אנתוני דייויס הוא הסיכוי הטוב ביותר של לברון להגדיל את מניין האליפויות שלו לפני הפרישה – בטח כשבלוס אנג'לס מסתובב עוד צמד שמאיים על הבכורה * "לברון מתעלה כי אנתוני נותן עבודה מדי לילה. הוא נותן לו חיים חדשים", מסביר דווייט הווארד * עכשיו נותר לאוהדים השרופים לראות איך זה יעבוד בפלייאוף
באמצע אפריל, תקופה בה העולם התכנס בביתו, אנתוני דייויס גרם לאוהדי הלייקרס לגשת למקלדת הקרובה אליהם ולהתחיל להפריח ספקולציות ברשתות החברתיות. לכאורה, אחוזה בווסט לייק וילג' שכוללת מגרש כדורסל בגודל מלא, בריכה, ספא, שתי מגלשות מים ומגרש גולף אמורה להיות המקום המושלם להתבודד בו במהלך סגר, אלא שדייויס בחר להעמיד את כל זה למכירה עם תג מחיר של 7.9 מיליון דולר. יש מספר הסברים לכך – העיקרי הוא שהמקום רחוק מדי ממתקן האימונים של הקבוצה באל סגנדו – אבל רק אחד מפחיד באמת את הלייקרס, ואפשר להבין למה. "אם הוא עוזב בסוף העונה, אפשר לשכוח מהמועדון הזה", הגדיר זאת אחד האוהדים, "עם כל הכבוד ללברון ג'יימס".
על פניו, זה לא נשמע מכבד בכלל כלפי לברון ג'יימס. רק בשבוע שעבר הוא הוכרז כא משלושת הפיינליסטים לזכייה ב-MVP, לצד יאניס אנטטוקומפו וג'יימס הארדן. שנה אחרי שלא הגיע לטופ 5 בהצבעה, הוא רושם 25.4 נקודות, 10.3 אסיסטים ו-8 ריבאונדים למשחק, כשגם רוב מדדי היעילות – שדשדשו בעונה שעברה – רשמו התאוששות. גם בגיל 35 הוא בהחלט אחד השחקנים הטובים במשחק, ועדיין, לא בטוח שהוא השחקן הטוב ביותר בלייקרס.
מדד היעילות (PER) שהגה ג'ון הולינגר מציב את מייקל ג'ורדן במקום הראשון בכל הזמנים (27.91). לברון שני (27.49), אבל מיד אחריו נמצא דייויס (27.41) – מה שמעניק ללייקרס כרגע שניים משלושת הטובים בתחום, מבחינה היסטורית. אלא שההיסטוריה הקרובה היא זו שמסקרנת: בכל אחת מארבע השנים האחרונות דייויס הקדים את לברון בקטגוריה, כולל בעונה הנוכחית (רביעי בליגה עם 27.4, לברון עשירי עם 25.6). מאחר שמדדים סטטיסטיים מהווים השלמה לתמונה רחבה יותר, הרי שמבחינת הלייקרס – ויריבותיה – היא כוללת שני שחקנים שלגיטימי לגמרי לבחור ל-MVP.
"זה כל מה שחלמתי עליו", אמר לברון בתחילת משחקי "הבועה", כשנשאל כיצד זה לשחק לצד דייויס. כמה דקות לפני כן, כאילו כדי להדגיש את הנקודה, דייויס השלים משחק של 42 נקודות ו-12 ריבאונדים בניצחון על יוטה, שהבטיח ללייקרס את המקום הראשון במערב. "אני יודע מה רמת הכישרון שיש לו, גם במשחק החוץ וגם במשחק הפנים", המשיך לברון, "הוא אחד מאותם שחקנים שהם חדי-קרן, שמסוגלים לעשות הכל. הוא מסוגל לעלות לשלשות מכדרור, משהו שמעט מאוד שחקנים בגודל שלו מסוגלים לעשות. הוא בהחלט שחקן מיוחד".
הייחוד של דייויס ברור בהתקפה, אבל מתבטא אפילו יותר בדקות בהן הלייקרס לא מחזיקים בכדור – ובהן אפילו לברון לא מסוגל לעשות את ההבדל. ללברון היו הרבה רגעים טובים בקריירה, אבל רגע ספציפי בעונה שעברה, בו קייל קוזמה דחף אותו בהגנה לעבר שחקן יריב שעמד חופשי, לא היה אחד מהם. זה היה מסוג הרגעים שאפשר למסגר כ"לזה הוא הידרדר?", ובהתחשב במצב הרעיל שנוצר אז בלייקרס, זה גם נשמע הגיוני.
