וניס ביץ' היא אחת השכונות היפות ביותר באל.איי. מקבילה לחוף הים ובנויה על תעלות מים. לפני כמאה שנה היה האזור כולו מכוסה ביצות, עד שיום אחד טייקון טבק בעל יוזמה הקים כאן את "ונציה של קליפורניה" * גל מאיר טייל וצילם
זה קרה לפני מאה וקצת שנה: תעלות נחפרו לניקוז הביצות, כבישים נסללו ואפילו גונדולות ונציאניות הובאו למקום כדי לשוות לו את המראה הנדרש. הפתיחה החגיגית נערכה ב 1905, ולמקום הוענק הכינוי 'ארץ השעשועים של הפסיפיק. לימים תהפוך וניס לעיר חופים ירוקה.
לאורך המאה ה-20 ייצגה וניס את תרבות הנגד של הדור; ההיפים בשנות השישים והניו אייג'רס של שנות השמונים. משהו מהרוח הזו נותרה בווניס עד היום, אם זה בבתים הצבעוניים, בסמטאות הצרות, ובאווירה "השינקינאית" של המקום. זהו אולי אחד המקומות הכי מוכרים בלוס אנג'לס כבסיסו של ג'ים מוריסון, סולן להקת "הדלתות" בתחילת דרכה.
אף שחוף הרחצה מתעורר לחיים רק בימי הקיץ החמים, נחמד להעביר כאן בוקר או אחר צהריים נעים גם בעונות הקרות. הארכיטקטורה היא מהיפות שראיתי עם מגוון סגנונות מודרנים מול בתי חוף אותנטים מטופחים משנות ה-20 של המאה הקודמת.
הקהילה והאווירה של וניס קליפורניה היא של עיירת גולשים רדומה, כשהלבוש הרשמי של הקיץ הוא בגדי ים ומכנסי גלישה. ריהוט גינה, עצים ותיקים, קקטוסים, פרחים, וורדים והכל שקט ופסטורלי כשתעלות המים נשקפות מכל פינה.
רוב הגשרים הם להולכי רגל וכל אחד מהם שונה ומיוחד בדרכו שלו, חלקם עשוי מעץ ואחרים מאבן. הבתים ההסטוריים לאורך התעלות מושקעים ומוחזקים בקפדנות: מגדר הכניסה והחצר ועד הגנים המרפסות והגגות.
בשיטוט בין הבתים אפשר להבחין במגוון של עצים טרופים ופרחים אקזוטים, ריצוף קלאסי של לבנים אדומות ופסלי גינה. כמו גם במראות עצי הסיקמור שמחליפים צבעים מירוק צהוב לאדום, כמו כוכבים אדומים שמזכירים לי שעדיין סתיו
השכונה היפהפיה הזאת נושקת בחולות חוף הים של וניס, שהוא אחד החופים היפים והמעניינים בדרום קליפורניה.
המשכתי לטייל לאורך התעלות ועברתי על פני מספר גשרים כשאני עוצר לצלם את כל היופי של השכונה; אדריכלות הגנים ראויה להערצה, ועם השילוב של המים זהו בהחלט מקום מומלץ לבקר גם לאלו שחשבו שכבר ראו את הכל באל.איי. המרפסות והחצרות טובלים בירק, כשלצידם מתפתלת רשת של תעלות מים שמובילות עד לים הפתוח; כל הדיירים מחזיקים ליד הבית כלי שיט קלאסים כמו: סירות משוטים, קיאקים וקאנו שקשורים אל מזח קטן.
משם ל- וניס ביץ' רצועת חוף יפהיפיה וטיילת עטורת דקלים עם שפע של בתי קפה, מסעדות וברים. תוך הליכה של כמה דקות מצאתי את עצמי על החוף המפורסם נקי להפליא ורחב ידיים שינוי דרסטי מהאיזורים הבנויים. אלפי תיירים ומקומיים מטיילים לאורך הטיילת רוכבים על אופניים מוליכים כלבים ברצועות, רצים…
מזג האוויר האפור משך אל החוף מספר רב של בעלי כנף והים היה סוער מהסערה של שבוע שעבר. החל לרדת גשם טורדני אבל זה לא עצר אותי מלגשת אל קו המים לצפות בגלים ובציפורים בעלי מקור צר וארוך טומנות אותו בחול הרטוב מחפשות רכיכות דגיגים וסרטנים. חוף הים רחב, לבן נקי ומטופח; אחת הסיבות היא שהחוק אוסרים על אכילה ועישון על החול…
(ובמאמר מוסגר): תודה לך אשתי היקרה, קרן אור של חיי, שהפתיעה אותי עם מצלמה חדשה ניקון 5100 ועם סט עדשות משוכללות שלא העזתי לרכוש לעצמי; כל זאת לכבוד יום הולדתי שחל באותו יום. היה יום מדהים בחוץ עם המשפחה, וההמשך יבוא…
מאמרים וטיולים נוספים של גל מאירי בבלוג: http://galmeiri.blogspot.com
