יו"ר הסוכנות יצחק (בוז'י) הרצוג בראיון מיוחד ל"שבוע ישראלי" * על הפער המתרחב בין יהדות ארה"ב וישראל * המלחמה באנטישמיות * הגאווה על מספר העולים החדשים מלוס אנג'לס * והמחשבות על פוליטיקה, בחירות, תוכנית המאה של טראמפ ולמה הוא נשאר תמיד אופטימי

ראש הסוכנות היהודית לישראל. יצחק (בוז'י) הרצוג, הגיע לאחרונה לתת הרצאה פרו-ישראלית במחלקה ללימודי ארץ ישראל של משפחת נזריאן באוניברסיטת UCLA. הרצוג, שנכנס לתפקיד יו"ר הסוכנות לפני כשנה וחצי חרט על דיגלו לשים סוף לקרע בין יהדות התפוצות לבין ישראל. כשברקע התמודדות עם האנטישמיות הגוהה כלפי הקהילות הללו חלק משמעותי ממנה עושה קולות מאס בתמיכה המוחלטת והעיוורת במדינה היהודית ומציג חוסר שביעות רצון מהמצב הפוליטי והחברתי בישראל.
נפגשתי עם הרצוג בבית המלון בבוורלי הילס בו שהה כדי לשוחח בין היתר על המעבר מהחיים הפוליטיים לניהול אירגון ציבורי, האתגרים בתפקידו החדש, תוכנית השלום של טראמפ, מה היה חושב אביו הנשיא חיים הרצוג ז״ל על המתחולל בכנסת ישראל, וגם האם יש סיכוי שהוא עצמו ישוב אי פעם לפוליטיקה.
מר הרצוג, נבחרת ליושב ראש הסוכנות אחרי תרעומות רבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבכלל תמך בשטיינץ לתפקיד.
״כן, טוב זה לא מפתיע, ביני ובין ביבי יש יריבות פוליטית ארוכה. אבל קיבלתי עליי את התפקיד לארבע השנים הקרובות. ואני יכול להגיד לך שהיריבות לא משפיעה על התפקוד, אנחנו מסתדרים מצויין ועובדים טוב מאוד ביחד.״
אתה בא ממשפחה ממלכתית כמעט; אביך חיים הרצוג ז״ל כיהן כנשיא השישי של מדינת ישראל, אתה הנכד של רב ראשי לישראל ודודך היה אבא אבן. בראשית הקריירה היה ברור לך שאתה הולך גם כן לתפקיד ציבור פוליטי?
״כן. גדלתי בבית ציבורי מאוד ובעצם כל מה שאני יודע זה לשרת את המדינה ואת עם ישראל. הייתי עורך דין ועשיתי דברים אחרים אבל ידעתי מגיל צעיר שהחיים שלי יובילו אותי לתפקידים ציבוריים. עובדה שהייתי הישראלי הראשון שנבחר לראשות ארגון התלמידים של בית הספר רמז בניו יורק. כל ישראלי שקורא מבין איזה הישג זה היה בשנות ה-70. אבל אני יכול להגיד לך שזה מאוד לא קל להיות בן של משפחה ציבורית. זה נטל ויש לך אלטר אגו שמלווה אותך כל הזמן. אתה חושב איפה אסור לומר ומה לומר. יש לי אחים ואחיות שיש להם חיים פרטיים והם לא רצו לבחור במסלול הזה ואני מבין אותם. אבל זה גם נתן המון כלים להתנהלות בחיים ציבוריים ואני מרגיש מאוד נינוח במקום הזה״.
מה אביך ז״ל היה אומר על המצב בכנסת ישראל היום?
"אבא היה מאוד מודאג. הוא נפטר ב-97' לפני פרשה פוליטית מאוד גדולה וכבר אז הביע חששות. למרות שהיה אופטימיסט מטבעו הוא היה אדם מאוד מפוכח. הוא ידע לקרוא מהלכים קדימה.
אני אומר לאנשים – אם יש משהו חיובי במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו זה שלפחות המחלקת העמוקה בעם ישראל מובאת להכרעה דמוקרטית. אני רק מקווה שזה לא יגלוש למחוזת אחרים כמו אלימות, זה הכי מטריד אותי. אנחנו יודעים שיש מדינות שזה הגיע בהן למקומות הללו. עם זאת, אנחנו לא המדינה הראשונה בעולם שהגיעה למבוי סתום פוליטי כתוצאה ממערכת דמוקרטית מסויימת".

ובכל זאת, בחירות שלישיות ואולי רביעיות. מה לא עובד במערכת הדמוקרטית בארץ?
״מה שלא עובד בשיטה זו כמובן תורת המספרים והמערכת הפרלמנטרית. אבל צריך לזכור שלמערכת הזו היו גם השגים אדירים: היא בנתה מדינה בהצלחה גדולה שהחזיקה מעמד בתקופות מלחמה וניווטה לשלום. היא הצליחה להתפנות מעזה ולייצב משק שהיה במשבר אולי הכי גדול בעולם מבחינת אינפלציה. המערכת הפרלמנטרית יודעת לתת את הפתרונות שלה.
