אופיר הרוש, מומחה ישראלי לאבטחת מוסדות דת וקהילה בארה"ב מציע שלבים בסיסיים לפעולה: סיור מקיף באתר וזיהוי פערי אבטחה פוטנציאליים; לחשוב כמו תוקף, ובכך להגדיר דפ"אות ולהעריך את הסבירות למימושן; מציאת פתרונות, החל ממחסומים פיזיים ועד התאמות לוגיסטיות; ותרגול שגרתי של מערך האבטחה * זאת ראה וקדש
שמי אופיר הרוש. במהלך 17 השנים האחרונות מילאתי מספר תפקידים בתחום האבטחה בשירות הביטחון הכללי, לרבות מאבטח טיסה בחברות התעופה הישראליות וקב"ט שגרירויות ישראל באפריקה ובאירופה. כמו כן, במגזר הפרטי שימשתי כמנהל תפעול של חברת האבטחה הראשית של הנמל הימי בעיר אבידג'אן שבחוף השנהב. כיום אני מועסק ע"י משפחה אמידה בארה"ב כמנהל אבטחה.
במסגרת תפקידיי, כתבתי תוכניות אבטחה רבות, ולכל מומחה אבטחה יש דרך ייחודית להתייחס למשימת היצירה של התוכנית. מרבית אנשי המקצוע מסכימים כי זו מהווה בסיס לאופן שבו תתבצע השמירה על המבנים, ובראש ובראשונה על אנשים ששוהים בו.
התקריות האנטישמיות בארה"ב התגברו באופן משמעותי מאז שהחל סבב הלחימה האחרון בישראל, בעקבות מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס על ישראל, בשבעה באוקטובר 2023. הצורך באבטחה של מוסדות דת יהודיים הפך לחיוני מאי פעם. שמירה על בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ומוסדות חינוך, בכפוף להגבלות הנובעות מאורח חיים אזרחיים וכן בשל תקציב פעילות מצומצם, הם דאגה ואתגר מרכזיים. במאמר זה אבחן את הדרכים שבאמצעותן ניתן להתמודד עם סוגיה זו, על בסיס דוגמאות מהשטח ותובנות שהגעתי אליהן מתוקף הניסיון וההכשרה שרכשתי בתחום אבטחת מוסדות בשירות הכללי (שב"כ).
כשנדרשים לבצע משימת אבטחה למבנה, יש לחלק אותה למספר שלבים הכרחיים. אציג אותם להלן, וארחיב בנוגע לאופן שבו הוא מיושם בשטח.
1. סיור באתר: לבחון נקודות תורפה במבנים
השלב הראשון והחשוב ביותר בכל תוכנית אבטחה הוא סיור מקדים באתר. בהתאם לגודל הבניין, איסוף המידע באתר גדול ו/או רגיש עשוי להימשך מספר שבועות ולעיתיים חודשים. בעבודתי כמנהל תפעול בנמל הימי באפריקה, נדרש זמן-מה על מנת להכיר כראוי את תנאי השטח והמבנים הכלולים בתחומי הנמל. במהלך הסיור באתר, כותב תוכנית האבטחה יכיר מקרוב את דלתות הבניין, המנעולים, המשרדים, האולמות, הגדרות, מצלמות האבטחה, המקלטים והחלונות, וכן יבחן נקודות תורפה במבנים. כמו כן, יש לבצע הערכה בנוגע לכוח האדם של צוות האבטחה; מספר העובדים, רמת הכשרתם מהו הניסיון שברשותם בעולם האבטחה. בנוסף, חשוב להבין מהו אופי הקהילה ומנהיגיה, והאם קיימים נותני שירותים קבועים במוסד. במידה וכן, יש לבצע בדיקת רקע תקופתית לעובדים.
בנוסף, חשוב לתעד כל תובנה הקשורה באבטחה, שעולה במהלך הסיור. הדבר כולל כתיבת נקודות לשיפור, וכן מציאת פתרונות שניתן ליישם באופן מיידי. כמו שנאמר, "אורח לרגע רואה כל פגע", ביטוי שמדגיש עד כמה נקודת מבט רעננה בסיור ראשון עשויה לחשוף בקלות נקודות תורפה. זאת בהשוואה לאנשי אבטחה שמכירים ופועלים במתקן מסוים לאורך תקופה ממושכת.
מקרה לדוגמה, כשכתבתי תוכנית אבטחה למוסד חינוך בברוקלין, ניו יורק, שמתי לב לכך שמגרש המשחקים נמצא בנקודה החשופה לרחוב ראשי. מפגע טרור יכול לנצל את המיקום של מגרש המשחקים לפגוע בגן הילדים, אפילו מבלי להיכנס לתוכו. דוגמה נוספת היא מוסד רפואי יהודי בניו-יורק, שבו הבחנתי שמצלמות האבטחה במעגל סגור של המבנה הותקנו בנקודות נמוכות מדי. באופן אידיאלי, יש להציב מצלמות בגובה של 3 מ' לכל הפחות, כדי להימנע ממקרים של ונדליזם וגניבה.
