אישה ממדינת מיזורי שישבה בכלא במשך יותר מ-40 שנה בגין רצח תשוחרר, לאחר ששופט ביטל את הרשעתה בנימוק שנמצאו ראיות "ברורות ומשכנעות לחפותה".
סנדרה "סנדי" המי, בת 63, הורשעה ונידונה למאסר עולם בגין הרצח של פטריסיה ג'שקה, ספרנית בעיר סנט ג'וזף, ב-1980. המי הורשעה לאחר שמסרה למשטרה הצהרות שהפלילו אותה בעת שהיתה בעיצומו של טיפול פסיכיאטרי.
השופט ראיין הורסמן מבית המשפט לערעורים במחוז ליווינגסטון פסק שלשום (שישי) ש"ראיות ישירות" קושרות את מותה של ג'שקה לשוטר מקומי שבהמשך נידון למאסר בגין פשע אחר ומאז מת.
השופט הורה לשחרר את המי, שישבה 43 שנים בכלא, בתוך 30 יום אלא אם התביעה תחליט לערוך לה משפט חוזר. הפסיקה התקבלה לאחר דיון בענייני ראיות שנערך בינואר, שבמהלכו הציגו עורכי דינה של המי טיעונים שתומכים בראיות החדשות שהציגה.
"הצהרות בלתי אפשריות עובדתית"
עורכי דינה של המי מ"פרויקט החפות", עמותה ללא מטרות רווח שפועלת לזיכויי אנשים חפים מפשע לאחר שהורשעו לשווא, אמרו שתקופת המאסר שהיא ריצתה היא הארוכה ביותר של אישה בתולדות ארה"ב בגין הרשעה לא מוצדקת. "אנחנו אסירי תודה לבית המשפט שהכיר בעוול החמור שנגרם להמי במשך יותר מארבעה עשורים", מסרו עורכי דינה בהצהרה שפרסמו.
המי הודתה בתחילה בביצוע רצח במסגרת הסדר טיעון כדי להימנע מעונש מוות. עם זאת, הסדר הטיעון בוטל בעקבות ערעור שהוגש נגדו. היא הורשעה פעם נוספת ב-1985 לאחר משפט בן יום אחד שהראיה היחידה בו היתה ה"הודאה" שלה.
בעתירה שמשתרעת על פני 147 עמודים, עורכי דינה של המי ביקשו לזכות אותה בטענה שהרשויות התעלמו מההצהרות "הסותרות למדי" ו"בלתי אפשריות מבחינה עובדתית" שהיא מסרה לרשויות בעודה מטופלת בבית חולים פסיכיאטרי.
עורכי דינה של המי טענו שהמשטרה סימנה אותה כחשודה ברצח בעת שהיתה בת 20 ובטיפול פסיכיאטרי לאחר שסבלה מהזיות, הפרעת דה-ריאליזציה והשתמשה בסמים. במשך רוב חייה, החל מגיל 12, היא היתה באשפוז פסיכיאטרי. עורכי הדין גם טענו שלאורך שעות של חקירה המי מסרה הצהרות סותרות לגבי הרצח בעת שנטלה תרופות אנטי-פסיכוטיות. "בשלבים מסוימים היא קיבלה כל כך הרבה תרופות עד שלא היתה יכולה אפילו להחזיק את ראשה מורם, והיתה מרותקת וחגורה לכיסא", כתבו פרקליטיה של המי בעתירתם לבית המשפט.
ֿֿֿֿ
בלשי המשטרה ציינו שהמי נראתה "מבולבלת נפשית" ולא מסוגלת להבין את שאלותיהם. סטיבן פיוסטון, שוטר בגמלאות מתחנת סנט ג'וזף, העיד שהוא עצר את אחד התשאולים של המי משום ש"היא לא נראתה קוהרנטית במיוחד".
עורכי דינה של המי טענו שהמשטרה "ניצלה את מחלתה הנפשית ואילצו אותה למסור הצהרות כוזבות בזמן שהיא היתה מורדמת ומטופלת בתרופות אנטי-פסיכוטיות". הם טענו שהרשויות באותה עת התעלמו מראיות שקישרו את מייקל הולמן, אז שוטר בן 22 שניסה להשתמש בכרטיס האשראי של הקורבן, לרצח. רכבו של הולמן נצפה ליד זירת הפשע וזוג עגילים שזוהו על ידי אביה של ג'שקה נמצאו ברשותו של הולמן.
הולמן הוגדר חשוד ונחקר בזמנו על ידי המשטרה. רוב הפרטים שנחשפו במהלך החקירה של הולמן מעולם לא נמסרו לעורכי דינה של המי. הולמן נחקר בהמשך בגין הונאה ומקרי שוד וריצה עונש מאסר. הוא מת ב-2015.
השופט הורסמן כתב בפסיקתו ש"אין ראיות כלשהן למעט הצהרותיה הסותרות של המי שקושרות אותה לפשע", והוסיף שהצהרות אלה "נלקחו בזמן שהיא סבלה ממשבר פסיכיאטרי ומכאב פיזי". לעומת זאת, פסק הורסמן ש"בית המשפט הזה מוצא שהראיות קושרות ישירות את הולמן לפשע הזה ולזירת הרצח". לדברי השופט, התובעים לא חשפו ראיות שהיו מסייעים להגנתה של המי, ושהסנגור שלה באותה עת היה "מתחת לסטנדרטים המקצועיים".
משרד התובע הכללי של מיזורי, שנלחם להשאיר את הרשעתה של המי על כנה, טרם הגיב לפסיקת השופט בבית המשפט לערעורים.
