הללויה, הילדים חזרו לבית הספר, ואין מה להוסיף מלבד שתהיה שנה טובה אמן! חזרתי לשיגרה של לקום מוקדם בבוקר, ולתואר מהנדסת לאנצ׳בוקס בע״מ. שיהיה טעים, שיהיה בריא, שיהיה זיבי!
אבא שלי ז״ל היה מכין לי בבוקר סנדוויץ, בחיים לא שאל אותי מה בא לי. מה היה במקרר זה מה היה בסנדוויץ'. פה באמריקוש לכל ילד יש דרישות, בקשות, העדפות, שלא לדבר שלמדנו באמריקוש תמיד לשאול אם הילד אלרגי למזון כלשהו. רומי אוהבת ביצה קשה, ירדן לא. ירדן אוהב פירות, רומי לא. רומי אוהבת מעדני חלב ירדן לא וככה נראים החיים שלי בבוקר; ממש כמו בפרסומת של שארפ, זה שארפ זה לא…
אמרתי להם ביושששש בצהלה ורק היה חסר שאני אזרוק חזיז בשכונה מאושר, ויהפוך את וודלנד הילס לאיצטדיון טדי…
חלק מהחזרה לשיגרה זה גם לחזור לג׳ים. לא, אני לא מהמכורות, ולא מאלה שמבלות בג'ים 3 שעות כל בוקר. לא, אני לא דופקת הופעות של ״לולו למון״ ומחזיקה שקית עם 10 שקדים ביד ומיץ גועל ירוק… הולכת כי חייבת!
בכלל אם תשאלו אותי היחסים שלי עם הג׳ים זהים ליחסי מין בנישואין ומיד תבינו: ככל שאני לא אתמיד ללכת לג׳ים ככה יהיה לי קשה לחזור. אני הופכת להיות עצלנית וכל יום אני אומרת מחר מחר. אבללל כשכבר אני מחליטה ללכת אז אני מרגישה ממש טוב. אולי הפעם הראשונה לא באה בקלות אבל זה ממש משתפר מפעם לפעם ואני מתאהבת בספורט ומבינה שאי אפשר בלי זה.
כן, אני חזרתי להתאמן 5 ימים בשבוע (עכשיו דיברתי על נטו חדר כושר…!) יש ?! יופי! בקיצור, ידעתי שאחרי חודשיים וחצי של אפס ספורט יהיה לי קשה והשרירים יתפסו לי כמו תמיד… אנד גס וואט??ֿ אני תפוסה רצח!!! אני הולכת בצעדים קטנטנים, המדרגות בבית שלי זה סיוט, וכל פעם שאני צריכה פיפי אני בבאסה שאין לי בולבול. למה?? כי אין דבר בעולם יותר כואב מלנסות להתיישב בשירותים כשהשרירים שלך תפוסים במיוחד ברגליים. יוצא לי צווחות של אפרוח חנוק!
אפילו הייתי בבנק אצל אהובה, כן כן זו שמטפלת בי בבנק היא רוסייה ישראלית. היא חולה עליי, לא בגלל ההפקדות שלי, כי יש לנו שיחות ברוסית וכי אני תמיד מצחיקה אותה עד דמעות, כבר אי אפשר לסנג׳ר אותה בטלפון, כי היא ממש מבקשת שאני אבוא לבקר אותה בסניף כי היא לא צחקה מלא זמן… נו נהייתי הליצן גם של וולס פארגו!
בקיצור אני בבנק ונפל לי קוואטר יעני מטבע של 25 סנט מהארנק והמשכתי ללכת. אישה אסייתית אמרה לי: ״נפל לך כסף״ ועשיתי כאילי אני לא שומעת, אהובה אמרה לי במבטא רוסי כבד: ״כפרה נפל לך קוואטר, למה את לא מרימה״?? אמרתי לה: ״אהובה סלטקאיה (דרלינג ברוסית) אני לא מסוגלת להתכופף, כל השרירים שלי אבנים, אם אני מתכופפת יהיו פה צרחות שאנשים יצלצלו ל-911, משטרה תגיע, יעצרו אותי בדיוק כשאני מכופפת ולא זזה ולא ככה רציתי להתפרסם״…
אהובה הרימה ישר את המטבע ואמרה לי: ״טוב שבי, שנטפל בחשבון העיסקי שלך״? בלב שלי אמרתי: וואעלייה (אוי לי במרוקאית) עוד פעם לשבת? אני מתה! לאט לאט, ממש לאט ובזהירות התיישבתי, גילגלתי עיניים וניפחתי נחיריים מכאבי תופת. אהובה לא האמינה ופשוט התפוצצה מצחוק, אמרה לי: ״רק את מצחיקה אותי ככה״ ואני אמרתי: ״הא הא נורא מצחיק בלאט״!!
בזמן שהיא על המחשב ואני באינסטוש, אני קולטת מהחלון פקח שרוצה לתת לי דו״ח! זינקתי בטיל מהכיסא וצעקתי שיט! טסתי החוצה כשכל הבנק מסתכל על המשוגעת שרצה עקום והם לא מבינים שכואב לי, כל כך כואב לי… ובסוף מה אני מגלה? זה בכלל לא פקח, זה אמריקאי גבוה עם חולצה מכופתרת בצבע קאקי (צבע שאמריקאים המציאו) עם משקפיי רייבאן והוא סה״כ בא לבנק… לא יכולתי, אמרתי לו: ״רק שתדע שממש כואב לי עכשיו כל הגוף וזה בגללך, אתה לא פקח, וגם לא כריסטיאן גריי…״ הוא לא הבין כלום, וזה גם לא ממש משנה. חזרתי לאהובה, וכולם בבנק מסתכלים עליי וצוחקים, הם הבינו את כל הסצינה…
אהובה צוחקת רצתה להגיד משהו וישר אמרתי לה: ״אהובה תסתמי!!!״ והיא עוד יותר התפוצצה מצחוק… יצאתי משם והלכתי לאסוף סלט כי אני חזרתי לבריא עלק…
בצ׳יקן קפה העובדת שואלת: ״מה בשבילך״?
אמרתי לה: Chinese chicken salad ,no pasta no Mandarine, no pita bread and dressing on the side please.
ואז אמרה: And no crunchy noodles right?! עניתי לה: Ahh yes! Yes crunchy noodles!
אמרה לי : Oh ok I guess היתה לה הבעת אכזבה כזאת בפנים, שראיתי את מיכל צפיר מולי שוב עושה לי את השיחה של: ״מתוקה שלי את אוכלת בריא וסבבה רק את צריכה לשים לב לדברים הקטנים״… (כמו קראנצ׳י נודלס בסלט!!!)
אני אקצץ במתוק, אני יוריד מהפחמימות, אני אתאמן יותר, אבל בחיים שלי חייב להיות קראנץ׳, קראנץ של חיות. איי'ם איי קראנצ׳י גירל עם שרירים תפוסים… נזדרוביה!
