אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית מכינות את עצמן לקראת פתיחת השנה האקדמית החדשה בימים הקרובים. לצד תחזוקת המתקנים ובניית מערכי שיעור, באוניברסיטאות מרעננים גם את נהלי המחאות, זאת בהנחה כי ההפגנות סביב המלחמה בעזה יתחדשו בעוצמה. בין המגבלות שישיתו המוסדות האקדמיים: איסורים על הקמת מאהלים, כיסוי הפנים להסתרת זהות ושימוש במגפונים בשעות לילה מאוחרות.
באוניברסיטאות של מדינת קליפורניה (Cal State) – מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית הגדולה במדינה – פרסמו השבוע שורה של מגבלות חדשות לגבי התקהלות בקמפוסים. בין היתר, אסרו מבעוד מועד על מפגינים להתקהל בלילה, להקים מחסומים, מאהלים, מחנות או להביא ציוד אישי רב למרחב. באוניברסיטה אף ציינו איסור על הסתרת פנים או סירוב להזדהות אם המטרה היא "להפחיד ולהטריד כל אדם או קבוצה, או במטרה להתחמק או לברוח מגילוי, הכרה או זיהוי בביצוע הפרות" של החוקים הרלוונטיים, כך נכתב בכללים. "המאהלים מפריעים ויכולים לגרום לסביבה עוינת עבור חלק מחברי הקהילה. יש לנו מחויבות להבטיח שכל חברי הקהילה יוכלו לקבל גישה לנכסי אוניברסיטה", ציינו. במקביל, מדינת קליפורניה מעכבת כ־25 מיליון דולר מתקציב אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) עד שזו תגיש לרשויות "מסגרת" לאכיפת כללים ונהלים להפגנות בקמפוסים.
אישור לשימוש בשלטים
אוניברסיטת פנסילבניה (פן), שנשיאתה ליז מגיל התפטרה בחודש דצמבר האחרון על רקע המחאות ותגובתה הרפה בנושא, התוותה שורה של הנחיות חדשות. גם בפן קיים איסור על הפגנות בלילה או הקמת מאהלים, כמו גם שימוש במגפונים לאחר השעה חמש אחה"צ. באוניברסיטת אינדיאנה, המגבלה תקפה לשעה מאוחרת יותר – אחת עשרה בלילה – שאחריה אסורות הפגנות, כאשר גם שם אסורה הקמת מאהלים. באוניברסיטת פלורידה לא הצהירו על איסור גורף, אלא היתנו את ההתקהלות בקבלת אישור מוקדם עבור שימוש בשלטים, מגברים ומאהלים. הפגנות יהיו אסורות אחרי השעה חמש אחר הצהריים ובסופי שבוע.
באוניברסיטת ונדרבילט שבנאשוויל, טנסי, אחת מהאוניברסיטאות הבודדות שבה הנשיא, דניאל דירמאייר, החליט לדכא ללא פשרות כל מאמץ להקים מאהלים ברחבי הקמפוס, הוחלט לחייב כל סטודנט שנה ראשונה להשתתף בפגישה על מדיניות האוניברסיטה לחופש הביטוי. באוניברסיטת נורת'ווסטרן הודיעו כי יחייבו סטודנטים בפגישות דומות במטרה לנסות לתאם ציפיות מולם.
מיד עם מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, רציחתם של 1,438 תושבי ישראל וחטיפתם של 251 נשים, ילדים, קשישים וגברים, פרץ גל מחאות בקמפוסיםהמפגינים קראו להנהלות המוסדות האקדמיים לחדול מהשקעות בחברות ישראליות ולנתק קשרים עם האוניברסיטאות בישראל. ככל שהלחימה נמשכה, גל המחאות גדל והחריף וקמו "מאהלי סולידריות". חלק מההפגנות הפכו לאלימות וכללו עימותים עם מפגינים פרו־ישראלים ועם המשטרה המקומית, שהוזעקה לעתים לפנות את המוחים.
איום גלוי על יהודים
לאורך השנה התקיימה מתיחות גלויה בין זכות הסטודנטים להפגין לבין טענות גוברות כי ההפגנות כוללות כוונה אנטישמית, שאיננה מסתכמת בדיבור שנאה אלא גם מהווה איום גלוי על סטודנטים יהודים וישראלים בקמפוסים. כך למשל, בחלק ממאהלי המחאה של תומכי חמאס הקימו המפגינים מחסומים ונקודות בידוק, שם החליטו מי רשאי לעבור במתחם הקמפוס ומנעו גישה למבנים שונים, כמו פקולטות או ספריות. במקרה אחד, שנדון בבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, נקבע כי נקודות הבידוק מנעו במכוון גישה של סטודנטים יהודים למבני האוניברסיטה, במה שהיתה הפרה של זכותם לחופש הדת. "סטודנטים יהודים לא יכלו לגשת לחלקים מ־UCLA כי הם סירבו להוקיע את אמונתם", כתב השופט בפסיקה. "עובדה זו היא כל כך בלתי נתפסת וכל כך מנוגדת להבטחה החוקתית שלנו לחופש דת, שראוי לחזור עליה".
על רקע מתחים אלו התפטרה מגיל, כמו גם נשיאת הארוורד קלודין גיי ונשיאת אוניברסיטת קולומביה נמאט "מינוש" שאפיק, שהתפטרה רק החודש. כל השלוש זכו לביקורת עזה על האופן שבו טיפלו במחאות בקמפוסים ועל האופן שבו התנהגו בשימוע שהתקיים בקונגרס בדצמבר שעבר, ובעיקר חוסר היכולת לומר האם קריאות לרצח עם של יהודים הם בגדר הפרה של מדיניות האוניברסיטה.
מנגד ובעקבות ריענון הנהלים, האיגוד האמריקאי של פרופסורים באוניברסיטאות (AAUP) התבטא נגד "מדיניות מגבילה מדי" שעלולה לפגוע בחופש הביטוי. "המכללות והאוניברסיטאות שלנו צריכות לעודד, לא לדכא, דיאלוג פתוח ונמרץ ולדון אפילו על האמונות הכי עמוקות", נאמר בהצהרת הקבוצה שמייצגת כ־44 אלף מרצים. עוד מסר הארגון, כי חלק ניכר מהמדיניות לדיכוי ההפגנות נכפה ללא שיתוף חברי הסגל.
