בית משפט פדרלי באוקלנד, קליפורניה, פסק ביום רביעי כי קיימת היתכנות שהמעשים שמבצעת ישראל ברצועת עזה עולים לכדי רצח עם. השופט, ג'פרי ווייט, אמנם דחה את העתירה נגד הנשיא ג'ו ביידן, שר החוץ אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין, בדרישה ש"ימלאו את חובתם ולא יאפשרו את רצח העם הפלסטיני", בנימוק שלא ניתן לשפוט את מדיניות החוץ של ארה"ב, אך לדברי מומחים למשפט בינלאומי, החלטתו עשויה לפתוח פתח לתביעות נגד ישראל.
העתירה, שהוגשה על ידי ארגון לזכויות אדם ברמאללה ופלסטינים מהרצועה ומארה"ב,התבססה על תסיעה של שבעה מהם על הרג בני משפחותיהם ברצועה, עקירה המונית של תושבים ועוד, וכן על החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שהוציא בשבוע שעבר צווי ביניים נגד ישראל. השופט ווייט כתב בפסיקתו כי הן מעדויות התובעים, הן מחוות דעת שהובאו בפני בית המשפט והן מהתבטאויות בכירים בממשלת ישראל, עולה כי סביר שהמצור הישראלי הממושך על הרצועה נושא סממנים של רצח עם וכי ארה"ב ממלאת תפקיד מהותי בכך מעצם תמיכתה בישראל.
"ביהמ"ש אישר שמה שהאוכלוסייה הפלסטינית עוברת הוא מהלך למיגור עם שלם", אמרה עו"ד קתרין גלאגר לאתר "המרכז לזכויות חוקתיות", שהיה שותף להגשת התביעה. "אנו קוראים לממשל ביידן להיענות לקריאת השופט לבחון ולסיים את דרך הפעולה הקטלנית שלו. נפעל בכל הדרכים החוקיות כדי לעצור את רצח העם ולהציל את חיי הפלסטינים".
הצווים שהוציא בית המשפט בהאג מחייבים את ישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע רצח עם ברצועת עזה, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לשם, למנוע טשטוש ראיות לרצח עם ולהעניש מסיתים לרצח עם. עוד נקבע כי על ישראל לדווח לבית המשפט לצדק על פעולותיה לקיום הצווים בתוך חודש ממתן הפסיקה. לצד זאת, בית המשפט דחה את בקשת דרום אפריקה להורות בצו על הפסקה מוחלטת של הלחימה ברצועה בטענה לרצח עם.
במקביל, יותר מ-60 אזרחים אמריקאים ובני משפחותיהם שנהרגו, נפצעו או נחטפו במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הגישו ביום רביעי תביעה נגד איראן בבית משפט פדרלי בוושינגטון, בדרישה לקבל יותר ממיליארד דולר מהרפובליקה האיסלאמית על תמיכתה בארגון הטרור.
התביעה הזאת מצטרפת לתביעה דומה שהוגשה במנהטן בידי קורבנות הטבח ומשפחותיהם נגד ענקית הקריפטו בייננס, שמואשמת כי איפשרה לחמאס לממן את פעילויות הטרור שלו באמצעות הפלטפורמה שלה. התביעות, המפרטות את הטבח האלים שביצע חמאס בתושבי הדרום ועוטף עזה, הן הראשונות במה שצפוי להפוך לגל של תביעות.
התובעים נגד בייננס תובעים גם את איראן וסוריה על שסיפקו לכאורה תמיכה פיננסית ונשק לחמאס, שהוגדר כארגון טרור בידי ארה"ב והאיחוד האירופי. את התביעה הגישו יהודית רענן, ששוחררה משבי חמאס ביחד עם בתה ב-20 באוקטובר, ומשפחותיהם של איתי גליסקו ודניאל לוי לודמיר שנרצחו במתקפה.
