אחרי חמש שנים של של לימודי מוזיקה בת"א וקריירה קצרה בתחום העגלות הפך אסי וידאל ואנונו לאחד התקליטנים הכי מבוקשים בלוס אנג'לס • החברה שלו, "אנג'לס מיוזיק" מספקת שירותי מוזיקה ואטרקציות חדשניות לאירועים. כמו דוכני צילום מתקדמים, מסכי LED ואפקטים מיוחדים • ראיון מדליק במיוחד
בדרך צנועה, ועם המון אמונה, מקצועיות והתמדה מצליח אסי וֹידאל להיות מדורג בין הדיג'יים הכי נחשקים, מצליחים ופופולריים בקרב הקהילה הישראלית והיהודית בלוס אנג'לס. ובמידה ויש לכם אירוע מתקרב, מומלץ בחום לסגור לפחות שנה מראש, כי הלו"ז שלו מאוד צפוף.
חתונות, בר ובת מצוות, מסיבות פרטיות, אירועי חברה, השקות, ימי הולדת ותצוגות, הן מקור הסיפוק וההצלחה של אסי וידאל. הוא לא רק מתקלט באירועים, אלא ממש יכול להפיק לכם את האירוע שבו את חושקים – אירוע חד פעמי שתזכרו לכל החיים.
זה כולל בין השאר אמצעי תאורה, הגברה, מוזיקה, מסכים, מנחים, מפעילים, עמדת תמונות ומגנטים, בדרנים, רקדנים, נגנים, אפקטים מיוחדים וכל מה שאתם רק חולמים עליו; אסי וידאל יהפוך את האירוע לנוצץ ומיוחד עבורכם ועבור האורחים שלכם.
"המוזיקה בערה בי כבר מגיל צעיר מאוד. עוד באותם ימים שהייתי מקשיב למוזיקה חדשה ברדיו", הוא נזכר. בהתחלה הוא רק אסף מוזיקה שהוא אהב, במיוחד טכנו ודאנס, והקליט אותם על גבי קלטות מהרדיו, "הייתי מנגן למשפחה וחברים בימי הולדת ומסיבות כיתה". בסקרנות של נער מתבגר, ועם המון השקעה, לקח אסי קורסים והתמקצע בתחום.
"תמיד ידעתי שאהיה מפיק מוסיקלי ותקליטן. אין תחושה יותר מספקת מלהרקיד ולשמח אנשים".
הוא סיים צבא ושנת קבע, עבר לגור באילת והתחיל לעבוד כתקליטן בצוות הווי ובידור של מלונות ישרוטל וברדיו "קול הים האדום". "הייתה לי תוכנית ביחד עם חברים נוספים על חיי הלילה של העיר, היינו מסקרים מסיבות ומראיינים תקליטנים שמגיעים לנגן בעיר כל שבוע. זו היתה תוכנית כייפית ותוססת על כל מה שיש לעיר הדרומית להציע לבליינים הצעירים.
"באותה תקופה עבדתי כדיג'יי במועדונים בעיר ובמסיבות, הייתי נמצא תמיד במרכז העניינים, במסיבות הכי שוות, באירועים הכי נוצצים, ואז כשהתחלתי ליצור מוזיקה בעצמי הבנתי שאני צריך ללמוד. החלטתי לעבור לתל אביב וללמוד ברצינות מוזיקה. לא עוד קורס, אלא לימודי מוזיקה אקדמאים ומלאים שארכו כמעט חמש שנים. רציתי להבין מוסיקה לעומק. ללמוד לנגן על קלידים, לדעת תיאוריה, סאונד והפקה".
אחרי תקופת לימודים ארוכה וממש לא פרועה בתל אביב, סיים אסי בהצלחה את הלימודים כשחבר טוב המליץ לו לבוא ולעבוד איתו בתקפות הקריסמס במרילנד שבמזרח ארה"ב. כמו רוב הישראלים – הסכומים, התקופה הקצרה וכמובן החוויה, נשמעו כמו הבטחה טובה, ואסי קפץ על ההזדמנות.
