
"את יודעת, אימא שלי תמיד רצתה שאמצא לי בחורה יהודייה מבית טוב, איזה מדהים זה שהופעת לי כאן מהקצה השני של העולם?" שאלה כשהיא מלטפת בעדינות את ירכי
שקעתי במושבי על הספה המהוהה, ברכיי התאבנו וסרבו לנוע. מחשבות התרוצצו בראשי,מתאמצות עד כלות למצוא פיתרון מתאים ומהיר למחנק שהלך ומילא את גרוני
טינה הניחה את כוס המשקה שלה על השולחן לצידנו ושלפה את שלי מידי. היא קרבה את שפתיה והניחה ידה על צווארי
האם תיעתר לימור לחיזוריה של טינה? מה את היית עושה במקומה??
את ההמשך ושאר מטעמים ותובנות,אפשר יהיה לקרוא במדור
הזה LA ISRAEL MAGAZINE
ISRAELIWEEK.COM
תגובה אחת
קראתי מאמרך ופשוט נהניתי מהסיגנון והידע האדיר. הכתבה מעניינת בצורה מדהימה טוב שיש כתבות כאלה אני מעונינת לקרוא אותם תמיד , פשוט אהבתי את זה ועל דברים כאלה אני ממליצה.