איור: מישל קישקה
עשרות אלפי ישראלים ליוו ביום רביעי בדמעות ובנהי את מסע ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס, שנרצחו בשבי בעזה והפכו לסמל הטראומה הלאומית מאז 7 באוקטובר. לאבל הלאומי הצטרפה התקשורת העולמית, שהקדישה סיקור נרחב ללוויה תחת כותרות כמו "אומה מתייפחת" ו"שלום, מלאכים".
כלי תקשורת רבים בעולם העבירו בשידור חי את ההספדים מהלוויתם של שירי ביבס וילדיה, לצד תיאור רגשותיהם של ההמונים שיצאו לחלוק כבוד אחרון למשפחה. הבילד הגרמני וה-AFP הצרפתי הבליטו במיוחד את ההספד הקורע לב של ירדן ביבס, ששוחרר רק בתחילת החודש, כשהוא מבקש סליחה מאשתו וילדיו על כך שלא הצליח להגן עליהם. באתרי החדשות האיטלקיים, הקוריירה דלה סרה ולה רפובליקה, שודר מסע ההלוויה בשידור חי עם הפניה מעמוד הבית.
מסע ההלוויה של משפחת ביבס הפך לאירוע בינלאומי גם בשל אזרחויותיהם המרובות של בני המשפחה. העיתון "לה נסיון" בארגנטינה הקדיש את כותרתו הראשית לנושא: "בני ערובה של חמאס. הארגנטינאים שירי, אריאל וכפיר ביבס שהיו בני ערובה של חמאס מובאים למנוחות בישראל". בארגנטינה אף נערך טקס זיכרון מיוחד לכבוד המשפחה בבואנוס איירס,
בגרמניה, דיווח עיתון "דר שפיגל" כי שער ברנדנבורג בברלין הואר באור כתום לזכר משפחת ביבס, שהחזיקה גם באזרחות גרמנית. ראש עיריית ברלין, קאי וגנר, כתב בפלטפורמת X (לשעבר טוויטר): "לזכר חברי משפחת ביבס שנרצחו ובסולידריות עם החטופים הרבים שעדיין נמצאים בידי מחבלי החמאס".
בכל סיקורי ההלוויה הוצגה תמונה של אומה שלמה השרויה באבל. ה"דיילי מייל" הבריטי העניק את הכותרת "אומה מתייפחת", וציין כי "אלפי ישראלים אבלים, עם דגלים ובלונים כתומים, הגיעו למסע ההלוויה של מי שנרצחו בשבי בעזה והפכו לסמל של זוועת החטופים של ישראל". ה"בילד" הגרמני כתב "מדינה שלמה בוכה", ורשת NBC האמריקאית דיווחה כי "קהל עצום של ישראלים עמד בצדי הדרך ומירר בבכי, בזמן שרכבים שחורים נשאו את הארונות".
סוכנות הידיעות AP האמריקאית תיארה "עשרות אלפי ישראלים בוכים, נושאי דגלים, בלונים כתומים ושלטים עליהם נכתב 'סליחה'" שיצאו ללוות את המשפחה, ו"רבים מהם התחבקו ובכו כשהארונות עברו לאורך נתיב של 100 ק"מ ממרכז הארץ לבית הקברות". עיתון "לה מונד" הצרפתי דיווח: "אלפי בני אדם התאספו ביום רביעי בבוקר לאורך כבישים ברחבי הארץ כדי ללוות את מסע הלוויה".
רשת CBC הקנדית סיפרה על אנשים בתחפושות באטמן שהצדיעו למשפחה, בשל אהבתו של אריאל לדמות הגיבור. ה"גרדיאן" הבריטי הדגיש ש"גל האבל הלאומי מגיע על רקע הדיווחים שהושג הסכם להארכת הפסקת האש בין ישראל לחמאס", ובכך קשר בין הטרגדיה האישית להקשר הפוליטי הרחב יותר.
התקשורת העולמית הציגה בדרכים שונות את נסיבות מותם של שירי ושני ילדיה. רוב כלי התקשורת המערביים הביאו את גרסת ישראל ואת גרסת חמאס במקביל. סוכנות הידיעות AP דיווחה: "ישראל טוענת שראיות פורנזיות מראות שהילדים נרצחו בידי חוטפיהם בנובמבר 2023, בעוד חמאס טוען שהמשפחה נהרגה יחד עם שומריהם בתקיפה אווירית ישראלית".
רשת Fox News האמריקאית, וה"טלגרף" הבריטי ציינו את טענת ישראל כי "הילדים נרצחו באופן ברוטלי בידיהם החשופות של חוטפיהם", וה"גרדיאן" הוסיף שלפי דו"ח הנתיחה הישראלי הגופות הושחתו לאחר המוות כדי ליצור רושם שנפגעו מהפצצה.
עיתונים רבים דיווחו על המשבר שנוצר סביב שליחת גופה שגויה על ידי חמאס, כשה"בילד" הגרמני כתב: "כדי להוסיף חטא על פשע, הניחו המחבלים גופה מזויפת בארונה של שירי. רק מאוחר יותר הם שחררו את הגופה הנכונה".
התקשורת העולמית לא חסכה ביטויי זעזוע מאופן ביצוע הרצח וממה שכונה "מופע האימים" של חמאס בעת החזרת הגופות. דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, צוטט ברשת NPR: "המפלצות האלה הסתכלו בעיניים של תינוק בן 9 חודשים ואחיו בן 4, וחנקו, היכו, עיוותו וניפצו אותם בידיהם". הביטוי "מופע אימים" חזר בעיתונות האירופית, במיוחד בכלי תקשורת גרמניים, לתיאור הטקס שבו חמאס מסר את גופות החטופים כשמחבלים רעולי פנים מלווים את הארונות וקהל צופים.
כפיר ואריאל ביבס הוצגו בתקשורת העולמית כסמל לטרגדיה הישראלית כולה. ה"טיימס" הבריטי ציין שכפיר היה החטוף הצעיר ביותר, בן 10 חודשים בלבד בעת מותו, ואחיו אריאל היה בן 4. ב-AP כתבו: "כפיר היה הצעיר מבין כ-30 ילדים שנחטפו. התינוק, עם שיער אדמוני וחיוך חסר שיניים, הפך במהירות לפנים מוכרות בכל ישראל. סיפורו הועלה על ידי מנהיגי ישראל בבמות ברחבי העולם".
