הוא שיכנע את את קונאן אובראיין לבקר בארץ, הפגיש את הנשיא ריבלין עם גל גדות בבכורה של ליגת הצדק", והזמין את שרון סטון להספיד את הנשיא פרס • יו"ר קרן היסוד החדש סם גרונדוורג, שסיים כהונה בת שנתיים כקונסול ישראל בלוס־אנג'לס, מספר איך מקדמים יח"צ חיובי לישראל בהוליווד ובעיר הכי פרוגרסיבית באמריקה
קונאן או'בריאן, מגיש תוכנית הלייט־נייט בערוץ TBS, עמד מול דלת חומה והביט למצלמה. זה מרגש", הוא אמר. "הסיבה שאני בישראל נמצאת מאחורי הדלת הזאת". הוא דפק שמונה פעמים בקצב. את הדלת פתחה, איך לא, גל גדות, הלא היא וונדר־וומן. "איך מצאת…", שאלה השחקנית הישראלית את הג'ינג'י. "זה לא היה קל", הוא הודה. "אנשים לא רצו להגיד לי איפה את גרה. אבל הייתי עקשן מאוד".
על הפגישה הזו ב־2017 בין קונאן ובין גדות – שהייתה כמובן הופעה מתוסרטת של השחקנית, ושולבה בפרק על ישראל בתוכנית "קונאן ללא גבולות" – אפשר לתת קרדיט חלקי לפחות לסם גרונדוורג, קונסול ישראל בלוס־אנג'לס דאז. במהלך פעילותו בקהילות היהודיות בעיר, בדרום קליפורניה ובמדינות נוספות בארה"ב, רקם גרונדוורג קשרים, בין השאר בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע.
"הביקור של קונאן בארץ היה יוזמה שלי, יחד עם נציג משרד התיירות אורי שטיינברג", הוא נזכר. הביקור שנמשך שבוע והסתכם ב־42 דקות על המסך, סיפק יחסי ציבור מעולים למדינת ישראל. בין השאר טייל מגיש הלייט־נייט בחופי ת"א, נפגש עם ראש הממשלה במעונו שבירושלים, ביקר בגדר ההפרדה, התאמן עם חיילי צה"ל ועם ליאור רז מפאודה ועוד. בתוכנית נראה או'בריאן כשהוא מתלוצץ עם בחורים ישראלים שריריים על החוף, עושה פרסומת לבירה ישראלית ואף מנסה את מזלו עם הנשים הישראליות (עם גדות זה לא הלך).
את השחקנית היהודייה מים ביאליק, מכוכבי הסדרה המפץ הגדול", הוא ליווה בעצמו כשנחתה בישראל ב־2015 לרגל כנס של משרד החוץ. "היה קשה לחדור את המעטפת סביב ביאליק, אבל מכיוון שאני אדם דתי, במקרה נתקלתי בעורך הדין שלה, שמתפלל בבית כנסת ורתודוקסי. דרכו הגעתי אליה".
מלבד ידוענים הוא הביא ארצה גם משלחת של בכירי התעשייה ההוליוודית, כדי להכיר להם את המציאות הישראלית. כשערך בלוס־אנג'לס ערב זיכרון לשמעון פרס, הוא הזמין את השחקנית שרון סטון, שהייתה בקשר עם הנשיא המנוח, לשאת שם דברים. כשהנשיא ראובן ריבלין הגיע לביקור בכנס הפדרציות היהודיות שנערך בעיר, דאג גרונדוורג להביא אותו גם להקרנת הבכורה של הסרט "ליגת הצדק", בהשתתפות גדות. "הצלחנו לקחת אותו ל'אפטר פארטי'", מספר הקונסול לשעבר, שסיים את תפקידו בסוף 2018.
ללוס־אנג'לס הוא הגיע דווקא כשקשריו חלשים והאווירה סביבו בעייתית. מתנחל מאפרת שנוחת בלב הליברליזם הפרוגרסיבי בארה"ב, ואמור לשווק שם את ישראל; אורתודוקס חובש כיפה שצריך ליצור שיח עם קהילות יהודיות שמקיימות את תפילת יום כיפור בליווי נגינה. לא אתגר פשוט.
