מאת איילה אור-אל
תושבי פסיפיק פליסיידס תיארו את המנוסה משכונתם כמסע בתוך מה שנראה כסצינת מלחמה. "זה היה כאילו שמישהו הטיל פצצות על כל האזור" סיפר דוד לייב, תושב המקום מזה 20 שנים. "בהתחלה רציתי להישאר להגן על הבית, השתמשנו בצינורות המים להרטיב את הבית והצמחיה שמסביב עד כמה שאפשר, אבל בסוף כשהשריפות התקרבו, לא נותרה לנו ברירה אלא לעזוב".
לייב, פנסיונר, הספיק לקחת כמה בגדים, זוג נעליים, תמונות, כלי רחצה ומסמכים חשובים. הוא ואישתו גרים לבדם, ילדיהם כבר עזבו את הבית ואינם גרים בלוס אנג'לס. הם עברו לגור אצל חברים בסנטה ברברה ורק כשהגיעו לשם נזכרו בכל מיני פריטים חשובים שנותרו מאחור. "עכשיו זה מאוחר מדי, הבית שלנו נשרף".
"אנשים נטשו את הרכבים שלהם בפאניקה"
ישראלים רבים שגרים באיזורי השריפות בפסיפיק פליסיידס, מאליבו ואלטדינה/פסדינה, סיפרו לנו בשברון לב על בתיהם שנשרפו עד יסוד. "אין לי מושג איך נשקם את ההריסות, מדובר בשכונות שלמות שנשרפו" אומרת נועה גולדברג מהיילנד וילג'. "כל החנויות שהייתי נוהגת לקנות בהן, כל המסעדות האהובות עלי, הכל הכל נשרף".
נועה התפנתה מהשכונה בשעה 3 אחה"צ כשהשריפה כבר חגגה מסביב. לקח לה זמן להתפנות כי הכביש היה פקוקים עם תנועה כבדה. היא היתה צריכה להחליט מה לעשות, לשבת בבית ולחכות שהתנועה תפחת או לעמוד בפקק אחד ארוך. היא החליטה להישאר אך בשעות אחר הצהריים כשכבאי האש פינו את כלי הרכב שנותרו מאחור, היא נכנסה לרכב עם ביתה וכל הדברים שהצליחה להוציא מהבית והתחילה לנסוע.
"אנשים נטשו את הרכבים שלהם בפאניקה" היא מסבירה. "לחלקם כבר אמרו לעזוב כי האש התקרבה והיה מסוכן מדי. הייתי לבד בבית עם בתי, בעלי מחוץ לעיר. כשהתחלנו לנסוע העשן היה כל כך סמיך וכבד שהיה קשה לראות. הרגשתי את החום הנורא מהבתים השרופים. הרגשתי שאני בגיהנום. הצלחנו איכשהו לצאת משם אבל הלב נשבר לחשוב שלא נוכל לחזור".
"לקחנו מחשבים ואלבומי תמונות ועזבנו"
ליאת שטנברג עברה ללוס אנג'לס עם בעלה לפני שבע שנים ושכרה בית בפאסיפיק פאלסיידס. לא מזמן הגיעו הוריה לביקור בלוס אנג'לס והמשפחה נסעה לחופשה במיאמי. "המזוודות שלנו היו עדיין ארוזות עם בגדי ים ובגדי חוף, אז החזרנו את המזוודות למכונית, לקחנו מחשבים ואלבומי תמונות ועזבנו".
ביחד איתה היו הוריה, בנה המשרת בארץ כחייל בודד ובתה בת ה-11. במיאמי נשארו בתה הבכורה ובעלה. "היא בתוכנית שיט לאולימפיאדה" מסבירה ליאת.
השכונה בה התגוררה ליאת, שכונת מרקז, היתה השכונה הראשונה לעלות בלהבות. "אני לא מכירה אף אחד שהבית שלו שרד, כל הבתים בשכונה נשרפו". המשפחה מתגוררת כרגע באייר.בי.אנד.בי עד שיחליטו מה לעשות הלאה.
