לכל אחד מאיתנו יש אור פנימי ואור מקיף. האור הפנימי מייצג את היכולות שכבר יש לנו ואילו האור המקיף מייצג את הפוטנציאל הבלתי מוגבל של כל אחד ואחת מאיתנו
היכולת שלנו לאהוב, היכולת לתת, היכולת להתגבר על אתגרים – הן חלק מהאור הפנימי שלנו. לעומתם, האורות המקיפים הם היכולות שיש לכל אחד ואחת מאיתנו שעדיין לא מימשנו והם מצפים להתגלות בחיינו. על מנת שנבין זאת בצורה פשוטה יותר, נחשוב על אדם שיש לו אור מקיף של עושר גדול אבל באור הפנימי שלו הוא עדיין מתפרנס בדוחק. נניח שרמת ההתמדה והיכולת לצאת מאזור הנוחות שלו היא ברמה של 6 מתוך 10 – השפע ייכנס לחייו רק כאשר הוא יגדיל את ההתמדה שלו לרמה הבאה שלו. אדם שיש לו סבלנות של 6 מתוך 10 יהיה סבלני עד שמישהו לוחץ אותו מעל הרמה שהוא יכול להכיל ואז הוא מאבד את הסבלנות וכבר לא מתחשב באף אחד. אדם בעל רצון ברמה נמוכה אף פעם לא ישיג הצלחה גדולה יותר מהרצון שלו. על מנת להשיג הצלחה גדולה יותר עליו להגדיל את הרצון לרמה הבאה ו״לאור המקיף״ שלו.
מהי גדילה רוחנית?
גדילה פיזית מתרחשת כאשר הגוף מתפתח בגיל הילדות עד לזמן שבו ההתפתחות נפסקת. אולם הגדילה הרוחנית שלנו לא נעצרת אף פעם. בל פעם שאנו חווים מצבים לא נוחים בחיים זה מראה שהאורות המקיפים שלנ ו- הפוטנציאל האמיתי שלנו רוצה להתגלות. אנו צריכים ללמוד לזהות בתוך כל מצב לא נוח את ההזדמנות להתחבר ליכולות מיוחדות בתוכי שעדיין לא גיליתי.
הדבר שמפריד בינינו לבין האורות המקיפים הוא כח אנרגטי אשר מכסה את אותם אורות, כמו קליפה אשר מכסה את הפרי. כולנו רוצים להיות יותר מאושרים, יותר אהובים, יותר עשירים, יותר חכמים, אבל זה הכל תלוי ביכולת שלי לשבור את אותן ״קליפות״ אשר חוסמות אותנו מלהיות האדם שאנו רוצים להיות. חלק ממטרת ה”אגו” היא להשאיר אותנו באותו מקום, שלא נשיג את האורות המקיפים שלנו ונישאר באיזור הנוחות שלנו.
לעיתים אנו שואלים את עצמנו, למה זה קורה לי? אני אדם טוב, אז למה אני עובר את הכאב הזה? הרי יש אנשים אחרים מלאים באגו והחיים שלהם נהדרים… אך ישנו חוק רוחני אשר מלמד אותנו שכל אדם בא עם ״קליפות״ חסימות כגון , מה אחרים חושבים עליי, לבטל את עצמי בפני אחרים, כעס, שיפוטיות,להיות נחמד עם כולם ועוד. בכל מצב בו אנו חווים חוסר נוחות או כאב הדבר מראה על כך שיש לי הזדמנות לשבור את אחת מהקליפות הללו. האורות המקיפים שלי לא יתגלו דרך זה שאני אדם ״טוב״ אלא רק כאשר אני מזהה את אותה שליליות – ״קליפה״ – אם אשבור אותה, לא רק שהכאב אן המצב הלא נח ייעלם אלא שגם אשיג את הרמה הבאה שלי בשפע כלכלי, בזוגיות. באושר ובכל תחומי החיים.
