האימייל היה קצר וקולע (באנגלית כמובן): ״אני נורא מתרגשת להגיע לביקור בית אליכם. ביום שבת אני מבקרת בכל הבתים של הכיתה, ורומי היא הבית הראשון. אני אהיה אצלכם ב8.30 בבוקר״.
ראיתי את המייל וחשכו עיניי! מה? איזה ביקור בית? באיזה קטע? למה? ולמה 8.30?? מעדן הגולן חזר הביתה מהעבודה, ואני לא התאפקתי עם הקיטורים וישר יריתי על אוטומט…״מה עושים עם הביקור הזה״? ״אני רוצה לבטל״ , ״למה מוקדם״? ״זה שבת!"… ״מה היא לא יודעת שאנחנו יהודים?״
המעדן אמר: ״מה הקשר״? ״כי אנחנו נהיה עייפים מהשבת דינר ושבת זה יום מנוחה, לא נופלים על יהודים בשבת ב8.30- בבוקר״… ניסיתי לשכנע את עצמי. המעדן לא ממש קנה את ההסבר אז הלכתי לקטר לרומי.
שאלתי אותה: ״איך יכול להיות שאת הראשונה ברשימת הביקורים? ״לא יודעת״, ענתה. ״את הרמת את היד בכיתה? את התנדבת להיות הראשונה״? ״לא אמא, אני לא״. ״את בטוחה רומי״? ״כן אמא״. ״לא כי אם כן אני לא כועסת, אני רק רוצה להזיז את הפגישה, כי כל הבית ישן״…
רומי: ״אמא, את ישנה״. אני: ״מילא אני מיכל אביטל תמיד הייתי הראשונה ברשימה השמית של הכיתה כי אביטל זה אב׳ אבל רומי?? איך נפלנו??
שלחתי למורה אימייל, כתבתי לה שאני רוצה להזיז את השעה כי בשבת אנחנו נחים… (אלוהים אמר לא אני, כתוב בבראשית), ושאנחנו ממש מתרגשים ושמחים לארח אותה (שקר), ואם אפשר להתחלף עם אחת המשפחות (הפראייריות) בשעה?
חזרה אליי מיס פלאסיוס במייל תשובה: ״סו סורי באט איי קנט״. הסבירה לי שהיא תיכננה את הסיבוב גאוגראפית לפי המפה ואנחנו הכי קרובים למוקטעה שממנה היא מגיעה, היא גם ניסתה לבדוק עם עוד משפחות אבל זה לא מסתדר. קראתי וחשבתי לעצמי, ברור! איזה משפחה מטומטמת תרצה להתחלף איתי?!
חזרתי אל המזרובה במייל שהכל בסדר ונקום כולנו מוקדם…
***
שישי בלילה הכנתי בלילה של פנקייק של ״הדודה ג׳מימה״ החלטתי שאני לא מרגישה רע שזה פנקייק מהקופסא וריסקתי שתי בננות לתערובת כדי לדלל את הטעם של המזון התעשייתי, וכמו מירי פסקל אמרתי לעצמי ״הכי מה׳כפת לי?!" ועליתי לישון!
שבת בבוקר, שעה 7:45 אני שומעת בחלום את רומי אומרת לי ״אמא אמא קומי״ הבנתי שזה לא חלום ופתחתי עיניים. ״אנא קומי מיס פלאסיוס איז קאמינג״. אמרתי לרומי: ״עוד חמש דקות״, ומיד הרגשתי שהתפקידים התחלפו ואני הבת ורומי האמא…
קמתי. שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים, שמתי חזייה בשביל הג׳ינגל בלס״… טרנינג של ויקטוריה ויאללה למטה. רומי המתוקה כל כך התרגשה, תלתה ציור על הדלת, הציעה את כל המיטות בבית ואפילו שטפה כלים. מתוקה!
שלפתי את בלילת הפנקייק והוספתי להם שוקולד צ׳יפס ושוקולד לבן שיהיה פנסי. שמתי מים לקפה ומיד צלצול בדלת. אפילו בדקה היא לא איחרה. רומי פתחה לה ואמרה: ״הייייי מיס פאלאסיוס וולקאם״. שמעתי בקול שלה כמה שהיא שמחה ומתרגשת ושמחתי בשביל הקטנה שלי.
המורה הגיעה למטבח. התחבקנו (היא חולה עליי, חושבת שאני האמא הכי מצחיקה בעולם, היא אמרה לי). היא התנצלה כמו אמריקאית חמודה על כך שלא הצליחה להזיז את השעה ואני אמרתי לה שטויות הכל בסדר! ״קופי אור תי״? שאלתי. היא אמרה תה. אמרתי לה שאנחנו נכין לה ״מורוקן תי״ יעני תה עם לואיזה ונענע וחצי קילו סוכר. המעדן על התה, אני על הפנקייק ירדן שותה שוקו ורומי לא מפסיקה לדבר כהרגלה…
וכולנו כמו הבריידי באנץ׳ בשולחן במטבח אוכלים שותים צוחקים ומשמינים. רומי עשתה לה גראנד טור בבית המעוצב והמורה לא הפסיקה להחמיא על הכל; על הבית, על הכלב, על הסטייל, והכי הכי התעלפה על התה המרוקאי וביקשה טו גו. התחבקנו התנשקנו ונפרדנו לשלום כי היא היתה חייבת ללכת לבית הבא…
רומי הכי שמחה, ואני שמחתי בשבילה. עברנו את הביקור בית בשלום, אנחנו משפחה מקסימה ומעוצבת בעיניה. אחרי שהיא הלכה לא יכולתי לחזור לישון, אבל העייפות עדיין קיננה בגופי.
דיברתי עם הדר, היא שאלה אותי: ״נוווווו איך היה הביקור של המורה״? עניתי לה: ״ היה אחלה, התלבטתי מה להגיש לה ליד התה סאטיבה או אינדיקה אבל בסוף הלכתי על פנקייקים…
שבת שלום.