ניתוח תא שטח הוא חיוני לאנשי מקצוע בתחום האבטחה. ניתוח זה צריך לכלול, פרט לסיור בתוך האתר כפי שצוין לעיל, סיור היקפי בסביבת האתר; הרחובות המקיפים אותו, תנועת כלי-רכב, שגרת משלוחים ודפוסי פעולה של עוברי אורח. יש לשים לב לפרטים כדוגמת הופעה חיצונית ושעות פעילות השיא בסביבה. זיהוי פעילויות שגרתיות באזור האתר יסייעו לאיש האבטחה באיתור חריגים.
שלב נוסף בלמידת הסביבה של האתר הוא זיהוי הנקודות בשטח שבהן תוקף עשוי לאסוף מידע על האתר. ההנחה היא כי תוקף יאסוף מידע לפני מתקפה, בין אם מדובר במספר דקות או בכמה ימים לפני המתקפה. אם צוות האבטחה יבחין מראש שמישהו עוסק במל"מ ( מודיעין לפני משימה), הוא עשוי למנוע את המתקפה או לפחות להתכונן לקראתה. לדוגמה, הצוות יכול ליזום סגירה של המקום, לשנות את שגרת הפעילות ולידע את המשטרה.
2. לאמץ את נקודת המבט של התוקף
במהלך ההכשרה שקיבלתי בקורס קב"טי שגרירות משירות הבטחון הכללי, הדגישו המדריכים בכל העת את החשיבות לאמץ מדי פעם את נקודת המבט של התוקף, והעלאת שאלות כגון: המקום שממנו תיפתח ההתקפה, האופן שבו היא תתבצע, ומהם סיכויי ההצלחה. על איש האבטחה לכתוב את כל הרעיונות הללו ואת סיכויי ההצלחה שלהם, על בסיס ההערכות שביצע. גישה זו משקפת את שיטת האבטחה של השב"כ, שנקראת ניתוח דפ"אות (דרכי פעולה אפשרים), ומעריכה את מידת התממשותן של תרחישי התקיפה; נמוכה, בינונית וגבוהה. דפ"א, דרך פעולה אפשרית, מתייחסת לאופן שבו היריב עשוי לפעול ולפגוע בנכס עצמו או באנשים שבתוכו.
המטרה העיקרית של ניתוח דפ"אות היא להצביע עליהן, להעריך את סיכויי ההצלחה שלהן ולהתאים לכל אחת מהן את הפתרון האבטחתי הרלוונטי. השיטה היא פשוטה והגיונית; דפ"אות שסבירות התממשותן גבוהה, יוצבו בראש סדר העדיפויות וההתייחסות אליהן תתבצע בדחיפות. זאת לעומת דפ"אות שסבירות התממשותן נמוכה, שהטיפול בהן ידחה. יש לציין כי קיימות דפ"אות שלא יקבלו מענה כלל, אך לא לפני שנבחנו לעומק, וניתן להסיק שאין צורך בנקיטת פעולות נוספות. בהמשך לדברים הללו, ניתן להציג דוגמה המתייחסת במרבית המוסדות הדתיים, וסבירות התרחשותה היא גבוהה; מדובר בדפ"א של יורה בודד, שינסה להיכנס לתחומי המבנה במהלך קיומו של אירוע. מקרה דומה אירע בבית כנסת בפיטסבורג, פנסילבניה, ביום שבת, עשרים ושבעה באוקטובר 2018. מפגע בודד נכנס לבית הכנסת בעת תפילה, וירה למוות באחד עשר איש ופצע שישה, כולל מספר ניצולי שואה. אירוע זה מהווה את ההתקפה הקטלנית ביותר אי פעם על קהילה יהודית בארה"ב.
3. פתרונות: להשאיר את הווילונות מוגפים
כפי שהוסבר לעיל, אם הסבירות שהדפ"א תתממש כלפי העובדים או האתר היא גבוהה, המענה האבטחתי חייב להיות בהתאם. מענה אבטחתי יכול להיות הצבת איש אבטחה נוסף, חסימות פיזיות למיניהן, בידוק גופני, התקנת מצלמות במיקומים שונים, שינוי פנימי במבנה ועוד. לדוגמה, מתקן בן שתי קומות, בו הקומה הראשונה היא אולם תפילה או התכנסות והקומה השנייה היא משרדים. לפי ניתוח הדפ"אות שבוצע, מכונית תופת או רכב שפורץ לתוך הבניין נחשבים לדרך פעולה אפשרית שסבירותה גבוהה. כעת המשימה של איש האבטחה היא למצוא פתרון לדפ"א, שימנע את התרחשותה לחלוטין או ימזער את השפעתה. במידה שקיים תקציב שמתיר זאת, הפתרון המיטבי יכלול התקנת מחסומים פיזיים כגון עמודי מתכת או פיסטונים מיוחדים למניעת פריצה. במקרים שבהם התקציב מוגבל, החלופה עשויה להיות העברת אולם התפילה לקומה השנייה, הרחק ממפלס הרחוב.
