״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״, הוא אחד מהפסוקים בספר תהילים שנכתב ע״י דוד המלך המקושר לכח של פרנסה ושפע. (תהילים, מזמור פ׳ד) מזמור זה מבוסס על סדר האלף בית, אך האות נ׳ חסרה כדי שלא תהייה נפילה.
לכאורה, נדמה לנו שלכל אדם יש גורל שכבר נכתב. שהבריאות, המצב המשפחתי והשפע המגיע לכל אדם, כבר נקבע מראש.אולם חכמת הקבלה מלמדת, שהכל תלוי ברצון.
ישנו חוק רוחני הקובע שאין כפייה ברוחני. אי אפשר להכריח מישהו לרצות במשהו שהוא לא רוצה. האור של הבורא לא יכול לכפות על אדם להיות רוחני. על כל אדם לפתח רצון משל עצמו, ובהתאם לרצונו, כך גודל השפע אשר ייכנס לחייו. לעיתים, ניתנות לנו הזדמנויות, לשנות את הגורל, אולם, לא תמיד אנו נזהה אותן.
ספר הזוהר מלמד שבאותה דרך שהאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו, כלומר, אם אדם הולך בדרך של אגו ורצון לקבל, לשם מוליכים אותו,ואם הוא רוצה ללכת בדרך הרוחנית, כל היקום בא לעזרתו.
שני סוגי רצון
חכמת הקבלה מלמדת,שהרצון האנושי נחלק לשניים: הרצון לקבל לעצמו, והרצון לתת. עיקר השינוי שעלינו לעבור בחיים, הוא האיזון בין הרצון לקבל לבין הרצון לתת. רוב הפעמים שאנו חווים כל סוג של כאב פיסי או רגשי, נובע מהרצון לקבל הלא מאוזן. מכיוון שמהותו של אור הבורא היא נתינה, בכל פעם שאנו מתנהגים בצורה של רצון לקבל לעצמי, אנו מנתקים את עצמנו מאור הבורא, ובאותו איזור שבו אנו מתנהגים בצורה אנוכית, שם נרגיש חוסר וכאב.
במקרים רבים, אפילו הנתינה שלנו, מכסה על רצון שיאהבו ויעריכו אותנו, ולכן גם כאן, הדבר נחשב לרצון לקבל לעצמו, אשר מנתק אותנו מאור הבורא. עיקר התיקון של רוב בני האדם סובב סביב הפיכת הרצון לקבל, לרצון לתת. מצד אחד עלינו להגדיל את הרצון, שהוא המנוע של חיינו, ומצד שני להפוך אותו, לרצון לתת. רצון גדול גורם לאנשים למוטיבציה ועשייה, לעומת רצון קטן יותר, הגורם להתנהלות פאסיבית ועצלנות.
חכמת הקבלה מלמדת שרצון קטן הוא תוצאה של רצון לקבל לעצמו: האדם היה עסוק במילוי רצונותיו האנוכיים, יצר ניתוק מהאור הבורא, ו״והחליט״ שנמאס לו. כאשר אדם אומר, נמאס לי מהעבודה, נמאס לי מלחפש אהבה, זה כבר לא יקרה… זה ברור שעם רצון אנוכי, הוא ימשוך את הדברים הלא נכונים עבורו.
ההזדמנות לשנות מגיעה בקרוב
חג הפסח, הוא ההזדמנות הגדולה ביותר בשנה, להתחבר לרצון האמיתי שלנו. הרצון שהיה לנו לפני שהגענו לעולם. האר״י הקדוש (רבי יצחק לוריא,מקובל אשר חי בצפת לפני כ500 שנים) גילה לנו בתלמוד עשר הספירות, את סיבת בריאת העולם: ״דע כי טרם נאצלו הנאצלים, ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט, ממלא כל המציאות..״ תלמוד עשר הספירות, עמוד א׳, פסוק א׳.
