בוויכוח מי נפגע יותר בגירושים, גברים או נשים, דבר אחד בטוח: את המחיר הגבוה ביותר משלמים הילדים
היא נכנסה אל בית הקפה יפה ונסערת כמו שרק אישה בתוך התאהבות נראית. מפרקת את הבית בשבילו. האהוב עתיד לפרק את ביתו אחריה. אני מנסה להאט אותה, מרימה בשיחה תמרורי "עצור" ו"אין כניסה", אבל היא מנוהלת על ידי חומר כימי שזורם בוורידים. התאהבות. הורמונים. שום דבר רציונלי. שועטת לתוך תהום בצעדים שלא נוגעים כמעט באדמה.
הן מגיעות אליי להתייעץ. מבוגרות. צעירות. זקוקות לשעון מעורר, לתזכורת כמה שהמשפחה שלהן יפה, בעצם, או לדעת איך זה נראה אחרי גירושים, להתכונן לבאות. אם מישהי תחת אלימות או מעדיפה בדידות על פני חיים איתו – אקח אותה באוטו שלי אל הרבנות. אבל כשמישהי מחריבה בית עבור חלופה, פנטזיה מנצנצת – אני שמרנית כשרה אמנו. מי מבטיח שאהובך החדש באמת יפרק את החבילה אחרייך? ואם יפרק – מי ערב שתדעו לחיות יחד, בשוך בעבוע הוורידים, בחלוף געש ההורמונים? איזה אדם הוא בכלל לחיי שיתוף? אשליית ההתאהבות תתנפץ, תיעלם מכיוון שמומשה, מכיוון שנִנגעה, כמו בועת סבון.
והילדים? יועצות בציפורניים ארוכות אמרו לה, לכי בעקבות הלב. לא תהיי לנצח בת 42. אני אמרתי לה, תסתכלי עליהם: הוא לא יהיה לנצח בן 11, היא לא תהיה לנצח בת 7. ואז מגיע הקלף: אני לא רוצה לפגוע בבעלי, אבל בטוחה שיהיה לו טוב יותר עם אישה אחרת. אני צריכה לשחרר אותו. ואם היית מכירה אותו, היית מבינה שיהיו לנו גירושים יפים.
כאן אני מבקשת מהמלצרית מים קפואים כדי לערות עליה. אל תבלבלי את המוח. את לא עושה לו טובה בגירושים. זה נטו עבורך. ואין, לא קיימים, גירושים יפים. יש זוגות שמתגרשים בהסכמה, בלי מריבות. זה אף פעם לא יפה מבפנים. האדם שאיתו חיית שנים, שאיתו הבאת חיים, חייב להפוך למפלצת בעינייך – כדי להצדיק את הגירושים. הרוע ידמם ממך. טבע העולם. את "צריכה לשחרר אותו"? אאמין לך בתנאי ששחררת אותו אל דירה שבה הוא חי לבד. כשתהיה שם אישה אחרת, נראה אותך אצילית.
האדם שראה אותך עירומה, פיזית ונפשית, שמכיר את המשפחה שלך, את הסודות שלך, לובש חליפת זר. הילדים מותשים מהמעבר בין הבתים, הפלת עליהם את התקרה. תהיי חייבת להצדיק אצלך את החורבן – לשנוא אותו בכל נים. תהיי חייבת למַפְלֵץ אותו כדי לישון טוב בלילה.
הנתונים על התאבדות גברים גרושים עורר השבוע עוד סיבוב במלחמת המינים. גברים אכן מנוצלים כלכלית בידי נשים. לא לפני שחלקם ניצלו את הנשים טרם מתן הגט וסחטו אותן כלכלית בתמורה לחופש. יש נשים שמתנהגות כמו כלבות. לא יותר מגברים שמתנהגים בנבזות. גברים רבים נאלצים לנהל מאבק כדי לשהות עם ילדיהם (התוצאה, נכון ל־2019: ניסוי בבני אדם שנקרא משמורת משותפת. תוצאותיו יהיו קשות מאשר הלינה בקיבוצים) – בדיוק כשם שנשים נאלצות להיאבק כדי שהאב ישתתף בכלכלת הילדים.
המחיר הכלכלי בגירושים משולם בחלקים שווים: משק בית אחד הופך לשניים. הכל מתערער. גברים עובדים פחות שעות כדי להיות עם הילדים. נשים עובדות יותר שעות כדי להשלים הכנסה. את המחיר הרגשי וההורי בביקוע המשפחה משלמים שני הצדדים. על דבר אחד אין מחלוקת: את המחיר הגבוה ביותר משלמים הילדים.
ילד עשוי 50 אחוז אבא ו־50 אחוז אמא. כשהם נפרדים, נוצר שבר גיאולוגי בתוך הנפש. גרזן מפצל את תוכו. אל תוסיפו עוד מכת גרזן. אל תחתכו אותו לשניים. אני מדברת על ניכור הורי: גברים ונשים שמסיתים את הילדים נגד ההורה האחר ושוטפים את מוחם. או שסתם חיים בשלום עם העובדה שאחד הילדים לא מדבר עם ההורה האחר או לא נפגש איתו. גם אם אני מאחלת דברים נוראים לגרוש שלי (לרוב אני מאחלת לו אך טוב ואושר), התפקיד שלי הוא להעצים אותו בעיני הילדים. להשמין את אבא שלהם כאדם נפלא, כדי שהאבא הפנימי שלהם יהיה בנוי.
אני לא מבינה הורים שפועלים אחרת. גם אם קצות העצבים רוטטים מאיבה, גם אם הקרב בעצימות מטורפת, תתאמצו למען השם, למען הילדים, ואל תסגירו מזה כלום. עודדו אותם ללכת לבית של ההורה האחר, לטפח את הקשרים איתו, לעדכן אותו בטלפון על כל מכה בברך. ככה ילד בונה לעצמו אישיות.
אל תדברו סרה בהורה האחר. זה גורם לילד להרגיש קרוע. אל תגרמו לילד להרגיש רע כשהוא נהנה עם ההורה האחר ומספר לכם על זה. אל תבקשו ממנו לשמור סוד מפני ההורה האחר. זה מעורר בו חרדה, פיצול פנימי. אל תהפכו את הילד לבלדר של הודעות ביניכם. הוא רק ילד. תנו לו לאהוב את שניכם. תקלו עליו. ההורים הם הרצפה להתפתחות. ההורה החסר עלול לגרום לילד להרגיש טינה כלפי עצמו, נזק התפתחותי והפרעות נפשיות לכל ימי חייו.
ואם אתם גרושים, תעשו הכל כדי להשמין את הגרוש או הגרושה בעיני הילדים. לא בשביל היחסים ביניכם. בשביל השלום הפנימי של הילד שלכם, אהובכם. שניכם אוהבים יותר מכל את אותם אנשים קטנים, שזקוקים לאבא טוב ולאמא טובה. כשאתם מנכרים נגד ההורה האחר, אתם מנקרים לילד את הנשמה.
