ארבעה זוגות מקומיים – דודי ואסתר ורד, קובי ולילך שירזי, אלי ואביב שטרית ורבי נחמן ואלקי אבנד – נוטשים פעם בשנה את עיסוקי היומיום ועושים כל שביכולתם על מנת להעלות חיוך על פני צעירים חולי סרטן, רובם בגילאי 18-10 ⋅ איילה אור-אל פגשה אותם בחצר ביתם של אלי ומיטל בכר ושמעה על רשמי מסע דרום-קליפורני בסגנון אחר וההתמודדות המאוד לא פשוטה עם המחלה הארורה מכולן
קבוצה של 27 צעירים שהגיעו מהארץ בילו בשבוע החולף ב'גורמן טרייל', רכבו על רייזרים ונראו במצב רוח מרומם. למי שהזדמן לאזור הם נראו כמו קבוצת מטיילים רגילה שהגיעה לטיול קבוצתי בארה"ב. רק החולצות התואמות שלבשו גילו שהלכה למעשה מדובר בטיול של עמותת "להושיט יד", המסייעת לילדים חולי סרטן ולוקחת אותם לטיולי חלומות בארה"ב ואירופה.
במשך עשרה ימים ולילות, הילדים (ליתר דיוק צעירים, כי אתם נמנים בני 12-30) משאירים את המחלה מאחור, את הטיפולים הקשים ובתי החולים ומתמסרים לחוויה מדהימה הכוללת: ביקור בדיסנילנד, יוניברסל סטודיוס, מג'יק מאונטיין, מסיבות בבתים פרטיים, שיט, מסע קניות ועוד פינוקים מפינוקים שונים.
האחראים לטיול החלומות הזה הם מספר זוגות עם לב רחב במיוחד שלא מסתפקים רק במימון הטיול הזה אלא גם מתלווים לילדים לאורך שהותם בלוס אנג'לס. דודי ואסתר ורד, קובי ולילך שירזי, אלי ואביבה שטרית ורבי נחמן ואלקי אבנד, הם כולם אנשים עסוקים, עצמאיים ובעלי חברות שבמשך 16 השנים האחרונות, פעם בשנה פשוט עוזבים את הכל ועושים כל מה שהם יכולים על מנת להעלות חיוך על פני צעירים חולי סרטן.
ביום ראשון, ה-19 במאי, לאחר יום גדוש פעילות אני פוגשת אותם בביתם של מיטל ואלי בכר בטרזנה. בחצר הבית היפהפה מספר ילדים משחקים כדורגל על הדשא הירוק, אחרים מחליפים חוויות מהיום החולף ליד הבריכה, עמדת פיצה מציעה מגוון פיצות ישר מהתנור ושולחן נוסף מציע שפע של פירות, עוגיות, סלטים, פסטות ופשטידות.
אריאל, צעירה יפיפה בת 20 מחדרה אובחנה כחולה בסרקומה ביולי 2023. יש לה שיער בהיר ארוך וקשה לנחש שמדובר בפאה ושעד לא מזמן היא עברה כימותרפיה והקרנות. "זו היתה תקופה ממש קשה. לא היו לי ריסים או שיער, ממש כלום. לפני שבעה חודשים סיימתי את הטיפולים והשיער התחיל לצמח. כשנודע לי שאני חולה, צנח עלי העולם, חשבתי רק על השיער. בהתחלה בקושי הלכתי ובהדרגה הגוף שלי התרגל, שרדתי את הטיפולים עם כל הקושי ועכשיו אני מאושרת".
זה הטיול השני של אריאל עם להושיט יד. הראשון היה למסע סקי בצרפת שם הכירה כמחצית מהצעירים הנמצאים אתה בלוס אנג'לס. "זה היה החלום שלי להגיע לכאן לארה"ב. כל יום מתכננים לנו אטרקציות, היינו בוניס ביץ' ברייזרים, נסענו במכוניות ספורט, מחר אנחנו נוסעים לדיסנילנד... אני הכי מחכה לשופינג"… היא צוחקת ומוסיפה מייד שחלק גדול מההנאה זה להיות ביחד בחו"ל עם צעירים אחרים חולי סרטן. "בחוץ אני לא מדברת עם אנשים על מה שאני עוברת אבל כאן כולם מבינים אותי. ילדה בגילי לא יכולה להבין אם אתחיל לדבר איתה על פאות וטיפולים, אבל הילדים כאן כן מבינים".
אברהם מקונן, 20 מראשון לציון הכיר את אריאל וחלק מחברי המשלחת מהטיול לצרפת אתם שמר על קשר. "זה היה כיף בטירוף. עכשיו ששמעתי שיש טיול ידעתי שאין סיכוי שלא אצטרף".
אברהם אובחן בלוקמיה במרץ 2022. הוא עבר טיפולים אך לאחר שמונה חודשים המחלה שבה לקנן והוא התחיל בסדרת טיפולים שניה. "באוקטובר האחרון סיימתי את הטיפולים. נודע לי שאני חולה בכיתה י"ב. הרגשתי קוצר נשימה וסחרחורת כשהייתי הולך או מתאמץ טיפה ושאני הולך להתעלף. חשבתי שזה חוסר כושר בגלל תקופת הקוביד בה לא הייתי פעיל".