רצונות אנוכיים חוסמים
בכל פעם שאנו מקבלים מילוי בצורה אנוכית דרך רדיפה אחר סיפוק רגעי, מדברים רע על הזולת, כועסים וכיוצא בכך, ברמה האנרגטית אנו מושכים אנרגיה מאור הבורא ומעבירים אותה למערכת אשר נקראת מערכת הטומאה. המילה טומאה מקורה במילה אטום – כלומר כוח אנרגטי אשר אוטם אותנו ולא מאפשר לאורות המקיפים שלנו להיכנס. בכל פעם שאנו כועסים, שופטים, מורידים אנשים אחרים, פוגעים בזולת, אנו מושכים אנרגיה אשר עוברת למערכת הטומאה אשר מחזקת את הקליפות שלנו וכתוצאה מכך אנו נחווה ירידה מתמשכת ובאנרגיית החיים שלנו.
המילה עבירה מראה על שאנו מעבירים את אנרגיית האור לחושך ולמערכת הטומאה. כאשר מערכת הטומאה כולאת את האנרגיה שלנו הדבר יכול לגרום לעצבות ולעיתים אף לתחושת ריקנות אפילו שיש לאדם הכל. עיקר העבודה הרוחנית שלנו צריך להיות ממוקד בלשבור את “הקליפות” של עצמנו ולהתחבר לאני האמיתי – לפוטנציאל האמיתי שלי שבאתי לגלות. חופש הבחירה שלנו הוא אחד: האם לגלות את האור המקיף שלי דרך גדילה רוחנית שאני יוזם או דרך סבל ויסורים. כאשר אנו “מחזירים” את האור מ”הקליפה” – הקליפה נופלת ואז הבריאות חוזרת, שמחת החיים מתגלה בעוצמה ואפילו הרצון שלנו לתת עולה בכמה רמות.פתאום יש לנו בהירות על אתגרים שלא יכולנו לפתור ואנו מושכים את הדברים הנכונים לחיינו.
עניין של אנרגיה
כשהיינו ילדים אהבנו לאכול דברים מתוקים. זה היה טעים ומנחם וכאשר גדלנו המשכנו לאכול דברים מתוקים למרות שזה די מחליש את גופנו, יכול לגרום לבעיות במערכת העיכול ואף לכאבי בטן אנו עדיין ממשיכים לאכול מתוק. מדוע? כי אנו מרגישים עדיין את הרצון למשהו מתוק. אבל מי באמת רוצה? הנשמה שלנו או אנרגיית הגוף שלנו? הטפילים אשר נמצאים בגופנו רוצים עוד ועוד סוכר והם שולטים ברגשות, בתחושות ובמחשבות שלנו. אנו נוטים להאמין שאלו הרצונות שלנו מכיוון שאנרגיית הגוף שולטת בנו מבלי שנהיה מודעים לכך.
גם כאשר אנו כועסים – התרגלנו לכעוס כשהיינו ילדים ולא קיבלנו את מה שרצינו ואנרגיית הכעס שולטת בנו וקובעת בשבילנו מתי לכעוס. פיתחנו את “קליפת הכעס” שרוצה אנרגיה ואומרת לי לכעוס! אבל זה לא אנחנו שמחליטים מתי לכעוס ומתי לא. יש כח אנרגטי – הקליפה- אשר רוצה לקבל אנרגיה וכאשר אנו כועסים, אנרגיית הכעס מזינה את הקליפה שלנו.
נסו לדבר על מישהו מאחרי גבו, תעבירו עליו ביקורת בצורה מתונה כגון : הוא אדם טוב, אין לי שום דבר נגדו.. .אבל במקרה הזה… הוא לא בסדר, ממש לא התחשב בי וכדו'… רוב הסיכויים שבתוך כמה שניות אתם תגידו עוד דברים שליליים על אותו אדם הרבה מעבר למה שתכננתם להגיד. ״הקליפה״ מזהה הזדמנות לקבל אנרגיה והיא מעוררת אותנו לדבר מתוך כעס ושיפוטיות גדולה יותר. הדבר כמובן מראה שיש לי את קליפת הכעס וקליפת השיפוטיות – במידה ואשבור אותן כל החיים שלי ישתנו לטובה.
