"התמיכה האמריקאית בישראל – בשיא של 20 השנים האחרונות", כך הצהיר שגריר ישראל בארה"ב מייקל אורן בכנס קהילתי רב משתתפים בתיאטרון סבן שאורגן עלידי הפדרציה היהודית והקונסוליה הישראלית באל-איי. עיקרי הדברים
אחד הערבים היותר מוצלחים לקהילה היהודית והישראלית בלוס אנג'לס נערך השבוע בתיאטרון סבן שבשדרות וילשייר. קרוב לאלפיים איש נתאספו באולם הנמהודר וכמאה מהם נאלצו לשוב על עקבותיהם מאחר והמקום היה מלא מפה לפה תחת סידורי ביטחון קפדניים ביותר.
על הבימה המקושטת הופיעו בזה אחר זה רב בית הכנסת לאומניות דויד ברון ולאחריו הקונכ"ל הבלתי נלאה שלנו דויד סגל, וג'יי סנדרסון יו"ר הפדרציה היהודית, שהקדים והציג בכמה מילים את קורות חייו של השגריר אורן, שעלה מארה"ב בגיל 15 הישר לקיבוץ גן שמואל. אורן גדל בניו ג'רזי שירת בחטיבת הצנחנים ולחם במלחמת לבנון הראשונה. הוא שרת במילואים בדרגת רב סרן במלחמת המפרץ ובמלחמת לבנון השניה וכקצין קשר במסגרת מבצע עופרת יצוקה בעזה. לאחר מכן חזר לארה"ב ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון ורכש תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד.
עקב מינויו לשגריר ישראל בוושינגטון הוא ויתר על אזרחותו האמריקאית, "מחזה קשה ומוזר בו נאלצתי להישבע בהפוך ודרכוני האמריקאי נלקח ממני וחורר", כדבריו. אורן נשוי לישראלית עם אזרחות אמריקאית: "אני מתנחם בכך שאם נמשיך להיות נשואים היא תוכל לסדר לי גרין קארד" הוסיף בראיון החי עם המראיין סטיב אדוארדס מערוץ פוקס 11 שהעיד על עצמו כי הוא גם הוא בא מבית יהודי חם)…
אורן התיחס בפתח דבריו לקשר המיוחד שאין כדוגמתו בהיסטוריה של ארה"ב או ישראל , ומתקיים מאז מלחמת ששת הימים במישור האזרחי ובמיוחד במישור הצבאי. הוא הביא שלוש מקבילות להסבר העניין; החל מהזמנה להרצאה בקרב אנשי חיל הים האמריקאי על המשחתת "טרומן " בחיפה. דרך החיבוק החם של קהילת הנוצרית בדנבר קולורדו ,וכלה בפגישה עם הקהילה הבפטיסטית השחורה בסינסינטי אוהיו. ההסבר לקשר המוזר הזה אומר אורן הוא, כי במאה ה-17 עת הגיעו המהגרים הנוצרים הראשונים לחופי אמריקה, הם התיחסו לכל האקט הזה בחרדת קודש נוצרית, כאילו הגיעו לארץ המובטחת. הם היו למעשה הציונים הראשונים ואף קראו לעריהם בשמות תנכיים ולילדיהם בשמות עבריים.
אחד הקוריוזים היה, שבתכנון הדגל האמריקאי הוצע שתמונת משה רבנו, שהוציא את עמו ממצרים, תתנוסס עליו. בשנת 1948 בהכרזה על הקמת מדינת ישראל וההחלטה של האומות המאוחדות להצטרפותה של ישראל לאו"ם , נערכו ויכוחים בממשל האמריקאי, האם לתמוך בהצבעה או לדחותה . הנשיא טרומן, שלמד את התנ"ך בע"פ בגיל 14, החליט לבסוף, ב-14 במאי 1948, ערב לאחר הכרזת בן גוריון , לתמוך בהקמת מדינת ישראל , והיה לראש המדינה הראשון שהצהיר על הכרתו בישראל. טרומן ייחס לעצמו את המקבילה ההיסטורית של המחווהמאת כורש מלך פרס שהעניק חופש ליהודי ממלכתו ,לקיים את מצוות הדת היהודית ועזר ליהודי ממלכתו לשוב לארץ ישראל.
אורן חזר והדגיש כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת השומרת על יחסים מיוחדים עם ארה"ב, דבר שאין כדוגמתו בין שתי מדינות אחרות בעולם. גם מגילת העצמאות הישראלית דומה לזו האמריקאית, וישראל היא המדינה היחידה שבה חמש אנדרטאות זיכרון בהוקרה לאומה האמריקאית: אחת ביד קנדי, שניה למרטין לותר קינג, שלישית לקורבנות 9/11 ושני פעמוני חירות.
