כשיוקר המחיה מאמיר, הרבה נופשים אמריקאים מוותרים אפילו על חופשה צנועה
חופשה היא זמן טוב לקחת מנוחה, ליהנות ולהיטען מחדש, אבל עבור כמחצית מהאמריקאים, החוויה הזו אינה בהישג יד. עליות המחירים החדות, שהזניקו את יוקר המחיה בכלכלה העשירה והחזקה בעולם, קיבלו ביטוי בהוצאות על טיסות, מלונות, מסעדות, השכרת רכב, דלק ועוד. לעיתים המחירים זינקו בעשרות אחוזים, כך שחופשה משפחתית נהפכת להוצאה כבדה במיוחד.
בסקר שביצע השבועון "ניוזוויק" בסוף יוני בקרב 2,500 אמריקאים אמרו 54% מהם שייצאו הקיץ לחופשה – 17% בחו"ל, 28% בתוך ארצות הברית, ועוד כ־10% שיוכלו להרשות לעצמם גם וגם. 53% מבין אלה שלא ייצאו לחופשה הסבירו כי נאלצו לוותר עליה בגלל יוקר המחיה.
בקרב הנופשים, 55% החליטו על יעד זול יותר מהמתוכנן, לרוב המרת חופשה בחו"ל בחופשה מקומית. 30% אמרו כי הוזילו את הלינה שלהם כדי לחסוך כסף, ו־45% העידו שמצאו דרך זולה יותר להגיע ליעד החופשה – בין אם בטיסות לא ישירות, או רכבות בשעות לילה מאוחרות – פערים של מאות דולרים לעומת תחבורה ישירה בשעה סבירה.
64% מהמשיבים אמרו כי יוקר המחיה השפיע על תוכניות החופשה שלהם. ההשפעה הזאת חוצה גילים – מילניאלז, בייבי בומרים ודור Z ביטאו השפעה בטווח דומה.
54% שייצאו לחופש הוא שיעור נמוך משמעותית מהממוצע האירופי, ששם 68% מתושבי היבשת יוצאים לחופשה, לפי נתוני סטטיסטה. זאת, אף שהתמ"ג לנפש של האמריקאים עלה השנה ל־85 אלף דולר, לעומת 52 אלף דולר באירופה, ו־58 אלף דולר באיחוד האירופי, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית (IMF). ביפן התמ"ג לנפש היה השנה 34 אלף דולר בלבד, ועדיין 59% מהיפנים מתכוונים לצאת לחופשה, לפי Japan Times.
במבט היסטורי התמונה האמריקאית עגומה לא פחות: אף שהתמ"ג לנפש של האמריקאים יותר מהוכפל מאז שנת 2000, שיעור האמריקאים שיכולים לצאת לחופשה דורך מאז במקום. זה מעיד לא רק על יוקר המחיה הגבוה, אלא גם על השכר הריאלי, שעבור עשירונים רבים במעמד הביניים ומטה פחות או יותר דרך במקום. כשמביטים עוד אחורה התמונה עגומה אף יותר: ב־1991 התמ"ג האמריקאי לנפש היה כ־25 אלף דולר בלבד ושיעור האמריקאים שיצאו לחופשה היה גבוה יותר מאשר כיום – 59%, לפי נתוני גאלופ. "מדד החופשה" משקף את מצבו הכלכלי של האמריקאי הממוצע וגם את אי השוויון המתעצם. התמ"ג לנפש זינק, הטכנולוגיה מאפשרת בחירה מותאמת אישית ובאמצעים פשוטים, טיסות לואו קוסט מציעות מחיר מוזל – אבל החיים עצמם לא בהכרח טובים יותר.
הגורם המרכזי שמונע מאמריקאים רבים – 44% – לצאת לחופשה הוא מחירי הטיסות, שעלו בשנה האחרונה ב־25% בממוצע – העלייה החדה ביותר מאז 1989. הסיבה היא בעיקר העלייה במחיר הדלק, מההוצאות הגדולות ביותר של חברות תעופה. ולכך נוספו מרכיבים שרובם קשורים להשלכות הקורונה, ששיתקה כמעט לחלוטין את מגזר התעופה: החברות עדיין רחוקות מכמות המושבים שהוצעה ב־2019, בעיקר בשל קושי בגיוס עובדים. בה בעת, חברות תעופה החלו לגבות כסף על שירותים כדי לפצות על ההפסדים בתקופת הקורונה.
סיבה נוספת כלל לא קשורה לחופשה עצמה, אלא למצוקה הכלכלית של המוני אמריקאים. לאמריקאי הממוצע חוב של 5,000־7,000 דולר לחברות אשראי – סכום כפול מאשר ב־2005 – מה שמקשה כיום על רבים לקבל אשראי למימון חופשה.