גרונדוורג (46), נשוי ואב לשלושה, מתגורר באפרת שבגוש עציון. כיום, לאחר שסיים את כהונתו בקונסוליה בלוס־אנג'לס, הוא יו"ר קרן היסוד – המוסד הכספי המרכזי שמאחורי פעולותיהן של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. הוא עורך דין בהכשרתו, ובמשך השנים נגע בעסקים וגם בדיפלומטיה.
הוא גדל במיאמי ביץ', פלורידה, והיה חבר ילדות של רון דרמר, כיום שגריר ישראל בארה"ב. השניים למדו באותו בית ספר, "היברו אקדמי". לאחר התיכון עלה גרונדוורג לישראל, למד בישיבת ההסדר באפרת והתגייס לשירות קרבי בצה"ל כחייל בודד. את אשתו הכיר גם כן בהיברו אקדמי, והשניים התחתנו בישראל. בגלל מצב משפחתי מורכב מבחינתה הם חזרו לפלורידה והתגוררו בעיר הוליווד, חצי שעת נסיעה ממיאמי ביץ', באזור של משפחות צעירות דתיות. 11 שנים שהו שם, ובזמן הזה עשה גרונדוורג תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת מיאמי, ועבד בחברת עורכי דין גדולה, גרינברג טראוריג.
בשנת 2009 שב עם אשתו וילדיו לישראל. "אחרי שאמא של אשתי נפטרה, החלטנו להחזיר את החיים שלנו למסלול שתכננו להם מלכתחילה. הילדים היו אז בגיל 11, תשע ושבע, והגענו למסקנה שאם לא נחזור לארץ מיד, זה לא יקרה עד הפנסיה".
כקונסול בלוס־אנג'לס, נהג לספר ליהודים המקומיים שהוא "עולה סדרתי". "לא היה קל לעלות לארץ בפעם השנייה", הוא אומר. "הפעם הראשונה הייתה בגיל צעיר מאוד; לחזור עם שלושה ילדים זה כבר סיפור אחר. אז עדיין לא חשבתי שגם החזרה לארץ אחרי שליחות דיפלומטית תהיה סוג של עלייה".
לאחר העלייה השנייה, ב־2009, שינה גרונדוורג כיוון מקצועי: הוא החל לעבוד בקונגרס היהודי העולמי – ארגון בינלאומי המורכב מקהילות וארגונים יהודיים ברחבי העולם. בתפקידו האחרון היה גרונדוורג מנכ"ל הארגון בישראל. הוא יועד ע"י ראש הממשלה לכהן כקונסול בניו־יורק. אבל הועבר לחוף המערבי. ניכר שגם היום מצר על ההחמצה, ובכל זאת, הוא אומר, "במבט לאחור אני יכול להגיד שזו הייתה ברכה. לפני שהבנתי מה כוללת השליחות בלוס־אנג'לס, ברור שהתבאסתי. אבל ברגע שצוללים פנימה מבינים כמה זה אזור קסום ומופלא, עם פוטנציאל עצום לשינוי. החלטתי לא להסתכל לאחור, והסתערתי על המשימה".
קיבלתי מרה"מ משימה: להתמקד בהוליווד
הקונסוליה בלוס־אנג'לס, אחת הנציגויות הדיפלומטיות הגדולות ביותר של ישראל, ממונה על שש וחצי מדינות בארה"ב: אריזונה, קולורדו, הוואי, נבדה, ויומינג, יוטה והחלק הדרומי של קליפורניה (בצפון קליפורניה מטפלת הקונסוליה בסן־פרנסיסקו, שממונה גם על אורגון, וושינגטון, מונטנה, איידהו ואלסקה). גרונדוורג נכנס לתפקידו שם באוגוסט 2016.
