בית המשפט העליון בירושלים אישר את הסגרתו של איש העסקים מיכאל פיין (46) לארה"ב, כדי שיעמוד כאן לדין על ביצוע עבירות של הונאה באמצעים אלקטרוניים ושל הונאת בנקים בהיקף של 28 מיליון דולר. פיין הוא אזרח אמריקאי שהתגורר בישראל אצל קרובי משפחתו משנת 2011, יצא ונכנס לארה"ב לרגל עסקיו, עד מעצרו בשנת 2023 בישראל עקבות בקשת הסגרה של הרשויות האמריקאיות.
על פי בקשת ההסגרה, פיין ביצע במשך מספר שנים עבירות הונאה כלפי בנקים ומוסדות פדרליים למימון משכנתאות בארה"ב, אשר בגינן אושרו לחברות שבבעלות המבוקש הלוואות בסכום של כ-28 מיליון דולר. הוא יועמד לדין בגין ביצוע עבירות של הונאה באמצעים אלקטרוניים (Wire Fraud) ושל הונאת בנקים (Bank Fraud), אשר בגין כל אחת מהן קבוע עונש מאסר מרבי של 30 שנות מאסר בארה"ב
בכתב האישום נטען כי בעת שהותו בארצות הברית החזיק פיין, במשותף עם אחרים, חברה בשם KM-T.E.H. Management וכן שימש כסגן נשיא שלה. הוא מתואר כאיש עסקים אשר השקיע ברכישת פרויקטים של בנייני דירות להשכרה למשפחות מועטות יכולת ברחבי ארצות הברית ובניהולם. על-פי כתב האישום, בין השנים 2019-2016 הונה פיין מספר בנקים ומוסדות פדרליים בארצות הברית למימון משכנתאות, על בסיס מצגי שווא שהציג בפניהם, בסכום הנאמד ב-28,225,000 דולר ארה"ב. במטרה לקבל הלוואות משכנתא או הלוואות למחזור משכנתא, כך נטען, הגיש פיין לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים בקשות המכילות נתונים כוזבים בנוגע לרווחיות החברות שבבעלותו. אותם גופים אישרו את מתן ההלוואות על סמך הנתונים הכוזבים שסיפק להם.
כתב האישום מייחס לפיין את עבירות ההסגרה על בסיס ארבעת מקרים. במקרה הראשון, קבלת הלוואת משכנתא עבור מימון פרויקט דירות בשם Pinnacle Ridge. נטען כי לצורך קבלת ההלוואה, הגיש פיין לבנק Greystone ולסוכנות לתיווך משכנתאות Eastern Union, מסמכים אשר כללו נתונים כוזבים לפיהם תפוסת דירות הפרויקט על ידי שוכרים היתה גבוהה יותר מהתפוסה בפועל. נתונים אלה כללו רשימות דיירים פיקטיביים, וכן מידע אודות דמי שכירות חודשיים מופרזים שהתקבלו מן הדירות שבפרויקט. בהסתמך על הנתונים הללו, אושרה הלוואה בסך של 2.8 מיליון דולר ארה"ב, אשר שימשה בפועל את המערער לרכישת הפרויקט עבור אחת מחברות הבת.
במקרה השני, מדובר בקבלת הלוואת מחזור משכנתא עבור מימון פרויקט דירות בשם Green Village. נטען כי לצורך קבלת הלוואת המחזור, הגיש פיין לבנק Greystone וכן לחברת המשכנתאות, הנתמכת ממשלתית, Fanny Mae, מסמכים בהם הוצגו נתוני האכלוס של הפרויקט והתקבולים הכספיים ממנו בערכים מופרזים – בדומה לשיטת ההטעיה שתוארה במקרה הראשון. בהסתמך על נתונים אלה, אושרה הלוואת מחזור בסך של 12.5 מיליון דולר ארה"ב לטובת אחת מחברות הבת, ולאחר פירעון הלוואות קודמות, הותירה ההלוואה בידי אותה חברה יותר מ-6 מיליון דולר ארה"ב.
המקרה השלישי, הוא קבלת הלוואת מיחזור משכנתא עבור מימון פרויקט דירות בשם Ivy Place. נטען כי לצורך קבלת הלוואת המחזור, נקט פיין באותה שיטת הטעיה המתוארת בשני המקרים הקודמים והגיש מסמכים אשר כללו נתוני אכלוס כוזבים ומופרזים לבנק Jones Lang LaSalle ולחברת המשכנתאות, הנתמכת ממשלתית, Freddie Mac. על יסוד נתונים אלה, אושרה הלוואת מיחזור בסך של 7.7 מיליון דולר ארה"ב לטובת אחת מחברות הבת, ולאחר פירעון הלוואות קודמות, הותירה ההלוואה בידי אותה חברה יותר מ-970 אלף דולר ארה"ב.
המקרה הרביעי הוא ניסיון לקבלת הלוואת משכנתא עבור מימון פרויקט דירות בשם Hanley Crossings. נטען כי לצורך קבלת ההלוואה, הגיש המערער למוסד הפיננסי Gershman ולסוכנות הדיור הפדרלית (Federal Housing Administration) מסמכים שכללו נתונים כוזבים ומופרזים אודות הכנסותיה של החברה ושל חברות הבת ממספר פרויקטים שהן מחזיקות. המוסדות הפיננסיים האמורים נסמכו על הנתונים הכוזבים שהוצגו בפניהם, אם כי לבסוף לא אושרה בקשת ההלוואה.