"היום המבוי הסתום נובע מכך שהצד של ׳כחול לבן׳ אומר ׳אם ראש הממשלה תחת כתב אישום אנחנו לא יוכלים להרכיב איתו ממשלה׳. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל זה המעצור שמונע בנייתה של קואלציה. זה המצב כרגע, אלא אם כן הבחירות יביאו לתוצאות יותר חד משמעיות. ״
אם בבחירות עסקננו: מתגוררים בלוס אנג׳לס למעלה מ-300 אלף אזרחים ישראלים שנשללת מהם זכות הבחירה.
״אני חזרתי ואמרתי בכל הזדמנות שאני בעד לשנות את החוק ולתת לאזרחים ישראלים ששוהים בחו״ל עד מספר שנים מסויים אפשרות לבחור. הייתה הצעת חוק של נחמן שי שאזרח ישראלי שמתגורר מחוץ לישראל עד 7 שנים יהיה זכאי להצביע. זה משהו שמחייב דיון כי זה מאוד מורכב. אנחנו מתעסקים בסוגיה של מה שפעם היתה מכונה ירידה מהארץ. השאלה האם המושג הזה עדיין קיים היום בעולם המובילי עם תנועה של אנשים ממקום למקום – העולם הפך להיות מקום מורכב מבחינה טכנולוגית; בהרבה בתים בישראל יש בני משפחה שנמצאים בשליחות, או ברילוקיישן או כאלו שנסעו לבחון אפשרויות בחו״ל. השאלה האם ובאיזה אופן יש לישראלים האלו קשר למדינת המקור. הצרפתים למשל מצביעים בכל העולם וכך גם הבריטים. אני חושב זה הזמן לדבר על הנושא הזה בצורה רצינית.
"בינתיים שמחתי לשמוע שבשנת 2019, 400 עולים מאזור לוס אנג׳לס עברו לישראל. זה נהדר בעיני".
אחדות תוך כדי מחלוקת
מהם האתגרים הגדולים ביותר שלך כראש של הסוכנות היהודית?
"ישנם מספר אתגרים, כשהבולטים הם הטיפול בסכנת פילוג בעם שלנו, במיוחד בין שתי הקהילות הגדולות שאני קורא להם ׳ירושלים ובבל׳- כלומר, ישראל וצפון אמריקה. כרגע הן מתרחקות אחת מהשניה וזה מתחיל בתפיסת העולם היהודית שלהן. פה אני חושב שיש לישראלים הרבה מה לתרום כדי לקדם את ההבנה העמוקה שחייבת להיות בין שני הצדדים. הסוכנות היהודית היא הגורם הכי מעורב והכי משפיע בנושא הזה בגלל מערך השליחים המפורט שלנו. אנחנו שולחים לפה צעירים מישראל, וצעירים מארצות הברית לארץ.
"הדבר השני היא העליה הגדולה באנטישמיות. אי אפשר להתכחש, מדובר בעליה דרמטית. בכל דור ודור יש שנאת יהודים ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. אנחנו עוסקים בביטחון של קהילות בכל העולם. יש לנו סטטיסטיקה, יש לנו חדר מצב מיוחד. יש אתגר עצום ואני יכול לומר לך שיש גם המונים שדופקים על הדלת שלנו ורוצים להיות חלק מהקהילות שלנו מסביבי לעולם".
חלק גדול מהאנטישמיות מתחילה באקדמיה. אתה מדבר ב- UCLA מול קהל אוהד, אך רבים מהסטודנטים שם מוחים נגד ישראל דרך קבע. האוניברסיטה בארווין שימשה בסיס של אירגוני ה-BDS ובגם בסן דייגו מציגים כל שנה את ׳שבוע השנאה׳ לישראל. איך ניתן לדעתך להתמודד עם זה?
״יש בורות נוראית לגבי ישראל. האם מישהו משונאי ישראל יודע שיש מפלגה של האחים המוסלמים בכנסת שלנו? שחופש הביטוי והמחשבה אצלנו הם הרחבים ביותר בעולם? שיש לנו בית משפט עליון אמיתי וחזק ושנשיא של מדינה ישראל נזרק לכלא על ידי שופט ערבי? אף אחד לא יודע את הדברים הללו.
"הסיפור של ישראל עוות על ידי גורמים איומים ונוראים שמספרים סיפור שיקרי ומוצאים דיבת ישראל. אני שמח שיש שיתוף פעולה עמוק בתחומים הללו. שמעתי בביקורי כאן הרצאה מרתקת מאדם מילשטיין על איך פועלים בחזית ה- BDS. הוא פעיל מאוד בנושא הזה ואני מברך על כך.
"אנחנו רוצים להביא אנשים מהקמפוסים שמעולם לא היו בישראל לביקור בארץ כדי להראות את המצב באור אמיתי. אנחנו משקיעים במערכי שיעור של אפשרות לתת לאנשים ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני בצורה פתוחה ואמיתית ולא לבוא כשונאי ישראל. מותר לשאול שאלות ולהתווכח ואנחנו מוכנים לענות על שאלות בלי להתבייש, אבל אנחנו כן נאבק ללא פשרות בכל מי שרוצה לשלול את קיומנו.