כשתחושת העייפות והסחרחורות לא חלפו, אברהם החליט ללכת לבדיקת דם ומייד לאחר מכן נשלח לטיפול נמרץ. "שם הרופא בישר לי שאני חולה וישר התחלתי טיפולים. אני בן אדם שמנתק את הרגש ופועל מהשכל אז אמרתי אוקיי, מה הלאה? הרופא הסביר לי את הפרוטוקול ומה אני הולך לעבור. אמרתי בראש שלי: יהיה בסדר, זה רק לתקופה מסויימת, אעבור את זה וזה מה שהיה. גילו אצלי את הסרטן ממש לקראת הגיוס אז קיבלתי פטור אבל בכל זאת עשיתי מכינה קדם צבאית ואני עדיין מתכנן לעשות שנת שירות".
רון רפפורט, 28, מגבעת חן מושב באזור השרון גילה שהוא חולה בסרטן בעיצומה של המלחמה הנוכחית. "זה התחיל ב-70 יום למלחמה, הייתי עם היחידה שלי במרגליות כשהודיעו לי שאני חולה".
רון נאלץ לעזוב את יחידת המילואים שלו והתחיל טיפולים. שלושה ימים לאחר מכן, כטב"ם ששוגר מלבנון נפל על הצוות שלו. "אחד נפגע אנוש ונעשה צמח, השני קיבל רסיס בגב וסבל מפוסט טראומה", הוא מספר "אני קיבלתי את הסרטן ומבחינתי זו היתה כמו שמירה כזאת שדאגה לי לא להיות במקום. שלחתי מסר לחברים שלי: יש לי שתי בשורות, אחת שמחה ואחת עצובה, איזו אתם רוצים ראשונה? הם ענו לי: שמחה כמובן, אז אמרתי להם: יצאתי מהמילואים ויש לי סרטן…….אני קורא לזה "מזל סרטן" ומבסוט מהסרטן שלי. מצאתי אותו בסטייג' הראשון. בדיוק סיימתי הקרנות ואני בהחלמה".
רפאלה-שאנון שרה בת ה-27, הצטרפה לטיול לאחר שכבר הייתה פה בלוס אנג'לס. היא הגיעה לעיר לפני כחודשיים ביחד עם החבר שלה דניאל לו היא עומדת להינשא. השניים הכירו בתיכון כשהיו תלמידים בני 15 ומאז הם ביחד. בפברואר 2023 גילתה רפאלה שהיא חולה בסוג סרטן נדיר ואלים במוח. היא עברה ניתוח ראשון אך על מנת להציל את חייה נאלצה להגיע לארה"ב לסדרת טיפולים חדשנית במרכז רפואי מתקדם באל-איי. בעזרת עמותת "להושיט יד" בארץ, נפתח קמפיין מימון המונים על מנת לממן את הטיפול היקר שעלותו כ-40 אלף דולר בחודש.
"קמתי בוקר אחד והראש כאב לי כל כך חזק עד שבקושי יכולתי לנשום. לא חלמתי לרגע שלאחר בדיקות והדמיה הרופאים יגידו לי שיש לי סרטן במוח, גידול אלים ונדיר בראש דרגה 4. שאלתי אם יש דרגה 5 או 6 אבל אין", סיפרה רפאלה-שאנון בעמוד הקמפיין". בבת אחת, מהמקום הכי גבוה ושמח בחיים שלי, מצאתי את עצמי לילות וימים בבית החולים. החיים נעצרו בבת אחת. עברתי ניתוח כריתת גידול ואחריו סדרת הקרנות פרוטונים. איבדתי את השיער שלי, איבדתי את השמחה שלי, איבדתי את הצחוק, אבל לא את האמונה בשם, שרק הלכה והתחזקה. מאוד קשה לי לראות את המשפחה שלי כואבת בגלל מצבי. בן הזוג שלי מחזיק לי את היד ואני מפגינה כוח. כל יום אני מתפללת שהסרטן הזה יצא ממני. אחרי כל סדרת הטיפולים וההקרנות שעברתי, הרופאים בארץ הודיעו לי שהם כבר לא יכולים לעזור. אין להם מה להציע, הסרטן מתקדם ואין להם דרך לטפל בי. לא נשברתי, חיפשתי את הסיכוי שלי לחיות".
דניאל לא עוזב אותה לדקה. הוא מטפל בה במסירות אין קץ, דואג להביא לה צלחת אוכל ושתיה ונמצא שם לצידה תמיד. למרות הקושי הפיזי, רפאלה מאושרת שהצטרפה לטיול וכשצריך, היא נעזרת בכיסא גלגלים. "בהתחלה כשנודע לי שאני חולה, לא שאלתי למה זה קרה דווקא לי, כי מה זה יתן לי? שאלתי איך אני הולכת לעבור את זה", מספרת רפאלה בחיוך. "אני ודניאל מאוד אופטימיים ונלחמים. להיות כאן עם הקבוצה הזאת זה מאוד עוזר, להיות עם אנשים אחרים ולצאת מהשגרה."
אחד הדברים שהיא חולמת לעשות ברגע שתחלים זה להתנדב עבור להושיט יד ולעזור לאחרים שמתמודדים עם המחלה.
חלק מהצעירים שהגיעו עם המשלחת עדיין עוברים טיפולים, אחרים כבר סיימו אותם ובדרך להחלמה וכולם בלי יוצא מן הכלל שופעים אופטימיות ואמונה שהם הולכים להביס את המחלה הארורה.
טיול החלומות והחום והאהבה שהם מקבלים מכל המתנדבים והתורמים בלוס אנג'לס ממלאים אותם באנרגיה. ביום רביעי השבוע, הם שבו לארץ עם מזוודה מלאת מתנות (כולל ערימות של ג'ינסים ופרטי הלבשה מהמפעל של דודי ורד YMI) – ובעיקר בזכרונות מחופשת חלומות קסומה.
איילה אור אל
