הנשיא המיועד הבהיר כי יעלה מיסים, בעיקר לחברות ולעשירים * ישנה דרך בה ניתן להימנע מתשלום גבוה יותר עבור נכסים שבבעלותכם, כאן ובארץ * כך תעשו זאת נכון
תוצאות בארה"ב מציבה אתגרי מס משמעותיים לא רק למיליוני נישומים אמריקאיים שגרים בארה"ב אלא גם למאות אלפים מהם, החיים בישראל או שיש להם משפחה או נכסים בישראל. במהלך קמפיין הבחירות הכריז הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, כי אם ינצח, הוא יפעל לבטל כמה הסדרי מס שהוכרזו על ידי משטר טראמפ, במסגרת חקיקת המס האמריקנית (Tax Cuts and Jobs Act). להלן כמה נקודות מרכזיות במדיניות המס המוצעת של ביידן:
▪ העלת שיעור מס החברות הפדרלי על הכנסות עסקיות, מ-21% ל-28%.
▪ העלת שיעור המס על הכנסה אישית (החל מסף של 400,000 דולר) מ-37% ל-39.6%.
▪ מיסוי דיבידנדים ורווחי הון בשיעור זהה לשיעור המס החל על הכנסות רגילות (39.6%), לגבי כל הכנסה מעל מיליון דולר, וביטול מנגנון ה-Step-Up.
▪ חזרה לנורמות קודמות ביחס לפטור ממס מתנות ומס עזבון – תחת ממשל אובמה הפטור עמד על 5 מיליון דולר ליחיד, וביידן מציע להוריד את סף הפטור ל-3.5 מיליון דולר בלבד. כיום, תחת ממשל טרמאפ, הפטור עומד על 11.5 מליון דולר ליחיד.
יחידים בעלי הכנסות גבוהות צפויים, תחת ממשל ביידן, להכבדה בנטל המס: עליה בשיעורי המס על הכנסותיהם, וכן הקטנת סכום הפטור ממס מתנות ומס עיזבון. שיעור זה צפוי לרדת, תחת ממשל ביידן, ל-3.5 מיליון דולר ליחיד, בהשוואה לשיעור הנוכחי שהנו 11.58 מיליון דולר ליחיד. יתרה מכך, שיעור מס היעזבון צפוי לעלות אף הוא ל-60%, בהשוואה לשיעורו הנוכחי (40%). כמו כן, מוצע לבטל את מנגנון הסטפ-אפ (Step-Up in Basis) שהופעל עד כה בעת פטירה. כיום, שוויו של נכס "מעודכן" לשווי השוק שלו ביום פטירת בעליו."קפיצה" זו בעליית הערך, מקטינה כמובן באופן ישיר את שיעור מס רווח ההון שצפוי עם מכירת הנכס על ידי היורשים. ביידן מציע למסות את עליית הערך הבלתי ממומשת של הנכס, ביום הפטירה. כלומר, היורשים צפויים לשלם מס בעת קבלת נכסי העיזבון.
תוכנית המס של הממשל הדמוקרטי צפויה אפוא להעלות באופן דרמטי את נטל המס על העושר, הן במסגרת מיסוי היחיד והן ביחס למיסוי הכנסות עסקיות. אז מה יכול לעשות משלם-מס אמריקאי המתגורר בישראל, או שהוא גר בארה"ב אבל יש לו משפחה או נכסים בישראל, והוא שואף להימנע מהצורך לשלם לפתע מיסים נוספים, במהלך חייו או לאחר פטירתו?
פתרון אפשרי, שהולם את הדין האמריקאי והן הדין בישראל, הוא ליצור נאמנות. היוצר (הוא הבעלים בנכסים) יקים נאמנות ויעביר אליה את נכסיו. הנכסים יכול שיהיו מניות, ניירות ערך אחרים, הון פרטי, נדל"ן, חפצי אומנות וכל דבר אחר בעל ערך. הנאמנות תנוהל על ידי נאמן, בהתאם להוראותיו ולרצונו של היוצר, ואף הנכסים יחולקו לנהנים באופן ובעיתוי שייקבעו על ידי היוצר ויימסרו לנאמן. ניתן גם למנות מגן לנאמנות – אדם שיפקח על פעולתו של הנאמן.
פתרון הנאמנות מאפשר לנהנים לקבל את הנכסים ללא חבות מס. כמו כן, העברת נכסי היוצר לנאמנות תהיה חפה ממס ירושה אמריקאי ויוטל עליה מס מינימלי אם בכלל. הנאמנות אף תספק הגנה על נכסי היוצר, ותשמש אמצעי המאפשר גמישות וקלות רבה בניהול הנכסים במקרה של ריבוי נכסים ונהנים.
העברת נכסים לנאמנות ישראלית, שתהלום גם את הדרישות הנוכחיות בארה"ב, תאפשר העברה בין דורית יעילה של העושר המשפחתי, תוך ניצול ההטבות במשטר המס הקיים – הטבות הצפויות להתבטל תחת הממשל החדש. מרכיב הזמן הוא קריטי; כל מבנה נאמנותי כזה, חייב להיות מוקם לפני 31 בדצמבר השנה.
==
עו"ד ורו"ח איתן אסנפי הנו בעלים של משרד אסנפי – עורכי דין, העוסק בתחומי המיסוי הישראלי והמיסוי הבינלאומי, לרבות הקמת נאמנויות ומחבר (משותף) של הספר "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל"