גרונדוורג לא נתקל ביחס נלהב במיוחד מצד יהודי קליפורניה הליברלים: "היו שחששו שמגיע מתנחל, אבל הצלחתי למנף את החשש הזה ליתרון. הם ראו שהאדם הזה שגר באפרת, מביא איתו מקצועיות, מכיר את ארה"ב ואת הקהילה היהודית, ולא רק מדבר את השפה אלא גם מבין את המנטליות. הם גם גילו שאני ליברלי למדי בתחומים מסוימים. הוכחתי להם שאני יודע טוב מאוד מה זה בית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי, ולא הייתה לי שום בעיה לבקר שם. הם הבינו שאני מכיר את הניואנסים הקטנים ואת הדקויות. הרי גדלתי בארה"ב, לא הייתי אאוטסיידר".
״בשנים שהייתי בלוס־אנג'לס עשיתי המון דברים שלא עשיתי מימיי. נאמתי מול קהילה המגדירה את עצמה 'ללא זרם', וקיימה את תפילת יום כיפור בכנסייה מתודיסטית, כי זה המקום היחיד שמצאו. הם שכרו את המקום לכבוד יום כיפור, כי אז מגיעים יותר מתפללים מאשר בשבוע רגיל. זו קהילה הוליוודית מאוד, עם חברים משפיעים מאוד, פרוגרסיבים, והיה חשוב שיגיע לשם נציג של מדינת ישראל".
התפקיד בלוס־אנג'לס אפשר לגרונדוורג גישה יוצאת דופן לעולם הידוענים של הוליווד. גם הוא וגם שולחיו היו מודעים לפוטנציאל הפעולה בשדה השואו ביזנס. לפני צאתי לשליחות קיבלתי מראש הממשלה משימה: להתמקד בהוליווד. מעטים כמו נתניהו מבינים ומעריכים את הכוח ואת ההשפעה של המדיה על דעת הקהל האמריקאית".
בין השאר זכה גרונדוורג לערוך את החגיגות לרגל יום העצמאות ה־70 של מדינת ישראל. קיימנו אירוע שיא באולפני יוניברסל בקנה מידה לא סטנדרטי, מתוסרט ממש כמו טקס פרסי האוסקר", הוא אומר בגאווה. בתצלום המוצג על מדף במשרדו נראים כמה מהידוענים שהשתתפו באירוע: בילי קריסטל, קלסי גרמר, מים ביאליק, נועה תשבי, השחקנית הישראלית יעל גרובגלס, שחקן הפוטבול אריק דיקרסון, נינט ויוצרי פאודה ליאור רז ואבי יששכרוף.
ידוען אחר שהגיע לבית הקונסול בבוורלי הילס היה קארים עבדול־ג'באר, מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים וכוכב הלוס־אנג'לס לייקרס בשנות השבעים והשמונים. עבדול־ג'באר הנחה שם דיון במהלך סעודת אִ פְ טַ אר, שבירת הצום היומי בחודש הרמדאן. "זה היה מדהים, התרגשתי מאוד מההשתתפות שלו באירוע בתוך הבית שלי, שהוא בעצם הבית של מדינת ישראל", אומר גרונדוורג. "ערכנו פאנל עם מנהיגים יהודים ומוסלמים מהאזור, ודיברנו על היחסים המורכבים בין שתי הדתות. בסוף הדיון פינינו את הסלון מרהיטים, פרשנו שטיח, והם התפללו. לאחר מכן הם שברו את הצום, ואכלנו יחד".
הקדנציה שלו כקונסול, שהייתה אמורה להימשך שלוש שנים, לא הושלמה עד תום בגלל סיבות משפחתיות. הילדים שלי היו גדולים, בתיכון, וחזרו לישראל אחרי השנה הראשונה שלנו בלוס־אנג'לס. נשארתי בארה"ב עוד שנה וחצי לבדי, וביקרתי בארץ ככל שיכולתי. לבסוף החלטנו לסיים זאת מוקדם, לטובת המשפחה". כשחזר ארצה המליץ עליו ראש הממשלה לתפקיד יו"ר קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל" שנוסדה בשנת 1920, בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית, שהתקיימה בלונדון. הקרן אינה מגייסת תרומות בישראל ובארה"ב זה כשבעים שנה, אבל בקהילות אחרות בעולם – ובמיוחד באמריקה הלטינית ובאוסטרליה – היא מוכרת ונחשבת מאוד.
