הפריימריז הנערכים היום בניו המפשייר הם ההזדמנות האחרונה לקרוא תיגר על מעמדו של דונלד טראמפ במרוץ ולנגוס ביתרונו הניכר בסקרי דעת הקהל.
מכיוון שבמדינה ניתנת אפשרות למצביעים שאינם רשומים כחברי המפלגה הרפובליקנית להשתתף בהצבעה, לניקי היילי נוצרה לכאורה הזדמנות לגרוף את מרבית קולות העצמאיים. אף שמדובר במועמדת שמרנית למהדרין בסוגיות חברתיות וערכיות – סגנונה הרהוט, בקיאותה בעובדות ומאמציה לשקול פתרונות יצירתיים לסוגיות רגישות וטעונות (למשל, הפלות ובלימת ההגירה הבלתי חוקית דרך הגבול הדרומי) הפכו אותה למתמודדת מוערכת מלכתחילה על ידי ציבורים עצמאיים, רפובליקנים מתונים, ומצביעים בעלי השכלה אקדמית.
ואולם, למרות סקרים מחמיאים בשבועות האחרונים, דווקא בישורת האחרונה הפער שב לצמוח והגיע לדו־ספרתי. מתקבל אפוא הרושם, שבעידן של שסע חברתי וערכי חריף ושיח פוליטי מתלהם, נדון לכישלון כל ניסיון להעלות את המערכת הפוליטית האמריקאית – ולו גם באופן מינורי – אל נתיב ענייני ואינטגרטיבי יותר, וכך להנמיך את גובה הלהבות. אלה מאיימות לפורר ולרסק כליל את האתוס האמריקני המסורתי, שבטבורו השאיפה לפשרות פרגמטיות ומעשיות בין יריבים פוליטיים ואידיאולוגיים.
ממש ערב ההצבעה התברר שטרם בשלו התנאים לטיעונים שכלתניים, שאינם מעוגנים בסיסמאות פופוליסטיות פוגעניות ובאיומים על צביונה החוקתי ומורשתה הדמוקרטית של האומה. נהפוך הוא: בעוד תמיכת הפלח העצמאי בהיילי בניו המפשייר הפכה לרכה ושברירית יותר מדי יום, התחזק עוד יותר מעמדו של טראמפ בקרב המצביעים הרפובליקנים. לא זו בלבד שהגרעין הקשה במפלגה רואה עצמו מחויב להצביע עבורו ללא תנאי – מסתמנת נהירה לעברו גם בקרב רוב גדול של מצביעים רפובליקנים מסורתיים. זאת, אף שרבים מהם אינם מתלהבים, בלשון המעטה, מסגנון התנהלותו ונרתעים מאיומיו לכרסם באושיות היסוד שעליהן מושתתת הדמוקרטיה האמריקנית. ואולם הפיתוי לקפוץ על עגלתו של "האיש החזק" והנחרץ (שעם חלק מעמדותיו, כולל המאבק בהגירה הבלתי חוקית, וכולל ההכרח לצמצם עד למינימום את מעורבותה של ארה"ב בסכסוכים צבאיים מעבר לים, הם מזדהים), גובר בעיניהם כעת על כל שיקול אחר.
המחנה הרפובליקני בניו המפשייר על כל רבדיו מתכנס עתה באוהלו של טראמפ, וחלקו, לפחות, מדחיק את הסכנות הטמונות בכך. גם פרישתו שלשום של רון דה סנטיס מן המרוץ, והצהרת התמיכה שלו בטראמפ (שנגדו יצא חוצץ עד לא מכבר), עתידות להחריף עוד יותר את מצוקתה של היילי. דה סנטיס השתרך אמנם הרחק מאחור בהתמודדות, אבל נראה שהקולות המועטים שהיה צפוי לקבל ייפלו היום כפרי בשל, רובם ככולם, בחיקו של טראמפ.
בהנחה שהנשיא לשעבר יזכה היום בניצחון אלקטורלי חד־משמעי ודו־ספרתי, לא נראה באופק יריב מפלגתי המסוגל לאיים על מעמדו במרוץ הרפובליקני. מאחר שכל ניצחון פירושו זרם נוסף של תרומות והצהרות תמיכה, עתיד טראמפ ליהנות מרוח גבית פנים־מפלגתית חזקה, שספק רב אם אפשר יהיה לבלום אותה.
והיילי? אפילו במדינתה דרום קרוליינה, שבה כיהנה כמושלת פופולרית, היא אינה זוכה ל"תנאים של חיבה", שכן טראמפ מוביל בה בפער בלתי נתפס של כ־%30. וה סימן נוסף, המעיד לכאורה שנסתם הגולל על מועמדותה. המרוץ על כרטיס המינוי הרפובליקני צפוי להגיע לסיומו המוקדם מאוד.
תגובה אחת
יש לכם את זה ביותר דמוקרטי/פרןגרסיבי?
לא למדתם כלום מה7 שנים האחרונות?
4 שנים הוא היה והוא לא היה קיצוני ומסוכן כמו שאתם לא מפסיקים לצייר אותן בכל הזדמנות, נהפוך הוא, כל הרפורמות שלו היו ברמה שאם היו קוראים לו אובמה היו מכתירים אותו כנשיא הטוב בהיסטוריה. שלוש שנים אחריו קיבלנו כישלון חרוץ שדרדר את ארה״ב לשפל חסר תקדים בכל אספקט של החיים. כל הזניחה של החלום האמריקאי לאמריקאים ורק השגמתו ללא חוקיים. הכל הלך אחורה.
אנשים לא מטומטמים כמו שנראה לכם, יש סיבה שכולם רצים אחריו כי הוא הראה שהוא היה הכי טוב לאזרח.
אז פשוט תנסו לדווח אמיתי וישיר בלי לתפוס צד, זה גם יראה יותר אמין.
זו אחת הכתבות העצובות ביותר ומיוחד מעיתון שמרשת ישראלים ולא, לא שכחנו באיזה צד יש מלא שונאי ישראל