"לא עשיתי טיול אחרי צבא, וההזדמנות גם להרוויח וגם לטייל במדינה חדשה קסמה לי. הייתי חייב קצת הפסקה מהחיים ללא הפסקה שהיו לי. רק עבדתי ולמדתי תקופה ארוכה. השכירות בתל אביב הייתה גבוהה, אבל חשוב היה לי לסיים את לימודי המוזיקה בהצלחה אז הייתי בפוקוס – בלי מסיבות וקראחנות. סוף סוף כשזה נגמר חשבתי שאטוס לשלושה חודשים ואחזור… אבל כמובן לאלוהים ולגורל שלי היו תוכניות אחרות".
תקופה קצרה, "קריסמס והביתה" הפכה לחיים החדשים של אסי באמריקה. הוא הצליח להיות מוכר טוב בעגלות, עבר לאריזונה, משם ללאס ווגאס והפך להיות מנהל חברת עגלות בקולרדו.
הכסף היה טוב אבל העבודה הייתה קשה. שתיים עשרה שעות ביום ויום חופש אחד בשבוע. הקור של הרי הרוקי כמעט שבר אותו ורגע לפני החזרה לישראל, ולאחר שהעריך פעמיים את ויזת השהייה, החליט לבקר בעיר המלאכים.
אסי: "מהרגע שהגעתי ללוס אנג'לס הרגשתי בבית. מזג האוויר, הדקלים הגבוהים, הים וכמובן תעשיית המוזיקה. לא רציתי לחזור לארץ. לא יכולתי. הלב שלי אמר לי שאני חייב לפתוח פה את האולפן שלי, את העסק שלי. להפסיק לעבוד בשביל אחרים ולפתח את מה שאני הכי אוהב לעשות – ליצור מוזיקה ולהרקיד אנשים.
"עד שסידרתי את עניין המעבר ועל מנת לחסוך כסף לאולפן עבדתי בעבודות זמניות. זה היה קשה אבל זה לא עצר אותי. היה לי חזון בראש, להתחיל לבנות את העסק שלי, לספק לאנשים שירותי מוסיקה ברמה גבוהה וליהנות מהחופש שארצות הברית מאפשרת לאנשים כמוני. מי שקם בבוקר, עובד ומשקיע, יכול לחיות כאן ברמת חיים טובה".
אסי הכיר כאן בחורה אמריקאית- איימי. "התאהבנו ואחרי כשנה התחתנו", הוא מספר. בהמשך הוא פתח את האולפן שלו וחברת התקליטים ריינו סטאר, והחל ליצור מוזיקה ולפתח את העסק שלו – מוזיקה והפקת אירועים.
ההתחלה לא הייתה כמו בסרטים – מגיעים בערב, ויום למחרת מצליחים בענק. "לא משנה כמה ניסיון היה לי בישראל, שם יצרתי לעצמי כבר שם של תקליטן מקצועי, באמריקה זה לא עניין איש. השפה היתה עדיין חדשה, ולא הכרתי כאן אף אחד. הייתי מתקלט במועדונים בהוליווד בבמות הצדדיות ובאירועים קטנים בשביל להתקדם, התחלתי ליצור פודקאסט – אלקטרו קלאב, וניגנתי מוזיקה בכל מקום שהציעו לי – אפילו בחינם. אז הכרתי את דיג'יי שי סילבר. הוא פירגן לי ועזר לי להתקדם ולעשות אירועים גדולים יותר וחתונות, מאז אנחנו עובדים יחד ואני מעריך לו את זה עד היום. לימים הכרתי את ליאור גוב, מפיק האירועים. הצעתי לו לעבוד איתו ומאז הכל היסטוריה. אבל אני לא שוכח – גם ברגעים היותר מאתגרים של ההתחלה, כשלא הייתה לי הרבה עבודה – האמנתי בעצמי! גם כשלא היה לי כלום. ידעתי שהתמדה ותשוקה למקצוע, יביאו אותי למקום מסודר מכל הבחינות".