שתי זהויות בתוכנו
לכל אחד מאיתנו יש שתי זהויות : אני האמיתי ואני האשלייתי. במילים אחרות, יש את מי שאני באמת ויש את הקליפות אשר מכסות את מי שאני. בכל פעם שאנו נותנים יותר אנרגיה ל”קליפה” שלנו, היא שולטת יותר ויותר במחשבות שלנו, ברגשות שלנו, בבהירות שאו צריכים ומחברת אותנו למציאות האשלייתית. אדם עם נטייה לקורבנות, לחוסר הערכה עצמית, להתנהגות פאסיביות ותלותיות באחרים יפתח אמונה שזה מי שהוא באמת וינסה להסתיר זאת מאחרים במקום להבין שאלו הקליפות שלו אותן הוא אמור לשבור על מנת לגלות את מי שהוא באמת.
ה”הקליפה” שלנו מייצגת כל סוג של התנהגות שלילית קבועה אשר שולטת על המחשבות, הרגשות וההתנהלות היומית שלנו. דוגמאות לכך נמצאות בדאגות, בפחדים, ברצון להיות צודק, בכעס, באשמה, בקושי להגיד לא לאוכל, בקושי להגיד כן לכושר גופני, בפחד משינוי, ברגשנות יתר, חוסר התמדה ועוד.
שתי דרכים לשבור את “הקליפה”
1. לקבל את הלא נוח באהבה; 2. כאב. בכל פעם שאנו חווים חוויה לא נוחה – זה יכול להיות דבר קטן כמו לקבל אימייל מעצבן, או שמישהו התנהג אליי לא בסדר, או תחושה שאני קטן על יד אחרים, או שקמתי במצב רוח לא טוב, או ששמעתי שאנשים דיברו עליי מאחרי הגב למרות שעזרתי לכולם- אם אור הבורא נמצא בכל מקום אז איך זה שאני לא מרגיש טוב? זה סימן לכך שה”קליפה” שלי מרגישה לא בנח וכך ניתן לזהות אותה. זאת יכולה להיות קליפת האגו או קליפת הכעס ,זה לא באמת משנה מה שם הקליפה מכיוון שיש 400 סוגים של קליפות. על מנת לשבור את ה״קליפה״ עלינו לתרגל לאהוב את הרגעים הלא נוחים הללו. כמובן שאנו לא רוצים שהכאב יישאר, אבל באותו רגע שאנו חווים את הכאב זה בדיוק הרגע שבו אנו יכולים להחליט: לקבל את הרגע הלא נח וכואב הזה באהבה או להיות בתגובה.
אדם קיבל שיחת טלפון שבה נאמר לו שהוא מפוטר מחברה מצליחה שבה היה לו תפקיד בכיר ובאותו רגע הוא נתקף בפחדים, בכעס, במחשבות מי האנשים שרוצים לפגוע בו, איך הוא ישלם את כל ההוצאות החודשיות של המשפחה שלו וכו׳ – ואז הוא מחליט לעצור את התגובה ולא לתת כח ל״קליפה״ שלו. אחרי הכעס ותחושת הכאב, הוא אומר לעצמו: ״איזו הזדמנות״! הוא מחליט לקבל את הרגע הזה באהבה, לא מתוך רצון לעשות ״ כאילו״ או להדחיק את הרגשות שלו. באותו רגע שהוא מקבל את המצב באהבה, זה אומר שהוא לא מאמין ל״קליפה״ שלו ואז הוא ״ מעביר״ אנרגיה מהקליפה חזרה לנשמה שלו.
אין הכוונה שנקבל הכל באהבה ונשב בחיבוק ידיים – צריך ולפעול ולעשות כל מה שבכוחנו לעשות, אבל קודם לקבל את הכאב באהבה, להיזהר לא לתת ל״סרטים״ להיכנס לנו לראש – ״מי עשה לי את זה? מה יהיה איתי עכשיו״? אלא להסתכל על הכל בצורה פשוטה: כל סוג של כאב או חוסר נוחות בא להראות לנו שהאורות המקיפים שלנו הם בכיסוי ועכשיו יש את ההזדמנות לשבור את הקליפה שלנו ולגלות אותם. הגענו לעולם כדי לגלות את הכוח הבלתי מוגבל שיש לכל אחד ואחת מאיתנו וכל מצב לא נוח רק מקדם אותנו לאדם שבאנו להיות.
כל טוב לכולם,
Facebook: Avner Madar
Instagram: avnermadar