ההצטרפות של דייויס, וכמעט היא בלבד, לקחה קבוצה עם ההגנה ה-13 בטיבה בליגה והפכה אותה לטופ 3 (105.8 נקודות ל-100 פוזשנים). זה קורה כי בניגוד לחדי-קרן אחרים, דייויס מופיע בכל מקום. הוא יחסום שחקנים מתחת לסל, יצליח לצאת בזמן לקלעים ויעצור גארדים במקרה של חילוף בחסימה. "הרבה שחקנים גבוהים מסוגלים להגן על הטבעת, אבל מעטים מהם מסוגלים להחזיק מעמד כשהם יוצאים לאזור קו השלוש", כתב פיט זייס מ"האתלטיק", "דייויס הוא אולי השחקן היחיד בליגה שיכול לבצע את שתי הפעולות היטב, באותה התקפה".
באקט דיפלומטי, מאמן הלייקרס פרנק ווגל העניק את תמיכתו הכפולה לשחקניו הבכירים. בחודש שעבר הצהיר כי ללברון מגיע לזכות ב-MVP ולדייויס בתואר שחקן ההגנה של העונה. גם דייויס עצמו, אגב, אימץ את הנראטיב, כשתמך פומבית בלברון. "בגיל 35, מה שהוא עושה על הפארקט פשוט מדהים", אמר עוד במארס, רגע לפני הפסקת העונה הכפויה, "הוא ה-MVP. ליאניס יש עונה נהדרת, אבל כשחושבים מה זה אומר להיות השחקן בעל הערך הגדול ביותר – זה מה שהוא בשבילנו".
מה שמעניין זה שלאורך כל דרכם המשותפת עד כה – ואפילו חצי שנה לפני שהחלה, כשהיה מוכן לשלוח תמורתו חצי קבוצה לניו אורלינס בלי למצמץ – לברון מתנהג אל דייויס כבעל ערך נדיר. הוא מעולם לא איתרג חבר לקבוצה בצורה כזו – מדוויין ווייד עד קיירי אירווינג, דרך סשה פבלוביץ'. בכל שנותיו בליגה הוא לא יצא כך מגדרו כדי לגרום למישהו שמשחק לצדו להיות כה מבסוט, בין אם בזכות אירוח בביתו לארוחת טאקו, סיבוב אופניים ברחבי לוס אנג'לס או כמות מסירות שהופכת אותו למלך האסיסטים לראשונה בקריירה. למעשה, מעולם לא מסר לברון כל כך הרבה לשחקן ספציפי; דייויס מקבל 36% מהמסירות לעברו מאיש אחד, שמצדו מוסר ללברון פעם אחת על כל ארבע מסירות שהוא משחרר. מתוך ממוצע של 10.3 אסיסטים למשחק, 2.7 הולכים לדייויס. שיתוף הפעולה הזה הוא קטלני גם במובני פלוס/מינוס: בדקות של שניהם על הפארקט, ועד כה העונה היו 1,456 כאלה, הלייקרס מנצחים ב-8.3 נקודות.
לא קשה להבין את האינטרסים שמאחורי ההשקעה המקצועית של לברון בדייויס. האם הוא מיוחד? מאוד. חד-קרן? ועוד איך. אבל יותר מכל, דייויס הוא הסיכוי הטוב ביותר של לברון להגדיל את מניין האליפויות שלו לפני הפרישה – בטח כשבלוס אנג'לס מסתובב עוד צמד שנהנה מנתוני פלוס/מינוס מרהיבים בדקות המשותפות. הנוכחות של דייויס, והמחויבות של לברון להצלחה המקצועית שלהם אחרי ששם עליו את כל הז'יטונים עוד באמצע העונה שעברה – ולמעשה פירק את חדר ההלבשה של הלייקרס – העניקה זריקת מרץ גם ללברון. "יש לדייויס השפעה על לברון", ניתח דווייט הווארד, "עכשיו לברון אומר 'אני חייב להתעלות כי אנתוני נותן עבודה מדי לילה'. הוא נותן ללברון חיים חדשים".