אור הבורא, הכולל בתוכו את כל סוגי המילוי שאי פעם נרצה (בריאות, עושר, אהבה, שמחת חיים ועוד) ברא רצון לקבל, אשר יוכל לקבל את שפעו האין סופי. אותו רצון לקבל, נקרא בשפת הקבלה, ״כלי״.
מערכת היחסים בין אור הבורא לבין הרצון לקבל, יכלה להימשך לנצח, עד שהכלי התעורר עם רצון משל עצמו, להיות כמו הבורא. כלומר, להיות מסוגל לתת כמו הבורא, דבר אשר גרם למפץ הגדול ולבריאת העולם.
האור של הבורא נעלם (מקור המילה עולם, מלשון נעלם, האור של הבורא נעלם כביכול) על מנת לאפשר לכלי שהתלבש בגוף פיסי להתגבר על הרצון לקבל של הגוף, ולהפכו לרצון לתת המקושר עם הנשמה.
ע״פ חכמת היא הקבלה, המילה רע, היא ראשי תיבות של המילים, רצון עצמי. ספר הזוהר מתאר בפירוט,את המלחמה היומית בין היצר הרע, אשר דוחף אותנו להיות בעלי אגו, לבין אור הבורא, אשר מסדר את כל האירועים בחיינו, על מנת שנרצה להשתנות. זאת מלחמת האור בחושך, וזאת המלחמה החשובה ביותר בחיינו.
מכאן, מגיעה ההבנה על משמעותו העמוקה של חג הפסח: הבורא, מחדיר בשבעת ימי החג, אנרגיה עצומה, על מנת לעזור לנו, לנקות את האגו ואת הרצון לקבל, על מנת שנוכל למשוך שפע גדול יותר לחיינו. הדבר עומד לקרות,בחודש ניסן, מזל טלה, שהוא החודש שבו מתגלה הרצון לקבל הגדול ביותר בשנה. חכמי הקבלה לימדו, שאין לאדם שום אפשרות לנצח את היצר הרע, ללא העזרה של חג הפסח.
מה כדאי להתחיל לעשות ?
פעם בשנה, ניתנת לנו ההיזדמנות, לעבור תהליך של ניקיון רוחני , שלא ניתן לעשותו בשאר ימות השנה: להיכנס לשורש של הכאוס בחיינו, הנובע מהרצון לקבל לעצמי, ולהפכו לרצון לתת. לתהליך הניקיון הרוחני הזה המקובלים נתנו את שם הצופן: ביעור חמץ.
החמץ מייצג את הרצון לקבל הלא מאוזן, אשר חוסם את אור הבורא מלהגיע אלינו. מקור החוסר בשמחת חיים הוא החמץ. מקור החוסר בפרנסה הוא החמץ. מקור החוסר בהערכה עצמית הוא החמץ. המקור לכל המחלות הוא החמץ, הרצון לקבל הבלתי מאוזן.
החמץ הוא הבצק אשר תופח (לחם) ומייצג את האגו שגדל מבלי שנוכל לשלוט בו. לעומת הבצק שלא תפח (מצה) המייצגת אנרגיה נקייה, ללא אגו. (מרגע שעירבבו את המים עם הקמח לא עברו יותר מ 18 דקות)
בתקופה זאת, מומלץ להכין רשימה של דברים שאנו רוצים לשנות( (להעריך את עצמי יותר, לעורר יותר מוטיבציה להצלחה,להיות יותר פתוח, לתת יותר למשפחה שלי, לעובדים שלי ועוד) ואז בזמן הניקיונות לקראת החג, לכוון שאנו מנקים את הפנימיות שלנו. בנוסף, חשוב להתחיל לנקות את הבית, את הבגדים, את המשרד וכו' מכל סוג של חמץ, משום שהחמץ, בשבעת ימי חג הפסח, הופך לאנרגיה שלילית אשר יכולה להתממש בחיינו חס ושלום.
