לרגל יום הנכה הבינלאומי, יוקרן בסיני טמפל בחסות מת"י סרט תיעודי יוצא דופן על טרק בהרי ההימלאיה שרק ישראלים מסוגלים לעשות * חובת צפייה / מאת: גולן פרידמן
"אח שלי גיבור" סרטו של יונתן ניר שיוקרן השבוע בלוס אנג'לס (9 בפברואר, סיני טמפל, במסגרת מת"י) הוא סרט תעודה ישראלי מרגש ומרחיב-לב העוקב אחר מסע תרמילאים יוצא דופן בצפון הודו. 11 אחים ואחיות בעלי תסמונת דאון חוברים אל אחיהם ואחיותיהם למסע חניכה המעמיק את הקשר ביניהם.
את המסע הלא שיגרתי יזם אנוש קסל, אחיו של חנן, בעל תסמונת דאון, שחשב כמה לא הוגן שלו מותר לנסוע להודו ולאחיו לא. לאחר שיצא לטיול עם חנן לנפאל, ובעקבות כתבה בטלוויזיה שסקרה את טיולם, החל אנוש לקבל פניות רבות מאחים ואחיות שרצו אף הם לקחת את אחיהם ואחותם בעלי הצרכים המיוחדים למסע דומה. בשיתוף עם היזם איתמר פלג גייסו כסף והוציאו לפועל את פרוייקט "אח שלי גיבור", בו קבוצה של אחים ואחיות עם תסמונת דאון יוצאים למסע גיבוש בהרי ההימלאיה. אל המסע הצטרף הבמאי יונתן ניר שתיעד את הטיול ברגישות ובכישרון רב.
ההתמודדויות צצות מיד, והן לעתים נראות בלתי פתירות וללא מוצא. חנן, מסרב כבר בלילה הראשון ללכת לישון, ואף אחד לא מצליח להבין מה עובר עליו. אנוש המותש כבר חושב לקחת אותו בכוח לחדר אבל מגייס הרבה סבלנות ומבין שחנן בסך הכל מפחד מהחושך ומהמקום החדש."לבעלי תסמונת דאון", מסביר יונתן ניר, 'שינוי בשיגרה כמו אוכל חדש, מקום חדש, פוגעים להם בסדר הקבוע וזה יכול להיות מאד קשה". אחות אחרת מסרבת לעלות על הפיל "וימות העולם" היא לא תעלה עליו וחבריה מתגייסים כדי להעביר לה את הפחד. עומר סובל ממחלת גבהים וכמעט גורם לאחותו אירנה להתחרט על שיצאה בכלל לטיול. גולן מותש ולא מסוגל להמשיך, אך לאחיו הראל יוצא הסיירת יש תכנית אחרת בשבילו, וכך הלאה.
המשברים מגיעים בעוצמות משתנות ומאיימים לשבש את התכנית להעפיל לפסגה. מצד שני, דרך הקשיים, כל אחד מהאחים והאחיות בדרכו ובכישרונה מעניקים אמפתיה ותמיכה לאח או לאחות הזקוקים לו. "לפעמים שאלנו את עצמנו האם לא הגזמנו", מתוודה יונתן. "הראל (אחד מהאחים 'הרגילים') ענה לי על זה שאין לדבר סוף". כשגולן מבקש לעלות אותו על פרידה שתיקח אותו לפסגה כי קשה לו ללכת, אולי גם כדאי להקשיב לו ולא לצאת בכלל לטרק כי הוא קשה, או ללכת צעד אחורה ולא לנסוע להודו כפי שדרש, או בכלל להישאר בבית ולאכול במבה כל היום מול הטלויזיה". "זה כמו עם ילדים", אומר יונתן, 'אתה בסוף צריך לקבוע להם מה לעשות. ואם המטרה של הטיול הייתה לקחת את האחים למסע משותף, שיחבר אותם ויכין אותם לעתיד משותף, אז עומדים במשימה".
חלק מההורים של אותם אחים, אומר יונתן, כבר בשנות ה-60 וה-70 לחייהם ובעצם הטיול הזה הוא סוג של הכנה להעברת האחריות מההורים לאחים. האחים בעלי תסמונת דאון מופיעים ללא פילטרים. כשהם אוהבים, הם אוהבים בכל הכוח. מלטפים, מנשקים, מחבקים, הולכים יד ביד. זו אהבה מדבקת, שפותחת את הלב ומלמדת אותנו הרבה גם על עצמנו, ואולי גם על כמה אנחנו שקועים במחשבות ובענייני היום ושוכחים לאהוב ולהתרגש כמו ילדים. "אני מוצא את עצמי לפעמים מרים טלפון לאחד מהאחים עם הדאון רק כדי לקבל שתי דקות של נורמליות בטירוף של היום יום" אומר יונתן. "הם חושבים פחות ומרגישים יותר, הם פחות מפחדים לאהוב, הם פחות מתגוננים והם לא משתמשים במניפולציות. זו מתנה להיות אחראי על פרוייקט שכזה – למדתי בזכות העבודה איתם איך לדבר עם הילדות שלי".
לאורך כל 78 דקות הסרט התחושה שלי כצופה הייתה של תיעוד אותנטי של יחסים בין בני משפחה במצב מאתגר. חלק מהתחושות שמעורר הסרט הם לא קלות, אבל הן כולן אמתיות ומשקפות את המציאות, גם אם היא לא תמיד נעימה. "מערכת היחסים השתפרה פלאים בין האחים, והיחסים התהדקו", אומר יונתן. ' אסנת, אחת האחיות 'הרגילות' סיפרה לי שלפני הטיול להודו הייתה לוקחת את אריה לרופא שיניים, לקנות נעליים ולדברים שחייבים לעשות ואילו אחרי המסע היא הולכת לראות איתו סרט בכיף׳".
יונתן מספר שקיבל המון תגובות אוהדות ומרגשות על הסרט ועל כך שהצליח לספר את סיפורם של הרבה אחים ואחיות שהרגישו בודדים בסיטואציה שנכפתה עליהם. "אחות לאח עם תסמונת דאון כתבה לי שהקטע הכי חשוב מבחינתה בסרט היה כשאסנת מספרת על התקופות שהיא שנאה את אחיה אריה. "אין אחד שאין לו אח עם תסמונת דאון שלא אומר הלוואי והיה לי אח נורמלי. היה שם משהו בחיבור מאד כנה ואמתי, משהו מרפא ומשחרר.
״גם כשעבדתי עם אהוד (אהוד בנאי כתב שיר מקורי עבור הפרויקט) וטלי העורכת, אמרתי להם שהכי חשוב זה שלא נהרוס את האותנטיות לצופים". בהחלטה על המסע הזה ישנה תעוזה שהיא כמעט הזויה. האחריות שלקחו על עצמם איננה הימור לא מחושב, אלא דוגמת מופת לישראליות במיטבה, הלוקחת על עצמה אתגרים קשים ומונעת מאמונה שהקושי הוא עביר, שהרוח האנושית, האחווה והערבות מסוגלים להתגבר על הכל, וכשדבקים במטרה ועומדים במשימה, התגמול לא יסולא בפז.
הסרט שזכה לשבחי המבקרים ומילא אולמות הקרנה במזרח ארה"ב לפני כחודש, מגיע אלינו להקרנה במסגרת מת"י ב-9 בפברואר. מחיר הכרטיס: 20 דולר. בסיום ההקרנה ייערך סשן שאלות ותשובות עם עורכת הסרט טלי גולדברג.