אסי התחיל מאפס. הוא היה שכיר, שמוזמן לתקלט באירועים פרטיים קטנים. ”היה לי רק לפטופ וקונטרולר, השכרתי ציוד תאורה והגברה לפי שעה, ועם הזמן, אחרי כמה עשרות אירועים קניתי לעצמי תאורה, ספיקרים ועמדת דיג'יי. זה היה רגע שלא אשכח! אחרי עוד כמה עשרות אירועים כבר יכולתי להרשות לעצמי להשכיר מחסן ולאחסן בו את כל הציוד הפרטי שלי. לא עוד ארגזים בסלון.
"בשנת 2014, פתחתי את החברה שלי, וקראתי לה 'מוזיקה של מלאכים', משחק מילים בין עיר המלאכים לבין המלאך ששומר עלי בשמיים ומכוון אותי, כי כך באמת הרגשתי, וגם כמובן שבעיר המלאכים צריך מוזיקה של מלאכים. היום, 8 שנים אחרי, אני במקום שאנשים אומרים לי 'אני רוצה שאתה תעשה לי את החתונה'. כשלקוחות מכירים אותי מאירועים קודמים וסומכים עלי בעיניים עצומות שאעשה להם אירוע מוצלח, זה עדיין מרגש אותי".
מהר מאוד, אסי למד מה אנשים רוצים ואוהבים באירועים שלהם: מסכי לד, עשן, אפקטים, אש קרה, "אנשים רוצים משהו שיעיף לאורחים שלהם את הפוני. אם לקוחות רוצים רקדניות שיורדות מהשנדלירים – הם יקבלו את זה. זאת לא בדיחה, אם אנשים רוצים שהבת שלהם תיכנס עם קונכייה מעופפת בבת מצווה שלה, כך יהיה. אני רוצה שהלקוחות שלי יהיו מרוצים, ואני במקום שאני יכול לספק להם מה שהם רוצים, כמובן בעזרת צוות שלם של אנשים מאוד מוכשרים שעובדים איתי.
"האירוע עצמו זה הכיף, העבודה האמיתית היא הפגישות שקודמות לו – להכיר את הלקוח, להבין מה הוא רוצה, מי האורחים שלו, מה העדפות המוזיקה, גילאים. העדה למשל ממש חשובה. האירועים שלנו מורכבים מישראלים, פרסיים, רוסים, וכמובן אמריקאים. כל תרבות אוהבת וצריכה את המוזיקה הספציפית שלה כדי להשתחרר ולחגוג. אני מנסה לבנות וליצור כל קונספט שהלקוח שלי מבקש ממני. יש לי קשרים עם המון ספקי שירות לאירועים, מנחים ואומנים שעובדים איתי שנים: נגני כינור, מתופפים, סקסופון, ספקי אטרקציות שונות, רקדנים ורקדניות.
"חשוב לי להבין את החזון והאווירה שאנשים חולמים עליהם, ותיאום הציפיות לפני האירוע זה גם מאוד חשוב. אני עובד המון שעות לפני האירוע – חשוב לי להגיע מוכן, שהכל יהיה מסודר ומתאים לשעות, לגילאים ולאווירה. בזמן האירוע, העבודה שלי כדיג'י היא להרגיש את הקהל ולתת לו את מה שהוא רוצה וצריך. לחגוג ולשמוח! וזה בדיוק מה שמצפים ממני הלקוחות – שיהיה שמח ושהאורחים יהיו מרוצים.
מה אתה אומר על האימרה "גוד איז איי דיג'יי?"