ממש לפני פסח, מומלץ להוציא את החמץ מהבית, על מנת שנוכל להתחבר לאור החירות ולהגשמת הייעוד שלנו השנה.
לעורר רצון גדול יותר
הבעל שם טוב, מגדולי המקובלים, (1690-1760) היה נוהג לעלות על הכרכרה הרתומה לסוסים שלו, ולבקש מהם שייקחו אותו בל יום למקום שבו הוא אמור להיות.
יום אחד, הסוסים נעצרו על יד בקתה עלובה,שבה התגורר אדם עני ביחד עם אשתו וילדיו.
הבעל שם טוב נכנס לבקתה הקטנה ביחד עם תלמידיו, התיישב על יד השולחן, וביקש שיגישו לו ארוחה כיד המלך.
האישה פנתה לבעלה העני במבוכה גדולה, וביקשה ממנו שיביא את כל הירקות שהיו להם, על מנת שהיא תבשל ותכין ארוחה לבעל שם טוב ותלמידיו. לתדהמתם הגדולה של התלמידים, הבעל שם טוב אכל את כל הירקות לבד וביקש שיגישו לו את המנה העיקרית. לזוג העני, היתה פרה אחת רזה, אשר ממנה הם נהגו לחלוב מעט חלב ולמכרו בשוק תמורת פרוטות בודדות.. לאחר התלבטויות קשות, בני הזוג . העניים החליטו שעליהם לכבד את הבעל שם טוב, ולשמוח על הזכות שניתנה להם לארח אותו בביתם. הם קראו לשוחט ובישלו את בשר הפרה היחידה שהיתה להם למחייתם.
הבעל שם טוב ביקש מתלמידיו להרבות באכילה, והוא בעצמו לא הפסיק לאכול עד שסיים את חתיכת הבשר האחרונה!המחזה היה מביך, המורה הרוחני, שתפקידו לדאוג לאנשים, אוכל את כל האוכל שהיה לזוג העני, ואף לוקח מהם את מקור הפרנסה היחידי שהיה להם.
כעבור כמה שנים, הבעל שם טוב ותלמידיו, צעדו ברחוב, כאשר לפתע נעצרה מולם כרכרה שלסוסיםמפוארת, וממנה יצא גביר עשיר בלבוש מהודר, מלווה במשרתים, ונופף לבעל שם טוב לשלום.
תלמידי הבעל שם טוב הנדהמים שאלו לזהותו של הגביר העשיר, והבעל שם טוב שאל אותם אם הם זוכרים את אותו עני ואשתו אשר הם ביקרו לפני שנים,עם הפרה היחידה
שהיתה להם? ובכן, המשיך הבעל שם טוב, באותה שנה הודיעו לי מהשמים, שהם אמורים לקבל שפע גדול, אךבגלל שהם תמיד הסתפקו במעט החלב שמכרו בכמה פרוטות בכל יום, לא עלה על דעתם לבקש עוד.
לכן נשלחתי על מנת לקחת מהם את הפרה, ואכן באותו לילה, העני ואשתו בכו מעומק ליבם לפרנסה, ואז כל השפע שהיה שייך להם. הגיע אליהם והם זכו לעושר גדול!
***
אנו ניצבים בפתחה של תקופה מדהימה, למרות כל האתגרים, והבהלה ממגיפת הקורונה, שבה ניתנת ההזדמנות לכולם, להשתנות,ולהגדיל את הרצון האמיתי שלנו.
לפעמים משהו טוב נלקח מאיתנו, על מנת שנוכל לבקש ,טוב הרבה יותר גדול.
על כולנו לזכור, שרק דרך השינוי האישי של כל אחד ואחת מאיתנו,
נצליח להכניס אור גדול לעולם.
מאחל לכולנו, שנצליח לנקות את עצמנו, ברוחני ובגשמי כדי שנוכל לקבל את שפע הברכות שחג הפסח עומד להשפיע עלינו בקרוב!