לא בכל המקרים נדרשים השקעות כספיות גדולות או מאמצים מיוחדים לפתרון סוגים מסוימים של איומים. לעיתים, פתרון יכול להיות פשוט יותר לתפעול. לדוגמה, באחת מהשגרירויות שבהן עבדתי, הממוקמת בקומות הגבוהות של בניין משרדים, הגדרתי כי סבירות התממשותה של דפ"א התקפת ירי צלף על עובדי השגרירות היא גבוהה. הפתרון ליישום היה להשאיר את הווילונות מוגפים במשך כל ימות השנה, ללא יוצא מן הכלל.
4. תרגול מערך האבטחה והתאמה לאיומים חדשים
תרגילי אבטחה ומוכנות משפרים את מקצועיות צוות האבטחה ומשמרים ערנות מבצעית גבוהה. בנוסף, תרגילים אלה יכולים לשמש מבחן לבדיקת יעילות תוכנית האבטחה ולוודא שהיא עונה על הדפ"אות שהוגדרו. כשעבדתי כקצין הביטחון בשגרירות באירופה, הגדרתי אחד הצמתים הקרובים לשגרירות כנקודת איסוף מודיעין על השגרירות בכלל, ועל תנועות השגריר בפרט. כאשר רציתי לבחון האם צוות האבטחה ערני לנקודה ומבצע את הפעולות הנכונות, הייתי מזמין איש לא מוכר ומבקש ממנו להישאר בצומת למספר דקות. הציפייה הייתה שצוות האבטחה יזהה את החריג, משום שאין סיבה לעמוד בצומת הזה, וישלח שוטר לבדוק את המתרחש. תרגול נוסף שבוצע לפחות פעם בחצי שנה, הוא תרגיל חירום כולל, המדמה התקפה על השגרירות ופינוי העובדים לחדר פנימי מוגן. תרגיל זה נועד לבדוק את מוכנות העובדים למצב חירום ואת הזמן שלוקח לכלל העובדים להגיע לחדר זה. תוכנית האבטחה חייבת להיות מותאמת לשינויים במבנה או בסביבה, וכמובן לאיומים חדשים שמתקבלים. לדוגמה, דפ"א רחפנים ככלי תקיפה תופס תאוצה בעקבות המלחמות האחרונות. האם הדפ"א מוגדרת כגבוהה או נמוכה בסביבת המתקן? ואם היא מוגדרת כגבוהה, מהם הפתרונות.
***
במאמר זה ניסיתי לבחון את הסוגיה המורכבת של אבטחת מוסדות דת וקהילה, תוך שמירה על מסגרת תקציב ועל מגבלות אזרחיות. קיימים ארבעה שלבים בסיסיים בתהליך זה. השלב הראשון הוא סיור מקיף באתר, שבסופו רמת ההיכרות עם המתקן צריכה להיות מקסימלית, בנוסף לזיהוי פערי אבטחה פוטנציאליים. השלב השני הוא לחשוב כמו תוקף, ובכך להגדיר דפ"אות ולהעריך את הסבירות למימושן. השלב השלישי מתמקד במציאת פתרונות, החל ממחסומים פיזיים ועד להתאמות לוגיסטיות פשוטות. השלב האחרון הוא תרגול שגרתי של מערך האבטחה, על מנת לבחון האם התוכנית עובדת ומתפקדת כנדרש, ובמקביל לזכור כי החובה היא להבחין בכל סוג של איום שמופיע, והתאמת הפתרונות הממוקדים לו.
כתיבת תוכנית אבטחה היא השלב הראשון והבסיסי באבטחת מתקן, עליה יהיו מושתתים נהלי עבודה שונים ,אבטחת מידע ועוד. הנחת העבודה היא שתוכנית יסודית ומקיפה תוביל לצמצום הסיכונים ולשמירה על אורחי המבנה; מהות משימתו של איש האבטחה.
ליצירת קשר עם אופיר הרוש:
דוא"ל: ofirharoush@gmail.com
לינקדין: www.linkedin.com/in/ofir-harush-295b1234
תגובה אחת
כתבה מעניינת וחשובה מאוד , תודה רבה אופיר הרוש על ניתוח מעניין ומעמיק, חשוב להבין את הסיכונים ודרכי פעולה למניעת ארועים של פגיעה בקהילה היהודית בחו"ל.