הם עוד ישנים. השמש בקושי עלתה, והקפה שלכם עדיין חם. אתם יושבים שניה לבד במטבח, ולרגע הכל שקט. ואז השעון המעורר שלהם מצלצל והכל משתנה.
יש שני סוגי ילדים בבית. הראשון: כבר בימים האחרונים של החופש הם מתחילים להתרגש. מסדרים את התיק, שואלים מי תהיה המורה, בודקים בכמה מתחיל יום הלימודים. הם אלה שיקומו לבד בבוקר הראשון לפני השעון המעורר, עם ניצוץ בעיניים ופרפרים בבטן מהסוג הטוב. הסוג השני: מסתכלים בלוח השנה כאילו מישהו גזל מהם משהו. עוד יום חופש אחד. אלה שבבוקר הראשון לא ישמעו את השעון המעורר, ואם ישמעו יכסו את הראש בשמיכה ויעמידו פנים שלא. ובין שניהם אתם. מנסים לנהל את ההתרגשות של האחד, את ההתנגדות של השני, ובינתיים לזכור להכין ארוחת בוקר ולאנצ'ים לבית הספר.
החזרה לבית הספר היא אחד הרגעים המורכבים ביותר בלוח השנה המשפחתי. לא בגלל הציוד. לא בגלל הבגדים. אלא בגלל שכולם הילדים, בני הנוער, ואתם ההורים עוברים מעבר רגשי אמיתי הדורש עבודה. כמדריכת הורים, ילדים ונוער, אני רואה שנה אחר שנה את אותם הדפוסים. הורים שמנסים "לתקן" את החרדה של הילד עם דברים ("קנינו לך תיק חדש, לא?"), או מתבגרים שמושכים כתפיים ובפנים שלהם סערה שלמה, ואת ההורים עצמם שמחייכים כלפי חוץ ובפנים תוהים: האם הוא יסתדר? האם ייצרו לה חברות? האם אני עושה מספיק?
10 טיפים לחזרה לבית הספר
1. התחילו לדבר שבועיים לפני, לא יום לפני: אל תחכו לערב לפני. פתחו שיחות קלות, בלי לחץ: "מה הכי מרגש אותך השנה?" "מה מעט מפחיד?" שיחות קצרות שחוזרות עדיפות הרבה על "ישיבה רצינית אחת" שמלחיצה את כולם.
2. אל תמזערו ואל תגדילו: "זה יהיה בסדר!" ו"אני מבין שזה מפחיד מאוד" שניהם לא עוזרים. מה שכן עוזר: "אני שומע שאתה חרד. זה הגיוני. ספר לי יותר." הרשו לרגש להיות שם בלי לתקן אותו.
3. בנו טקס בוקר שעובד לכולם: לא שגרה שגונבים מאינסטגרם, שגרה שמתאימה לבית הזה. קפה ביחד? שיר מהרדיו? חמש דקות שקטות בלי מסכים? הטקס שולח הודעה: הבוקר הזה שייך לנו.
4. הפחיתו ציפיות בשבוע הראשון: שבוע הראשון הוא שבוע הסתגלות, לא שבוע שיא. אל תשאלו "מה למדתם?" שאלו "עם מי ישבתם?" "מה הייתה הדקה הכי טובה?" שאלות קטנות פותחות דלתות גדולות.
5. תנו לגוף לחזור לשגרה בהדרגה: שינה, אוכל, זמן מסכים הגוף זוכר. כשנה שעברה שעת שינה הייתה 11 בלילה ועכשיו מנסים 9 זה מלחמה. התחילו להזיז את השעות שבוע לפני, עשר דקות ביום.
6. קראו את ילדכם אחרי יום הלימודים יש ילדים שצריכים לפרוק ברגע שנכנסים. יש ילדים שצריכים שעה שקטה לפני שהם מוכנים לדבר. הכירו את הילד שלכם ותנו לו את מה שהוא צריך, לא את מה שנוח לכם, זה עושה פלאים למערכת היחסים שלכם!
7. עם המתבגרים פחות שאלות, יותר נוכחות: "איך היה?" מקבל "בסדר." נסו אחרת: שבו לידם בזמן שהם אוכלים. היו שם. לא מדברים, לא שואלים. רק נמצאים. לרוב הם יתחילו לדבר לבד.
8. תנו להם משהו לצפות אליו: לא בשביל לשחד בשביל לתת תקווה. "אחרי חודש נחגוג", "בסוף שבוע ראשון עושים ערב קולנוע." עתיד קרוב מרגיע מוח חרד.
9. גלו מה מדאיג אותם בתחום החברתי: ללא כוח, ללא הכרזות. "יש מישהו שאתה מחכה לראות?" "יש מישהו שאתה פחות בטוח לגבי?" הלחץ החברתי הוא לרוב הגדול מכל ולרוב הכי שקט.
10. שמרו על עצמכם: אתם לא יכולים לתת ממה שאין לכם. אם אתם מתוחים, עייפים, חרדים זה מועבר. ההשקעה הכי טובה בילד שלכם מתחילה בכם.
קורס ההורים שלי "להיות ההורה שחלמת להיות" — הוא מקום שבו הורים לומדים להבין את הילד שלהם לעומק: לתקשר מתוך חיבור ולא מתוך שליטה, לקרוא מצבים רגשיים, וכיצד לשמור על הקשר גם כשהדברים מתחממים. הקורס נפתח באוגוסט ומתקיים גם בבוקר וגם בערב, כדי שיתאים לכל לוח זמנים. תוכנית "נוער מוביל" — מיועדת למתבגרים שזקוקים למרחב בטוח מחוץ לבית ומחוץ לבית הספר. לדבר בלי לדאוג למה ההורים יגידו, לגלות כלים רגשיים, לחזק את תחושת הזהות והביטחון העצמי שלהם. התוכנית מתקיימת בשתי קבוצות נפרדות, נערים ונערות כדי לאפשר מרחב בטוח ואמיתי יותר. בדיוק עכשיו, בפתיחת שנה, זה יכול לעשות את כל ההבדל. ההרשמה פתוחה, המקומות מוגבלים.
שירן שפיץ מומחית להדרכת הורים, ילדים ונוער. ליצירת קשר: 818-923-7484