"אני לא רואה את זה כך. אני כן מאמין שהמוזיקה באירוע היא מאוד מרכזית, אבל היא לא הכל. אם באים ופועלים מתוך אגו גדול, זה מתכון טוב לנפילה. אין מקום לאגו באירועים, צריך לנגן את המוזיקה המתאימה ולבנות את האירוע, אני לא יכול לתת מההתחלה את השיא של הערב, צריך לתת לאורחים להתחמם, להרגיש בנוח עם מוזיקה נעימה, לתת להם להנות מהאוכל, לדבר ולשמוע אחד את השני, עד שהם מוכנים להשתגע על הרחבה ואז אפשר לשחרר להם כמה פצצות לגבות, אם אגיע בגישה שאני חייב להראות כל מה שיש לי אני אהרוס את האירוע. המטרה שלי היא לתת ללקוח את מה שהוא רוצה וזה מסיבה מוצלחת, בגלל זה אני תמיד עובד בצוות, בשיתוף פעולה עם אנשים שאני יכול לסמוך עליהם. אז כתשובה לשאלתך: תקליטן הוא אומן עם תשוקה למוזיקה, שעושה לאנשים את המסיבה שהם רוצים. אלוהים הוא קצת יותר מזה".
אתה ממש קול ומשדר המון נחת וביטחון. תמיד היית כזה?
"בהתחלה, באירועים גדולים הידיים שלי היו רועדות. היום, אני עובד קשה לפני כדי להרגיש מוכן מסודר ומאורגן לאירוע. אבל אני תמיד מתרגש. לעמוד לבד מול שש מאות איש ולהיות אחראי על האווירה – זה תפקיד גדול! ותמיד קורים דברים בלתי צפויים. אני חושב שבחרתי מקצוע שמצריך ממני להיות קול. זה עוזר לתפקד במצבי לחץ".
מה למשל אתה זוכר מאירועים אחרונים?
"את יודעת, נשים שיכורות שמבקשות שיר ספציפי, שהכי לא קשור לאווירה או לסגנון המוזיקה. להשגיח על הציוד מפני ילדים מופרעים,. כוסות ובקבוקים פתוחים על מערכת ההגברה. ואפילו רב אחד ששכח להגיע לחתונה… אבל שטויות – אני באמת לא יכול להתלונן על כלום, צוחק על הכל ולא לוקח אישית. תמיד נחמד, משתדל להיות רגיש לקהל ולסיטואציה ולבחור את השיר הנכון הבא".
מה החלום שלך? מה אתה מאחל לעצמך?
"השנה ובשנה שעברה קיבלתי את התואר של אחד מהדיג'יים הכי פופלריים בלוס אנג'לס מכמה אתרים מובילים בתעשיה. מגזינים נחשבים למוסיקה אלקטרונית כתבו על המוסיקה שלי, כאומן אני הולך להוציא אלבום שלישי השנה ולהשיק קולקציית NFT. זאת הגשמת חלום וסיפוק אדיר בשבילי, אני באמת מרגיש שאני חי את החלום שלי. כיום אני דיג'יי מבוקש שמרקיד ומשמח אנשים. אני באמת חושב שזה הייעוד שלי בחיים. ובהזדמנות זואת אני מזמין את הקוראים לבקר באתר של אנג'לס מיוזיק, בו אני מפרסם מאמרים, טיפים וכלים לתכנון אירועים. מקומות מומלצים לאירועים בלוס אנג'לס, אטרקציות חדשות לאירועים וכל מה שיכול לעניין את מי שמתכנן לעשות אירוע בקרוב".
מה המוטו שלך בחיים?
”להיות הכי טוב שאני יכול, להתמיד, ולהאמין בעצמי. לא משנה איפה אני היום, אני תמיד יכול להתקדם וללמוד עוד. לחפש דרכים יצירתיות וטרנדיות, להיות ולתת את הבסט שלי. אני תמיד שואל את עצמי איך אני יכול להשתפר, לעשות את מה שאני כבר עושה עכשיו אבל בצורה טובה ומהירה יותר, כמו השיר של דאפט פאנק – הארדר, באטר, פאסטר, סטרונגר. ואני יודע שבזכות העבודה הפנימית הזאת, בעוד שנה אהיה במקום יותר טוב מהיום. כל שנה, אני הגרסה היותר משודרגת של עצמי".
לפרטים נוספים ויצירת קשר:
djasix@gmail.com
949-394-2572