התביעה נגד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם מגיעה אחרי שהמנכ"ל והמייסד, צ'נגפנג ז'או, הודה בשנה שעברה באישומים פליליים של הלבנת כספים והפרת הסנקציות של ארה"ב, כולל סיוע לעסקות של חמאס וארגוני טרור אחרים. ההודאה באשמה נעשתה במסגרת הסכם טיעון נרחב עם משרד המשפטים האמריקאי, שאיפשר לבייננס להמשיך לפעול. בייננס עצמה הודתה באשמה ומשלמת יותר מ-4 מיליארד דולר בקנסות. ז'או התפטר מתפקידו כמנכ"ל ושילם קנס של 50 מיליון דולר.
עורך דינם של רענן והמשפחות, רוברט סיידן, אמר שהוא סמוך ובטוח שהקורבנות זכאים "לפיצויים משמעותיים" במסגרת החוק בארה"ב, כולל החוק נגד טרור. "עבדנו על התביעה הזו במשך שבועות ואנחנו מאמינים שכל מי שמסייע לטרור צריך לתת דין וחשבון", מסר.
לפי האשמות משרד המשפטים האמריקאי נגד בייננס, הזרוע הצבאית של חמאס גייסה כספים בביטקוין באמצעות הפלטפורמה. החברה הודתה כי לפחות 1.1 מיליון עסקות בשווי 899 מיליון דולר בוצעו בידי אנשים שחיים באיראן, מה שמפר את הסנקציות האמריקאיות. בתביעה של הקורבנות והמשפחות נכתב כי הסיוע שסיפקה בייננס לחמאס עזר לממן את הטבח האלים ולגייס מחבלים לביצוע המתקפות.
היסטוריה של תמיכה בארגוני טרור
התביעה הנוספת מפרטת את ההיסטוריה של תמיכת איראן בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי בעזה, כולל העברת עשרות מיליוני דולרים בשנה, לצד טילים ונשק. בתקופה שלפני 7 באוקטובר, תועדו מפגשים רבים בין נציגי כוחות הצבא של איראן, חמאס, ג'יהאד איסלאמי וחיזבאללה, שבמהלכן העניקה איראן אור ירוק למתקפה על ישראל, לפי התביעה.
"התובעים דורשים פיצויים מאיראן על הפגיעות המחרידות – מוות, הטלת מומים, קבירה, חטיפה וצורות אחרות של עינויים וטראומה פיזית – שספגו במתקפת 7 באוקטובר", נכתב בתביעה.
עורכי דינן של המשפחות פירטו את החוויות המחרידות שעברו לקוחותיהם, שסיפרו כיצד מחבלים שרפו את בתיהם, הפרידו אותם ממשפחותיהם ורצחו את קרוביהם בפסטיבל המוזיקה ברעים. עם התובעים נמנים גם קרובי המשפחה של גד חגי, ישראלי-אמריקאי שנרצח במתקפה, ורעייתו, ג'ודי ויינשטיין חגי. לתביעה מצורף צילום מסך של הודעה שג'ודי שלחה למשפחת בוקר המתקפה, ובה נכתב: "אנחנו בחוץ, שוכבים על הקרקע בשדה". המשפחות מאשימות את איראן בתמיכה וסיוע לטרור וברשלנות.
מה הסיכויים?
תביעות נגד ארגוני טרור והמדינות התומכות בהן יכולות להיגרר במשך שנים, ואת פסקי הדין כמעט בלתי אפשרי לאכוף. זה לקח 14 שנה ליותר מ-1,000 קורבנות מתקפת 11 בספטמבר לקבל את הפסיקה נגד איראן, שנתפסה בעיקר כסימבולית מכיוון שהרפובליקה האיסלאמית מעולם לא הגיבה לטענות בבית המשפט.
תביעה נוספת הקשורה לפיגוע במגדלי בתאומים שהוגשה נגד סעודיה גם נמשכה במשך שנים, והממלכה טענה שיש לה חסינות מתביעות הקשורות למתקפה.
"התובעים מודעים לכך שייתכן שהשלמת המשפט תהיה מורכבת ותיקח זמן, אבל הם מוכנים לעשות מה שנדרש כדי להשיג צדק על הזוועות שאיראן הכווינה, חימשה ושילמה עליהן", כתבו עורכי הדין.