מחפשים 'סושיאל אימפקט'
ב־2018 גייסה קרן היסוד עבור מדינת ישראל 220 מיליון דולר. "חלק מהתרומות שאנחנו מקבלים 'צבועות' מראש ומיועדות למטרות מסוימות, כאשר אנחנו לא צד בגיוס או בהחלטות ההשקעה", מסביר גרונדוורג. היקף התרומות לגופים הציוניים והיהודיים הוותיקים נמצא במגמת ירידה בכל העולם. גם הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ספגו מכה קשה. תרבות התרומות השתנתה, וההשלכות לא פסחו על קרן היסוד. לדברי גרונדוורג, הסכומים נותרו כשהיו, אך הגיוס מורכב יותר.
"כיום תורמים רוצים שהתרומה שלהם תהיה מיועדת מראש לפרויקט מסוים. אפשר להבין זאת – אבל בשבילנו זה קשה יותר, כי היינו מעדיפים להחליט בעצמנו לאן ינותב הכסף, לפי סדרי העדיפויות הישראליים. פעם אנשים סמכו על המותג 'קרן היסוד' וידעו שאפשר לתת צ'ק ולדעת שהכסף לא נעלם. הדור החדש של התורמים הוא שונה, וזה אתגר לחבר אותם. גם אם הם בסוף כן תורמים, הם ירצו לעקוב אחרי התרומה שלהם ולראות את התוצאות. זה מה שנקרא היום בפילנתרופיה 'סושיאל אימפקט', 'השפעה חברתית'. כמו בעולם הפיננסי, התורמים של היום רוצים לקבל תשואה מרבית – לא להרוויח אישית, אך שתהיה השפעה גדולה יותר".
״כשהייתי קונסול התגאיתי בהישגים של מדינת ישראל כמעצמה בתחום הטכנולוגיה ובתחומים נוספים", מתאר גרונדוורג. "כיום, כיו"ר קרן היסוד, אני לא מכחיש שיש פערים גדולים בחברה, במיוחד בפריפריה, ויש אוכלוסיות מוחלשות שעדיין צריכות את העזרה של גוף כמו שלנו ושל הקהילות היהודיות". לקרן יש קהל יעד חדש, בארה"ב ומחוצה לה: נוצרים אוהבי ישראל. "יש קבוצות אוהבות ישראל בכל העולם, שרוצות לתרום לחברה הישראלית מתוך תחושה של קשר עמוק. אני מסתובב בכל העולם באירופה, בדרום אמריקה, במזרח – ויש לנו ידידים אמיתיים שם. זה הולך ומתחזק בשנים האחרונות ואני מאמין שזה יתפתח עוד בהמשך".
כמו בעת כהונתו בלוס־אנג'לס, גם היום גרונדוורג מנצל את השואו ביזנס כדי לקדם את מטרות הארגון. "אנחנו מטיסים הרבה שחקנים ועיתונאים ישראלים מוכרים לאירועי גיוס התרומות, כדי לחשוף בפני יהודי העולם את ישראל שהם פחות מכירים", הוא מגלה. לקהילה היהודית בברזיל, ממעוזי הארגון בחו"ל, "במקום להביא רמטכ"ל לשעבר הבאנו את השחקן מיכאל אלוני, מהסדרה שטיסל. במשך קרוב לשבוע, בכל יום, הוא העביר הרצאות – מצגת על החיים שלו, ומה שעבר בסדרה כישראלי חילוני המגלם דמות חרדית. הסתובבנו איתו בסאו־פאולו וברחוב ניגשו אליו אנשים, גם לא יהודים, וביקשו להצטלם. דרך הסיפור שלו שפכנו אור על מה שקורה בחברה הישראלית. במקרה שלו הצלחנו להפוך את החרדים בישראל לאנושיים יותר, וזו ללא ספק מטרה חשובה".