הבית האהוב על הילדים שלנו
ישראלים רבים אליהם פנינו שבתיהם נשרפו, התקשו לדבר אם בגלל שברון לב ואם בגלל הצורך להתחיל להתארגן מחדש, להרים טלפון לחברת הביטוח ולהבין איך הולכים החיים שלהם להיראות בחודשים הקרובים.
"כל מה שנותר לי אלו הבגדים שעלי, הלאפטופ שהיה אתי והרכב" אומר דניאל שביקש לא לכלול את שם משפחתו. "לא הייתי בבית בזמן השריפות וכששמעתי שהשכונה שלי נפגעה, נכנסתי מייד לאוטו והתחלתי לנסוע. זה היה כמעט בלתי אפשרי כי הרבה מהכבישים היו חסומים או עם תנועה, אבל איכשהו הגעתי לשם וגיליתי שהבית נשרף לחלוטין. היו לי שם ציורים יקרי ערך, מזכרות שאספתי ועוד".
הבית הוא ביתו השני של דניאל והוא עיצב אותו בעצמו. "אני ואשתי היינו מגיעים לשם בסופי שבוע ובכל פעם שהיה לנו חופש. זה היה הבית האהוב על הילדים שלנו ועלינו. חשבנו שיום אחד נעזוב את הדירה שלנו בעיר שקרובה לי יותר לעבודה ונעבור לשם לתמיד. לא מאמין שנוכל לבנות בית כזה שוב, הוא היה מיוחד במינו והביטוח לא יכסה את הוצאות הבניה".
באשמת קארן באס וגאווין ניוסם
ביום רביעי אחה"צ כשהלהבות פרצו גם בהוליווד הילס מאיימות על מספר מרכזים תרבותיים ותיירותיים מפורסמים כהוליווד בול, מוזיאון מדאם טוסו ומלון הרוזבלט, אילנה שושן המתגוררת באזור, כבר היתה בדרכה לאקוודור, נסיעה שתוכננה עוד קודם. בנה מייקי שהתפנה מביתו במאונט אולימפוס בעקבות השריפות סימס לה שהוא נמצא בביתה. אלא שאז גם באזור הזה הוכרז פינוי. היא הורתה לו לארוז מספר תמונות ואלבומים ושני לאפטופ והוא שוב ארז קופסאות, פינה את כל הדברים החשובים ועבר לאזור אחר בעיר בתקווה שהשריפה לא תגיע לשם גם כן.
בבית חב"ד בפסיפיק פליסיידס פינו את ילדי הגן אל מעבר לרחוב והתקשרו להורים לבוא לאסוף אותם. רב קהילת חב"ד זושי קונין סיפר שמחסן בית הכנסת נשרף אך בניין בית הכנסת עצמו לא נפגע. עשרות משפחות איתם יצר קשר, טרם חזרו אליו סיפר. לדבריו יש אנשים שנותרו בתקווה להציל את ביתם. בסופו של דבר, כולם התפנו ולא נמסר על כל אבידות חיים באזור פסיפיק פליסיידס.
"קשה היה לנו לעזוב את הבית ולא לנסות לפחות להציל אותו" אומר לייב. "לא היה מספיק כח של מכבי אש, קארן באס קיצצה מהתקציב שלהם ברגע שנכנסה לתפקידה ובגלל זה אין להם כוח אדם. גאווין ניוסם, מושל קליפורניה, ידע שיש לנו בעיה רצינית בגלל צמחיה יבשה. הוא הוזהר על כך, כל שנה אנחנו מתמודדים עם שריפות אבל הוא לא טרח לעשות כלום. עכשיו אנו משלמים את המחיר".
השריפות בלוס אנג'לס הן השריפות הגדולות והקשות ביותר בהיסטוריה של העיר, היא הרסה לפחות 2000 מבנים, הביאה לפינויים של למעלה מ-100 אלף איש מביתם וגרמה למותם של חמישה. הערכת הנזק נכון לעכשיו עומדת על 57 מיליארד דולר.
