השבוע אנו חוגגים את יום ההילולה של משה רבינו. משה נולד ב ז׳ באדר ועזב את העולם ב-ז׳ באדר, דבר המראה על שלמות נשמתו. ע״פ חכמת הקבלה ביום שבו הצדיק עוזב את העולם מתגלה כל האור אשר הוא גילה במהלך חייו, ובכל שנה באותו התאריך העברי ניתנת לנו האפשרות להתחבר לכל האור אשר הוא גילה בעולם.
ע״פ המסורת השם משה ניתן ע״י בתיה, בת פרעה אשר משתה אותו מין היאור, אולם אנו יודעים שמשמעות השם משה היא עמוקה יותר. האר״י הקדוש מלמד כי השם משה הוא שם בעל איזון מושלם: האות מ׳ מייצגת את אנרגיית החסד הנקראת קו ימין. האות ה׳ מייצגת את אנרגיית הגבורה הנקראת קו שמאל ואילו האות ש׳ מייצגת את ספירת תפארת הנקראת קו אמצע. שלושת האותיות הללו, מ ש ה מעבירות את אנרגיית אור הבורא בצורה הטהורה ביותר. לכן צירוף האותיות המשפיע אור של רפואה לעולם הוא הצירוף מ.ה.ש אשר כולל בתוכו את אותיות השם משה. ( מ.ה.ש הוא אחד מה72 שמות של הבורא והוא מעביר אור של רפואה)
מדוע נבחר משה להיות המנהיג של ישראל?
כאשר הבורא מדבר אל משה מתוך הסנה ומבשר לו על תפקידו להיות המנהיג אשר יגאל את ישראל משעבוד מצרים, משה מסרב ואומר לבורא שיש נשמה יותר גדולה ממנו אשר מתאימה יותר לתפקיד. (משה התכוון לנשמתו של רבי עקיבא) למרות זאת, הבורא בוחר בו להנהיג את עם ישראל.
את הסיבה לכך ניתן למצוא במידרש: ״אין הקב״ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה. ואף משה, לא בחנו הקב״ה אלא בצאן". אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו רועה את צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו.. נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא – עייף אתה! הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקב״ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך, אתה תרעה צאני ישראל״.
מכאן אנו למדים כי הרגישות והרחמים שהיו למשה גרמו לבורא לבחור בו כמנהיג של ישראל. משה היה מסוגל לראות את הצרכים של אחרים לפני הכל ואף היה מוכן למסור את נפשו בעבור ישראל.
בספר הזוהר כתוב כי משה היה בבחינת ״עבד נאמן״ – מושג קבלי המתאר את הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר אשר אדם יכול להשיג. ידוע כי למרות כל הגדולה וכל האותות והמופתים אשר משה זכה לראות ולדבר פנים בפנים עם הקב״ה, הוא אף פעם לא לקח שום דבר לעצמו, אלא תמיד חשב שזאת לא הזכות שלו אלא הזכות של עם ישראל והוא רק היה מכוון תמיד לשלומם וטובתם של ישראל. ״ומשם קרא אותך הקב״ה עבד נאמן.. אח״כ עלית להיות מלך.. ואח״כ בן בית למעלה.. ומי גרם לך זה, משום השתדלותך בתורה ומצוה ליחד הקב״ה ושכינתו, להביא המלך על מקומו.. למעלה ועל ישראל למטה״, (ספר הזוהר, פרשת קדושים, פסוק נ״ו)
כל מעשיו של משה היו רק לשם שמים. בלי שום אג׳נדה או קבלת הערכה מאנשים, אלא רק כדי לגלות את האור של הבורא ולחבר את כל נשמות ישראל עם הקב״ה.
ניתן לקבל ממשה את הכח לגלות את האור שבאנו לגלות בעולם בלי פשרות וללא פחד מה אחרים מצפים מאיתנו.
משה רבינו ורבי שמעון בר יוחאי
ע״פ חכמת הקבלה, רבי שמעון בר יוחאי הוא ניצוץ נשמתו של משה. משה גילה את התורה שבכתב ואילו רבי שמעון גילה את התורה את האור העצום של ספר הזוהר.
המורה שלי, הרב ברג, תמיד נהג לאמר: ״זה הכל תלוי בספר הזוהר״ כיוון שספר הזוהר מאפשר לכל אדם להתחבר לאור הבורא בדרך העוצמתית ביותר. כל האור אשר התגלה בזמן בריאת העולם נגנז ולאחר מכן ניתנה הרשות לרבי שמעון בר יוחאי לגלותו הספר הזוהר. כיוון שספר הזוהר מאפשר לכל אדם לגלות את אור הבורא אשר בתוכו ולהתנהג באהבה בין אדם לחבירו, שבזה תלוי הכל, נאמר כי בזכות הפצת ספר הזוהר בעולם תתגלה הגאולה לכל העולם.
באחת מהשיחות של משה רבינו עם רבי שמעון בר יוחאי, משה מגלה לנו שרק בזכות החיבור לספר הזוהר והאור של רבי שמעון בר יוחאי בעולם תבוא הגאולה השלמה: ״והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר… ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון היה מן גלותא ברחמי״ (ספר הזוהר, פרשת נשא, פסוק צ׳)
משה רבינו קורא לכולנו להתחבר עם ספר הזוהר על מנת שנוכל להתחבר לאור העצום של נשמתנו. ספר הזוהר הוא הכלי העוצמתי ביותר אשר עוזר לנו לשנות את המודעות שלנו ולהבין כמה אור וברכות רוצים להיכנס לחיינו. הכאב של משה היה שהוא ידע כמה טובות אנו מונעים מעצמנו כאשר אנו מתנהגים בצורה אנוכית וכמה ברכות אנו יכולים למשוך לחיינו אם אנו מעוררים את מודעות הנתינה בתוכנו.
שזכותו של משה רבינו תגן עלינו ועל כל העולם!