הקשר המיוחד בין שתי האומות מתבטא בין השאר בחוק מיוחד שעליו חתום הנשיא אובמה שמפרט את תחומי שיתוף הפעולה בין הצבאות וכולל מכירת טילי יירוט, ביטחון פנים, אנרגיה, מודיעין ואבטחת מחשבים. שדרוג מעמדה של ישראל במסגרת נאט"ו; מעניק לה מטוסי תדלוק ותחמושת מיוחדת העשויה להרחיב את מוטת הכנפיים של חיל האוויר; וכן מבטיח אימונים משותפים עם חיל האוויר האמריקאי.
משרד ההגנה האמריקאי החליט לא מכבר הלהגדיל את מלאי הנשק והתחמושת שמאוחסנים בישראל לעת חירום בהיקף של 400 מיליון דולר בשנתיים הבאות. ארה"ב איפשרה לישראל להשתמש במאגרים הללו במהלך מלחמת לבנון השנייה, ויוכלו לשמש במקרה מלחמה.
הנשיא אובמה והקונגרס הקציבו סכומים מיוחדים בשנים האחרונות לפיתוח טילי "חץ" ו"כיפת ברזל", והחוק החדש מעניק לנשיא את היכולת למסד ולהגביר את התמיכה בפיתוח וייצור מערכות להגנה מטילים לטווחים השונים. החוק האמריקני מדבר על הגברת שיתוף הפעולה המודיעיני – ההדוק זה מכבר – שיכלול "מודיעין ולוויינים".
"במישור הסורי", אמר אורן, "הדאגה שלנו היא שהנשק יגיע לאנשי החיזבאללה ואנחנו עוקבים אחרי התהליכים במדינה. יש לנו קו אדום וברור מאוד לגבי הנשק הכימי ולגבי מי שיחזיק אותו , אסור לו להגיע לידיים הלא נכונות; האם אפשר לדמיין כי החיזבאללה, עם 70 אלף הרקטות שלו, יניח את היד שלו על נשק כימי שיכול להרוג אלפי אנשים"?
אורן גם התייחס למצב במצרים ואמר כי מבחינת ישראל המצב במדינה יציב מבחינה פוליטית וכי כרגע העם "מתגבר על הקשיים הפנימיים שלו במאמץ, ובמהירות ככל שניתן. החשוב ביותר מבחינתנו כעת הוא לעצור את הזרימה של טילים ונשק אחר לרצועת עזה. אם נוכל לעצור את זה, אנחנו יכולים לעשות התקדמות עצומה כלפי חיזוק הפסקת האש".
בנושא עמדת הממשל בסוגיית איראן, "היא התפתחה בהדרגה", אמר אורן. "בתחילת הקדנציה של אובמה, בין ינואר לנובמבר 2009, צידד הממשל בהידברות עם טהראן. לאחר כחודשיים של תהליך בוצעה הערכה מחודשת, בינואר 2010, הביע הממשל תמיכה בסנקציות, מהלך שזכה בתמיכת הקונגרס. הסנקציות נכנסו לתוקף ביוני 2010. מאז הן הלכו והחמירו, ובמקביל הלכו והחמירו הצהרות הממשל לגבי איראן. תחילה: איראן גרעינית אינה מקובלת על ארה"ב. לאחר מכן: הנשיא נחוש בדעתו למנוע נשק גרעיני מאיראן. בהמשך, החל הנשיא להכריז שכל האופציות מונחות על השולחן". נוסח זה התקבל ביזמת ישראל, אמר השגריר
אורן ציין, שבעקבות השיחות בין אובמה לנתניהו, ובין שרת החוץ קלינטון לנתניהו, אחרי נאום רה"מ בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2012 הצטמצמו הפערים בין ישראל לארה"ב בסוגיית איראן במידה משמעותית. המגעים בין שתי המדינות מתמקדים עתה באחד מהנושאים המרכזיים של נאום רה"מ בעצרת: "מתי לא נוכל לבלום נשק גרעיני באיראן".
"אנחנו עוקבים בזהירות אחר המצב במשך חודשים רבים", אמר אורן. "לסוריה יש תוכנית כימית עמוקה ומגוונת, ואם כלי הנשק האלו יועברו לידיים לא נכונות, לידי החיזבאללה. זה יהיה בגדר שינוי כללי המשחק מבחינתנו", הדגיש ורמז בדברים להתערבות ישראלית ואף לפעולה למניעת זליגת הנשק. אורן חזר על העמדה הרווחת למדי בקרב מדינות המערב, ואף בחלק לא קטן מהמדינות הערביות התומכות בהפלתו של אסד מהשלטון. "ישראל קראה ליציאתו של אסד עוד לפני פרוץ הקרבות. בשאר אסד נמהר,בדומה לאביו, חאפז אסד, אך לפחות האב היה צפוי, השליט הסורי כיום הוא חסר אחריות, חסר מעצורים ומהווה סכנה לאזור כולו. הוא בן ברית של איראן ושל חיזבאללה והסתלקותו תהיה התפתחות חיובית", אמר עוד השגריר והוסיף כי "ישראל מבינה שהתחליף שלו עלול להיות מסוכן אבל ייתכן שזה לא יהיה רע כמו המצב הנוכחי".
