מאבק על תפקיד יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, אחד החשובים ביותר בארה"ב.: הציר הרפובליקני הימני-קיצוני מאט גץ הגיש הצעה להדיח את חבר מפלגתו קווין מק'ארתי וההצבעה עשויה להתקיים ביומיים הקרובים. גורלו של מק'ארתי תלוי כעת במידה רבה בעמדתם של הדמוקרטים שבאופוזיציה.
הסיעה הרפובליקנית מונה 222 חברים, והסיעה הדמוקרטית – 212. כדי להדיח את היו"ר, יש צורך ברוב פשוט, כך שאם הדמוקרטים יצביעו בעד ההדחה – די בכך ששישה מן הרפובליקנים יצטרפו אליהם ויושג רוב. הקבוצה הימנית-קיצונית בקרב הרפובליקנים, אשר בוודאות תתמוך בהדחה, מונה לפחות 20 צירים. אולם, אם הדמוקרטים לא יתמכו (יתנגדו, יימנעו או ייעדרו) ויתר הרפובליקנים יתמכו במק'ארתי – הוא ימשיך בתפקידו.
לא ברור האם הדמוקרטים יבקשו להעמיק את הקרע בשורות הרפובליקנים – 13 חודשים לפני הבחירות לנשיאות ולקונגרס – או שיעדיפו את המשך כהונתו של מק'ארתי המתון-יחסית. צירים המייצגים מחוזות מתונים או נוטים לשמרנות כבר אמרו שיתקשו להצביע נגדו, בעוד חלק מאנשי השמאל הקיצוני טוענים שביצעו די והותר ויתורים (בנושא התקציב ולפני כן בעסקה להעלאת תקרת החוב) ושאין סיבה להציל את מק'ארתי. גם בצד הרפובליקני לא בטוח שכל הצירים יתמכו בהדחתו.
יו"ר בית הנבחרים לא רק קובע את סדר היום של מליאת הבית, משפיע על סדר היום של הוועדות ובעל זכות וטו על הנציגות של סיעתו בהן. על-פי החוקה האמריקנית, הוא האדם השני בתור לרשת את הנשיא (אחרי סגן הנשיא). מכאן החשיבות העצומה של התפקיד והכוח הרב שבידי מי שממלא אותו, כפי שהראו בין היתר ננסי פלוסי (היו"ר הדמוקרטית הקודמת) וניוט גינגריץ' (היו"ר הרפובליקני בתחילת המאה הנוכחית).
אולם, מק'ארתי הוא יו"ר חלש מאז בחירתו בינואר השנה, לאחר שהרפובליקנים זכו ברוב בבית הנבחרים בבחירות האמצע בנובמבר אשתקד. הוא נזקק ל-15 הצבעות במשך ארבעה ימים – הפעם הראשונה מזה 100 שנה בה היו"ר לא נבחר בהצבעה הראשונה – בשל דרישות שהציגו אנשי הימין הקיצוני בסיעתו כתנאי לתמיכה בו. גם בהצבעה האחרונה לא הצליח מק'ארתי לזכות בכל הקולות של הרפובליקנים: 216 תמכו בו ושישה נמנעו.
צירי הימין הקיצוני הם כמעט כולם מכחישי בחירות ונתמכיו של דונלד טראמפ בבחירות האמצע. ערב בחירתו נאלץ מק'ארתי להיכנע לדרישתם, לפיה כל אחד מן הצירים יוכל בכל עת לדרוש להחליף אותו – כפי שעושה גץ כעת. בשמונת חודשי כהונתו ביצע מק'ראתי עוד ועוד ויתורים לקבוצה קטנה זו, המהווה כאמור עשירית בלבד מחברי הסיעה, אך בשל הרוב הרפובליקני הקטן – יכולה להכשיל כל צעד שלו. לאחרונה הוא הסכים לפתוח בחקירה לקראת כתב אישום נגד הנשיא ג'ו ביידן (הליך הדחה), למרות העדר כל ראיות לטענות השחיתות נגדו ולמרות שאין למהלך כל סיכוי בשל הרוב הדמוקרטי בסנאט.
העימות כאן בא בעקבות הפשרה שמנעה ברגע האחרון השבתת חלק ניכר מן הממשל הפדרלי. שנת התקציב האמריקנית מסתיימת ב-30 בספטמבר, ובהעדר תקציב ב-1 באוקטובר – נשלחים מאות אלפי עובדים פדרליים לבתיהם ושורה של פעולות מצטמצמות ואף נפסקות. אנשי הימין הקיצוני דרשו קיצוץ עמוק בתקציב, דרישה לה התנגדו כל הדמוקרטים ושהיה ברור שתיפול בסנאט.
מק'ארתי והדמוקרטים הסכימו, שעות אחדות לפני סיום שנת התקציב, על תקציב המשך ל-45 יום במטרה לנסות ולהגיע להסכמות בפרק הזמן עד אמצע נובמבר. תקציב זה אינו כולל סיוע לאוקראינה (לו מתנגדים חלק מהרפובליקנים, בעיקר מהימין הקיצוני), אך גץ טוען שמק'ארתי הסכים בחשאי עם הדמוקרטים שהסיוע יימשך (טענה שאין לה תימוכין ממקורות אחרים). ההצעה זכתה לתמיכתם של 126 מבין הרפובליקנים – בעוד 90 התנגדו לה.
גץ – מתנגדו הבולט ביותר של מק'ארתי מאז נכנס לתפקידו – ניסה להעלות מיד את ההצעה להדיח את מק'ארתי, אך הישיבה ננעלה ולכן הגיש את ההצעה אמש, בטענה שמק'ארתי משרת את האינטרסים של הדמוקרטים ולא של הרפובליקנים. מק'ארתי הגיב בקור רוח: "נראה אתכם. זה פוגע במדינה ואני ממוקד בביצוע עבודתי. אני רוצה לנצח בהצבעה כדי לסיים את העבודה עבור העם האמריקני".
זוהי הפעם השלישית בלבד בה יו"ר בית הנבחרים עומד בפני הצבעת הדחה. הפעם הראשונה הייתה ב-1910, והפעם השנייה – ב-2015. במקרה השני הוביל את המרד הציר מארק מדואוז (מאוחר יותר ראש הסגל של טראמפ וכעת אחד הנאשמים בתיק הבחירות בג'ורג'יה). הצעתו לא עלתה להצבעה, אך הייתה בין הגורמים להחלטתו של היו"ר דאז, ג'ון בונר, להתפטר מאוחר יותר מן הקונגרס.
