ל"האמריקאים", סדרת הדוקו-ריאליטי החדשה של רשת 13, חשוב שתדעו שהצילומים שלה נערכו לפני 7 באוקטובר, ולכן היא מציינת זאת בשקופית שפותחת כל פרק (הראשון שודר ביום חמישי שעבר, וכיכב בראש רשימת הרייטינג בארץ עם 167 אלף צופים, לפני "הפטריוטים" בערוץ 14)). הפורמט של "האמריקאים" אמור להבטיח גילטי פלז'ר מהנה: חמישה ישראליות וישראלים שחיים כבר זמן רב בארה"ב, קובצו יחד לסדרת מפגשים, מסיבות וחופשות משותפות. כל זה במטרה לגלות איך זה מרגיש לחיות פיזית בלוס אנג'לס אבל עם הלב והמנטליות עמוק במזרח התיכון.
אליבא ד"האמריקאים" – בין אם הם עובדים כסטייליסטים, אנשי עסקים או אמנים רב-תחומיים, כל ישראלי בגלות הוא שגריר בפוטנציה, וגיבורי הסדרה רוצים שידעו שלא רק נועה תשבי וגל גדות מייצגות בגולה, גם הם שליחים בהתנדבות של ארץ הקודש (או משהו כזה). הסדרה צולמה בלוס אנג'לס לפני שנתיים וחצי ובפרק הראשון נפגשים המשתתפים לראשונה עם הקהילה במסיבה שאורגנה בחסות "שבוע ישראלי" בביתו רחב הידיים של סם גונן בהוליווד הילס.
אסף בלכר, מפיק ותיק, מופיע בסדרה עם בן זוגו הצרפתי הצעיר ממנו בהרבה, נילס. גם המשפיענית לי אלון, אמריקאית טרייה יחסית (שלוש שנים בלבד), שעברה מהחיים הקשים בהרצליה פיתוח לגבעות הוליווד, משתתפת כאן לצד בעלה האמריקאי. הסטייליסטית סיגל ביירנס, שנמצאת באמריקה כבר שלושים שנה ונשואה לאחד מעורכי הדין הבכירים בתעשיית המוזיקה; ויקיר לוי, איש עסקים וזמר ים תיכוני בדימוס. הטיפוס האחרון, מוזס האקמן, לשעבר משה חכמון, נראה כאילו נקלע במקרה אל טווח המצלמה ומידי פעם ממלמל דבר מה. באורח פלאי המוזס הזה הביא לפתחה של ההפקה שערוריה אמיתית: אשתו האמריקאית, טרישה פייטס, היא כוכבת טיקטוק אמיתית (נכון להיום כ-11 מיליון עוקבים), לקחה חלק בצילומי הסדרה, אבל לאחר 7 באוקטובר התעקשה שההפקה תסיר אותה ממנה לחלוטין, וגם קינחה בהאשמת ישראל בביצוע רצח עם בעזה. בפרקים הראשונים היא מופיעה מידי פעם מפוקסלת למשעי, וקולה לעולם לא נשמע, אבל היא כבר הספיקה להלהיט את הנשים האחרות בסדרה עם פוסט תמיכה לכאורה בהיטלר.
הביקורות בארץ על הסדרה לא מרחמות: "ניתן לשער ש"האמריקאים", לפחות מבחינת ערוץ 13, עונה על שני סעיפים לפחות: דוקו-ריאליטי על ישראלים לשעבר בלוס-אנג'לס הוא בהחלט "בידור", ועמידתם הגאה על זהותם מסמנת וי על ה"הסברה", נכתב ב-Ynet… "בסך הכול עושה רושם שנפולת הנמושות ההוליוודית מאוד נהנית שם עם זהותם הישראלית וגם אלה עם אלה. אולי חוץ מאסף שנאלץ להגיע למסיבות הקריוקי הראוותניות של יקיר, שהן חאפלות ומוזיקה מזרחית. 'בארץ אני לא הולך למסיבות האלה, למה אני צריך ללכת אליהן פה', הוא קובל. והוא צודק. אנחנו יכולים פשוט לכבות את הטלוויזיה או לעבור לערוץ אחר; הוא חייב להישאר שם, עם רגשות האשם, מתקני השיזוף, בית החורף ליד האגם והחבר הזה שלא מפסיק ללרלר על שווארמה של בדואי".
ב"טיים אאוט" התמרמרו גם כן: "מה שהכי בולט – ובעיקר מכעיס – בסדרה המוזרה הזאת של רשת 13, הוא הניצול הציני של הרגש הפטריוטי. כי יש כאן נושא אמיתי: היחס של ישראלים שבחרו לעזוב את ישראל למדינה שלהם, הקושי לחיות בארץ שגורם לאנשים מלכתחילה לעזוב ללוס אנג'לס, השאלה האם בכלל אפשר לחיות כאן (או שם) כיהודים וכמה הבית הלאומי שהיה אמור לנו הוא כבר לא מקום בטוח". "האמריקאים" לוקחת את החומר הקשה והעצוב הזה ועושה ממנו "חי בלה לה לנד". קרנבל של ישראליות צעקנית, מוגזמת, פרועה, שמרגישה רחוקה מאוד ממה שהישראליות באמת. מה שמשתקף ב"אמריקאים" זו לא ישראליות, אלא קריקטורה ישראלית גרוטסקית. הבחירה הלחלוטין-לא מקרית להשתמש בשירים כמו "אומרים ישנה ארץ" או ב"ארץ ישראל היא אמריקה שלי" לא נראית מתוחכמת כשם שהיא לועגת לפצעים הכי עמוקים של הצופים".
באתר מאקו מסכמים את הקטילה: "רוב הבתים בתוכנית לא בדיוק מפלצתיים ורוב רכבי היוקרה ממש שכורים. זה חלק בלתי נפרד מאשליית ההצלחה הלוס אנג'לסית שתמיד נמכרת ככה לקהל הישראלי, שלמרבה הצער לא מספיק בקיא בניואנסים בשביל לזהות את הסממנים השכונתיים. לא שצריך לצפות למשהו אחר מהפקה שאפילו עכשיו, בין אם אנחנו ב-2023 או ב-2025, משתמשת בקים קרדשיאן או וויל סמית' כרפרנסים הכי בולטים לטאלנטים הוליוודיים".
בסופו של יום: האם מדובר ביצירה טלוויזיונית מפעימה שמשקפת את פניה של הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס? ממש לא. אבל גילטי פלז'ר יש גם יש, וגם עריכה תקתקנית, קריינות בומבסטית-הומוריסטית, צחוקים לא מעטים, מוזיקה קצבית מותאמת ותצלומי רחפנים מרהיבים בשמי העיר המלאכית שלנו.
צפייה מהנה וחג שמח!