"ישנה אהבת ישראל עמוקה בקהילה היהודית ויש גם הרבה תיסכול. יש הרבה גורמים ואנשים שיש להם באופן לגיטימי תיסכול מעמדות הממשלה בישראל ופעולותיה. זה גם מתחבר לוויכוח הפוליטי בארצות הברית. אני בוודאי לא מתכוון לנקוט עמדות בשום אופן. אני מסביר לכולם שביטחון ישראל מעל הכל ויחסי ישראל ארצות הברית מעל הכל. על כל השאר אפשר להתוכח כל עוד נשארים אותה משפחה. אני קורא לזה אחדות תוך כדי מחלוקת".
אחת ממטרות הסוכנות היהודית היא עידוד וקידום עליה לארץ. איך מוכרים עליה לישראל? מדינה עם מצב בטחוני רעוע, פולטיקיה לא יציבה וכלכלה שעומדת להתמודד עם גרעון תקציבי גדול?
״קודם כל העליה השנה הגיע למספר שיא של 35 אלף יהודים מ- 45 מדינות וזה מרשים. יש רצון לעלות לארץ. אני לא בא היום לקהילות ואומר עליה זה הדבר היחיד. אני מצפה שהקהילות תהיינה מחוברות חזק לישראל. שתהיה אינטרקציה כזו שהעליה בסופו של דבר תהיה דבר טבעי אבל אף פעם לא בכפיה.
"צריך לזכור שחוץ מעליה טבעית, אנחנו גם מצילים יהודים ממקומות מסוכנים ומביאים אותם לארץ.
"אני אופטימי מטבעי ומאמין באנשים ובסיפור של המדינה. אני חושב שיש לנו ייחוד שאין לאף מדינה. ההצלחה של ישראל נבעה מכללי משחק שאיפשרו לכל אחד למצא את מקומו, ושיש תחושה שצד אחד דוחף את הצד שני. זה יכול להיות בתחום הדתי, בתחום הכלכלי, הפוליטי או הדמוקרטי ואני מקווה שכללי המשחק האלו ישמרו".
אחוז גבוה של נשים
לאחר 90 שנה לראשונה מונתה מנכ״לית אישה בסוכנות היהודית. יש מסר מסויים מאחורי המינוי?
״ הגיע הזמן. אמירה אהרוניביץ היא המנכ"לית שלנו, היא נהדרת ואנחנו מאוד מרוצים מהעבודה המצויינת שלה. אנחנו מאוד פעילים בתחום של שוויון המינים, אני מאוד גאה בעובדה שהצמרת של הארגון כוללת אחוז גבוה של נשים שליחות. יש לנו בלוס אנג׳לס שליחה אזורית, ד״ר אילנה קוורטין, שהיא דוגמא וסמל. היא עלתה ארצה כילדה, עברה את כל החוויה הישראלית ולאחר צבא הגיעה להיות מדריכה במחנות קיץ של הסוכנות והיום היא כאן. היא הייתה לוחמת מיגדר מאוד מוכרת בישראל במשך הרבה שנים ולחמה למען זכויות נשים״
מה דעתך על עסקת המאה של טראמפ שנתניהו מיהר לחבק?
״אני נמנע מלנקוט עמדות פוליטיות. בתוכנית יש הכרה מלאה בנרטיב הישראלי וזה יתרון עצום מבחינתה של ישראל וזה בסיס לבוא איתו לתהליך אזורי מול הפלסטינים בעתיד ולהגיד זו המפה הישראלית ומה המפה שלכם.
"אני עדיין חושב שצריך לנסות להביא את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן ולנסות להבין שאנחנו חיים איתם. נכון אתה לא רוצה לאבד את הרוב היהודי של מדינת ישראל, אתה צריך לשמור על עקרון הביטחון של ישראל ובמובן הזה התוכנית קולעת בול, אבל אנחנו צריכים למצוא דרך לתקשר ולשוחח גם עם העם הפלסטיני".
לסיום, האם אתה רואה עצמך חוזר לפוליטיקה יום אחד?
״אין לי תוכניות לחזור לפוליטיקה בשלב הזה. הקדנציה שלי בסוכנות היהודית היא לארבע שנים ויכולה להמשיך גם יותר מזה. המערכת הפוליטית עברה שינוי גדול. הובלתי את מפלגת העבודה לכמעט נצחון ב-2015 וכשלא נבחרתי מחדש ב-2017 אמרתי לבוחרים במפלגה שאם לא אבחר המפלגה שלי תתפרק והיא באמת התפרקה. זה כואב לי מאוד. אבל קם כוח פוליטי אחר במרכז, ובינתיים הליכוד היא המפלגה החזקה. יש שתי מפלגות גדולות וזה טוב לדומוקרטיה הישראלית.
״אני עדיין בחור צעיר ולא יודע לאן יקחו אותי משעולי חיי, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות: תמיד ארצה לשרת את המדינה שלי".



